גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סייבר-שמייבר: דרור פויר על הלהיט החדש של נתניהו

בין תרחיש אימה, איום אפוקליפטי וביבי נתניהו, דרור פויר שרד את כנס הסייבר בלי לחטוף אף וירוס

יום שני בבוקר, גני התערוכה בתל אביב. האירוע: סייבר-טק, כנס הסייבר הבינלאומי. לפני הכנס התפרסמו בעיתונים, בתזמון מופלא, המון כתבות על הסכנות המציפות את המרחב הדיגיטלי: "בכל שנייה 12 אנשים בעולם נפגעים מפשעי סייבר", "בכל דקה נדבקים 230 מחשבים בעולם בווירוס", "71% מהעסקים הקטנים והבינוניים אינם מתאוששים ממתקפות סייבר", האקרים איראניים ישתלטו על מערכת המים, האקרים סיניים ישתלטו על מחשבים בבתי החולים וילעיטו את כולנו בסמי הזיה. אני כותב על אינטרנט מ-1997 ותאמינו לי שבכל שנה זה אותו הדבר: הארמגדון הדיגיטלי תמיד מעבר לפינה. אבל בסדר, הפחד הוא אחלה מקדם מכירות ומי אני שאתקע מקלות בגלגלי תעשייה ישראלית מבטיחה.

סייבר-שמייבר, בסופו של דבר אנחנו חיים במציאות, ומה עושים במציאות? הולכים לכנסי סייבר ועומדים בתור. עוברים מתור לקבלת תג לכניסה לתור לקפה ומהתור לקפה לתור לבידוק הביטחוני, שהרי ראש הממשלה בעצמו - שסייבר, יש אומרים, הוא שמו האמצעי - עומד לנאום את נאום הפתיחה. התור הוא למעשה ארבעה תורות שונים: אחד לחשובים, אחד לחשובים מאוד, אחד לאלה שנדחפים הכי טוב ואחד לכל הפראיירים האחרים.

ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי, הוא הנואם הראשון. דבריו ודאי דברי טעם, אבל קשה להתרכז: המסך מאחוריו עולה ויורד, מה שנותן תחושה שהנואם עומד על קצה של סירת דיג בים סוער. אחריו עולה סטיבן מילס, סגן נשיא ב-IBM. זה תמיד מרשים לראות את הפער בין דובר ישראלי ודובר אמריקאי. זה לא רק בגלל האנגלית שבפי הישראלי, שנשמעת כאילו הוא מנסה ללעוס חצץ לוהט. האמריקאי טבעי על הבמה, זז כמו ג'אגר, מחליף שקפים במצגת בקלות, כמו לנשום. הישראלי תמיד נראה כאילו היה מעדיף להיות בכל מקום אחר. מילס מתכונן לתת את השוס של הנאום שלו (הכרזה על הקמת מטה סייבר בבאר שבע), אבל בדיוק אז נכנס נתניהו והורס לו.

נתניהו - מפויס, שזוף, רגוע ובמצב רוח טוב - נותן נאום לא רע בכלל. הוא מונה חמש סיבות להתפוצצות הסייבר בישראל: הצבא, המוסדות להשכלה גבוהה, קוטנה של הארץ (שמביא לכך שכולם מכירים את כולם), התרבות היהודית (של מחקר ושל הטלת ספק), ומעל הכול - חוסר ברירה. נתניהו אומר שהוא מעדכן את חזון בן-גוריון להפרחת הנגב והופך אותו למרכז הסייבר העולמי. אני מסתכל על הזרים הרבים שנמצאים באולם ותוהה מה הם חושבים כשהוא מעלה על נס, כאילו מדובר בפלא עולם, את הרכבת המגיעה "היישר לאוניברסיטת באר שבע!". רכבת?! ואוו. תיכף תגיד שיש שם גם מיזוג אוויר.

אחרי הנאום אני פוגש את רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע. דנילוביץ' מאשר את הפרטים ומבטיח שעד 2020 יועסקו בבאר שבע למעלה מעשרת אלפים מהנדסות ומהנדסים. הוא גם אומר שלמד מהטעויות של קריית גת עם אינטל - מפעל אמנם קם ומעסיק רבים, אבל הרוב לא נשאר לגור בקריה ולהרים אותה. אנחנו נבנה להם שכונות, אומר דנילוביץ'. אנחנו נשקיע בחינוך ובתרבות, במעטפת כולה. הוא נלהב, דנילוביץ', וזה בהחלט מידבק.

אחר כך יש מפגש של נתניהו עם כ-60 סטארט-אפיסטים. אני נשאר בלי לדעת ששיא היום מגיע ממש עוד רגע: כשנתניהו יורד עם פמלייתו וחולף על פניי, עוצר אותו ראש הלשכה שלו גיל שפר ואומר לו: בוא תכיר את דרור פויר. נרגש, אני לוחץ את ידו של ראש הממשלה בפעם הראשונה. הוא אפילו שאל מה שלומי ואני אמרתי תודה. אחר כך מושיב אותי שפר בשורה הראשונה, ממש ליד נתניהו. לא מעט אנשים אמרו לי אחר כך שזה מפני שכתבתי כמה דברים טובים על ראש הממשלה לפני כמה חודשים. אבל האמת היא שזה בגלל שאבא שלי ואבא של שפר מתפללים באותו בית כנסת.

"אני רוצה לשמוע מכם", אומר נתניהו ליזמים. מתפתחת שיחה מעניינת. היזמים שואלים, מקשים ומציעים, נתניהו מקשיב ועונה ברצינות כשיוג'ין קנדל, הראל לוקר ואביתר מתניה מסייעים לו ומבטיחים לטפל בסוגיות שונות. נתניהו, שנהנה מכל רגע, מחליף פוזות: עמידה, עמידה עם רגל על הכיסא, ישיבה, ישיבה על כיסא הפוך כשהמשענת לפנים, ועוד. הוא נראה מאוכזב כשראש הלשכה אומר לו ש"חייבים לחזור למציאות". הכותרת שיצאה מהמפגש הזה, אגב, הייתה שהוא ממליץ לכולם לקנות דירה בבאר שבע. התאכזבתי קצת כשניסיתי לאסוף לכלוכים אחרי השיחה והתברר לי שרוב הסטארט-אפיסטים משבחים את מטה הסייבר, ואת הממשלה בכלל, על הזמינות ועל ההיענות.

יציר כפיו של השטן בעצמו

מכאן היום יכול רק להידרדר, וכך אכן קורה. לפחות יש ברז בירה בחינם ואחת עשרה וחצי זו בדיוק השעה להתחיל לשתות. אני עובר בין המציגים הרבים. כולם, כמובן, דואגים לצייר את העולם כמקום אפל, מסוכן וזדוני, שבו אי אפשר לסמוך על אף אחד: לא על העובד שלך, לא על הבוס, לא על הילדים שלך ובטח לא על טוב לבם של זרים. כי אם למדתי דבר אחד מהיום הזה, הרי זה שכולם חורשי רעה, שאין פרטיות ושהמכשיר הקטן שיש לכל אחד מאיתנו בכיס הוא יציר כפיו של השטן בעצמו.

במקום יש גם כל מיני זרים עם מדים מהודרים ועטורי צל"שים, כל אחד נראה מינימום אדמירל. אני פוגש את הח"כים אראל מרגלית ומשה גפני. מרגלית, ראש השדולה להגנת סייבר אזרחית בכנסת (יש דבר כזה) וראש השדולה למען פיתוח כלכלי בגליל ובנגב, מספר גם הוא גדולות ונצורות על העתיד הקיברנטי של בירת הנגב.

היו גם מלא פאנלים, אבל רק מהכותרות שלהם אפשר היה להירדם. אז המשכתי להסתובב בתערוכה: עוד חברה, עוד פטנט, עוד בירה ועוד אחת. היום הולך ודוהה אל תוך עצמו: תערוכות מהסוג הזה יש להם מין נטייה לבלוע אותך אל תוכן. אחרי כמה זמן אתה לא יודע איזה יום היום ובאיזה חלל אתה, נדמה לך שכבר נצח אחד לפחות שאתה עובר על פני הדוכן של צ'קפוינט שוב ושוב, כסיזיפוס, ובכל פעם אתה לוקח עוד אחד מהעטים האלה שהם מחלקים במתנה, רק כדי להיות בטוח שאתה חי. עד שאתה גורר את עצמך בשיערות והולך משם, יוצא אל העולם המסוכן שבחוץ.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח