האם המדינה תתמוך בכתבי ההתחייבות הנדחים של הבנקים (המכשיר המקביל לאג"ח) בתרחיש של נפילת בנק? בחברת הדירוג מידרוג חושבים ששוררת אי-ודאות לגבי תמיכה שכזו. "העלייה באי-ודאות עלולה להביא להשלכות שליליות על הדירוג של אותם מכשירים", כותבים סיגל יששכר ואבי בן-נון בעבודה שהכינה מידרוג בסוגיה.
נזכיר כי לבנקים ישנם כמה מקורות שמולם הם מעמידים אשראי: הראשון הוא ההון של בעלי המניות, כאשר ברור שבעת תרחיש של קריסה, המדינה לא תתמוך בבעלי המניות ולא תפצה אותם על הכספים שהפסידו. שכבה נוספת היא הפיקדונות מהציבור, שאותם המדינה צפויה לפצות באופן מלא בעת נפילת בנק. בין שתי השכבות ישנם בעלי החוב של הבנק, שגם שם ישנם סוגי חוב שונים: בכיר ונחות. נזכיר כי האג"ח של הבנקים מהווים חלק מרכזי משוק האג"ח הקונצרניות המקומי, והיקפן 100 מיליארד שקל בקירוב.
"חזית הרגולציה"
המדינה לא התייחסה מעולם באופן רשמי לשאלה האם תתמוך באותן אג"ח, ותפצה את המשקיעים על הפסדים מתרחיש של קריסת בנק. אולם דירוג האג"ח הגבוה, וגם רמת התשואות הנמוכה מאוד שבה נסחרים אותם מכשירים שיקפו בין היתר את הסבירות לכך שהמדינה תתמוך ותפרע את החוב במקום הבנק במידת הצורך.
עתה, כאמור, במידרוג מציבים את התמיכה בסימן שאלה. הסיבה לכך היא מה שהתרחש בעולם בשנים האחרונות. ראשית, בעקבות המשבר, שהביא לנפילתם של בנקים רבים בעולם, פעמים רבות בעלי האג"ח בבנקים ספגו חלק לא מבוטל מההפסדים. "רגולטורים כפו הפסדים על בעלי החוב הנחות כתנאי לקבלת תמיכה. כלומר בעלי החוב הנחות נשאו במקרים רבים בחלק מעלות החילוץ של בנקים כושלים", כותבים במידרוג.
"בנוסף לכך, המשבר הפיננסי הוביל מדינות בעולם לאמץ תוכנית פעולה לטיפול בבנקים במשבר, ובמיוחד למעמדם של החובות הנחותים (המכשיר המקביל לאג"ח - ע.א). בחלק מהמדינות, כמו אירלנד, חוקקו חוקים שאפשרו לרשויות לכפות הסדרים על חובות נחותים", כותבים במידרוג.
במידרוג מעריכים כי הסיכוי שהמדינה תתמוך באופן מלא בבעלי החוב הנחות, נמוך לאור המגמה בעולם. "להערכתנו הרגולטור בישראל שואף לעמוד בחזית הרגולציה, תוך התאמתה למאפיינים של ישראל ולאימוץ מסקנות באזל 3", כותבים במידרוג. בהקשר זה הם מתייחסים גם לדוח בנושא של קרן המטבע הבינלאומית (ה-IMF).
"ה-IMF פירסם לפני שנתיים מסמך המתייחס למניעה וטיפול משבר במערכת הפיננסית. ההמלצות מתייחסות למספר סעיפים, בהם קביעת מסגרת לטיפול בבנקים בחדלות פירעון, הכולל מיזוג עם בנק איתן, הזרמת הון מהירה, המרת חוב נחות להון ושמיטת נכסים והתחייבויות. להערכתנו יישום ההמלצות מקטין את הסיכוי לתמיכה בחובות הנחותים בעת קריסה", אומרים במידרוג.
מנגד, במידרוג עדיין לא ממהרים לפסול תמיכה של המדינה בבנקים, בשל מאפיינים ייחודיים של השוק המקומי כגון הלך הרוח הציבורי באותו הזמן, הריכוזיות של המערכת הבנקאית וההשפעה של נפילת בנק אחד על גופים אחרים. בישראל כאמור, לא הייתה התייחסות לסוגיה; הסיבה המרכזית לכך היא שהבנקים בישראל לא היו צריכים תמיכה מהמדינה, מכיוון שהם התנהלו בשמרנות רבה לעומת בנקים אחרים בעולם.
תפוח אדמה לוהט
עניין תמיכת המדינה בבנקים נחשב רגיש; לא מן הנמנע כי בנק ישראל והממשלה לא הוציאו הנחיות ברורות במי יתמכו וכיצד, מכיוון שמדובר בדיון ציבורי טעון - האם ראוי שמשלם המסים יממן את בעלי החוב מצד אחד, כאשר מצד שני צריך לזכור שעיקר מחזיקי האג"ח בבנקים הם העמיתים בקופ"ג ובקרנות הפנסיה.
סוגיה זו גם כרוכה בעומק המשבר - האם רק בנק אחד ייפול, או שיהיה זה משבר כולל. במקרה של משבר כולל, המדינה בקושי תוכל לעזור כבעלי הפיקדונות, כך שסיכוי נמוך שתסייע לבעלי החוב. נראה כי עניין נוסף שמונע מהרשויות לעסוק בתפוח האדמה הלוהט הזה היא העובדה שעד שנת 2022 צפויים מכשירי החוב הנדחה להיעלם מהשוק.
הסיבה לכך היא שהם אינם רלוונטיים לצורך חישוב ההון לפי כללי באזל 3. על כן, כבר לא מונפקים מכשירים חדשים, ואלו הקיימים צפויים להיפרע תוך פחות מ-10 שנים. לגבי המכשירים החדשים שיבואו במקומם - כאן ברור כי המדינה לא תתמוך בהם, שכן יש בהם מנגנון של המרה למניות המתרחש עוד הרבה לפני שהבנק פושט את הרגל.
