משרד עו"ד ליפא מאיר, הנאמן בפשיטת-הרגל הגדולה ביותר בסקטור החקלאי של החקלאי דוד אוביץ, בהיקף של כ-115 מיליון שקל, יקבל שכר-טרחה של 3.08 מיליון שקל, בעוד הדיבידנד ששולם לכל הנושים עד כה מסתכם בסכום של 1.8 מיליון שקל. זאת, כאשר בקופת הניהול של פשיטת-הרגל נוצר בתקופת ניהולו של הנאמן גירעון בסך 2.5 מיליון שקל - כך עולה מהחלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, יעקב פרסקי.
בקשה למקדמה והתנגדות הכנ"ר
נושים ששמעו על ההחלטה הביעו התמרמרות וטענו כי בעוד הנאמן נהנה משכר גבוה, למעשה אין סיכוי שהם יקבלו את תמורת הנשייה, וזאת בניגוד להסדר הנושים, בו הובטח כי יקבלו דיבידנד של לפחות 30% מהחוב.
החקלאי דוד אוביץ ממושב עמי עוז בחבל אשכול ושותפיו ריכזו כמויות ענק של מכסות קרקע ומים, והפכו לגורם המוביל בישראל בייצור פלפלים ועגבניות שרי, בעיקר ליצוא. בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008 נכנס אוביץ לכינוס נכסים עם חובות שהוערכו בלמעלה מ-120 מיליון שקל. נושיו העיקריים של אוביץ הם בנק הפועלים ובנק מרכנתיל דיסקונט, גורמים בשוק האפור בעשרות מיליוני שקלים וספקים נוספים.
ב-2009 מונה משרדו של עו"ד ליפא מאיר לנאמן בפשיטת-הרגל של אוביץ ושותפיו. עד כה קיבל עו"ד מאיר שכר-טרחה בגובה 2.33 מיליון שקל. הוא ביקש מהשופט פרסקי, המנהל את תיק פשיטת-הרגל, עוד מקדמה של שכר-טרחה בגובה 740 אלף שקל.
ועדת הביקורת של הנאמן הסכימה לבקשה. הוועדה כוללת גם את עו"ד עמית לדרמן ממשרד עו"ד שלמה נס, המייצג את בנק מרכנתיל, שהינו נושה בתיק בגובה 11 מיליון שקל.
כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) התנגד לבקשה לשכר-הטרחה של הנאמן, עו"ד דוד וינשטיין ממשרד עו"ד מאיר.
בתגובה לבית המשפט טען בא-כוחו של הכנ"ר, עו"ד ליאור גפן, כי שכר-הטרחה המתבקש מבוסס אמנם על חישוב אריתמטי, אולם "הנאמן מבקש לעצמו שכר-טרחה של כמעט פי 2 מהכספים ששולמו לכל הנושים באופן מצטבר. כך נראה כי הנאמן זנח את אינטרס הנושים. כל זאת כאשר מדובר בתקופת ניהול, שבה נוצר גירעון משמעותי בסך של כ-2.5 מיליון שקל. לא ברור לכונס הרשמי כיצד הנאמן מתנכר לחובות ההפעלה והוצאות ההליך, ומעדיף את עניינו האישי. מדובר בשכר מופרז, חסר כל פרופורציה, שאינו עולה בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס התקנות המסדירות תשלום שכר בעל התפקיד בהתאם לתוצאות".
השופט פרסקי החליט לאשר את תוספת שכר-טרחה לנאמן, בנימוק כי "כאשר הנימוק להתנגדות הכנ"ר נוגע לתוצאות העסקיות, כאשר ועדת הביקורת אישרה את בקשת הנאמן לשכר ביניים, לא מצאתי הצדקה להפעלת שיקול דעת בית המשפט, אשר כפי שצוין שמור למקרים חריגים, ובענייננו זכאי הנאמן לשכר המחושב בהתאם לתקנות".
שכר-הטרחה של המפרקים: מיליונים בחסות בית המשפט
בשנים האחרונות התרבתה הביקורת הציבורית על סכומי שכר-הטרחה הגבוהים שגורפים עורכי הדין ורואי החשבון שממונים בידי בתי המשפט לנהל, לפקח ולבצע הליכי פירוק, פשיטת-רגל, הסדרי חוב, וכינוס נכסים של חברות.
הביקורת גורסת כי שכר-הטרחה הנו לעתים מוגזם ובא על חשבון הנושים והציבור הרחב. עורכי הדין, מנגד, טוענים כי מדובר בשכר-טרחה ראוי שמאפשר להם לסייע בהבראת חברות שנקלעות לקשיים ובהחזרת חלק מהחובות לנושים שלהן.
משרד עורכי הדין ליפא מאיר הוא דוגמה לשורה ארוכה למדי של משרדי עריכת דין ורואי חשבון שהצליחו להתעשר בזכות עיסוקם בפירוק והבראת חברות, ושכר-הטרחה שקיבל המשרד בתיק של אוביץ אינו יוצא דופן.
כך למשל, לפני כשנה חשף "גלובס" כי משרד עו"ד אבנר כהן, הנאמן בתיק הסדר הנושים של עיריית טייבה, קיבל יותר מ-12.5 מיליון שקל בגין עבודתו רבת השנים על התיק. עורך דין מוכר אחר, יצחק מולכו, גרף יותר מ-15 מיליון שקל בגין 5 שנות עבודתו כמפרק (מנהל מיוחד) של קבוצת הבנייה חפציבה שבפירוק.
אחד מעורכי הדין המובילים בארץ בתחום הוא עו"ד ד"ר שלמה נס. על עבודתו כנאמן בתיק הענק של פירוק חברת קלאבמרקט קיבל נס שכר-טרחה של 10 מיליון שקל; על עבודתו כנאמן חברת פויכטונגר השקעות קיבל נס 2.5 מיליון שקל; ובצוותא עם משרד עורכי הדין יהודה רווה הוא גרף לכיסו 3.75 מיליון שקל כמקדמה עבור הטיפול בתיק הפירוק של חברת הנדל"ן אאורה; בגין מכירת בית הדפוס של עיתון "מעריב", במסגרת הליכי הפירוק של קבוצת "מעריב", ביקשו עורכי הדין נס וירון ארבל 5 מיליון שקל.
הסדר החוב המדובר ביותר באחרונה הוא זה של תשלובת אי.די.בי. בתיק זה מינה השופט איתן אורנשטיין שני בעלי תפקידים שסייעו לבית המשפט בניהול התיק המורכב, וסייעו גם למצב העו"ש שלהם: עו"ד חגי אולמן, המשקיף החיצוני, שמקבל 877 שקל לשעה, ועלות העסקתו החודשית מוערכת בכ-88 אלף שקל; ואייל גבאי, המומחה הכלכלי, שמקבל לפי הערכות 819 שקל לשעה, ועלות שכרו מוערכת בכ-82 אלף שקל בחודש.