בתחילת החודש הבא, צפויה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדון בעדכונים לתמ"א 35 המגדירה את צפיפות המגורים בישראל. בין התיקונים המוצעים, הצעת תנועת המושבים להוספת יחידת דיור בנחלה במושבים. על פי הנוסח המוצע, יוכלו המושבים - תמורת תשלום של 33% מערך הקרקע לרשות מקרקעי ישראל והתחייבות להריסת שימושים לא חקלאיים בנחלות - להקים במקום 2.5 יחידות דיור המותרות כיום, 3 יחידות דיור מלאות. את היחידה השלישית ניתן יהיה לפצל ולמכור. ברשות מקרקעי ישראל תומכים בהצעה, מאחר שלטענתם היא נותנת מענה למחסור קיים ביחידות דיור.
אלא שלדברי ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג איכר, מדובר בפרס שמעניקה המדינה למושבים שביצעו עבירות בנייה והקימו שימושים לא חקלאיים בניגוד לדין. "משמעות התיקון היא שהמושבניקים יקבלו עוד וילה בתמורה לכך שיהרסו את המבנים הלא חקלאיים שהקימו בניגוד לדין", אומרת פיירברג, "בנתניה, ת"א או חולון, מי שהעז לבצע עבירת בנייה, מקבל צו הריסת ותשלום קנסות, ואף אחד לא נותן לו בתמורה להריסה עוד וילה. מדינת ישראל לא נותנת לי או להורים שלי שטח בחינם, והבן שלי לא מקבל מתנות כבן ממשיך. זה הצדק החברתי של מפלגת העבודה? הסוציאליזם הפך לכריש נדל"ן".
לדברי פיירברג, מחישוב שבוצע רק בהתייחס למושבים ב-3 המועצות האזוריות המקיפות את נתניה, צפויים להתווסף למושבים 3,000-3,500 יחידות דיור צמודות קרקע. "בנתניה כולה יש 650 בתים צמודי קרקע, ושוב המדינה תמשוך את האלפיון העליון להתגורר במושבים ולא בערים, כשברור לכולם שהפתרונות האמיתיים למצוקת הדיור הם בערים ולא במושבים".
לדברי יו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, עמית יפרח, התיקון המוצע לתמ"א לא מעניק תוספת זכויות בנייה שלא היו קיימות קודם לכן. "תמ"א 35 מגדירה לכל מושב את מספר יחידות הדיור מקסימלי, בעוד לא כל המושבניקים הקימו את מספר היחידות המקסימלי שהם יכולים לבנות בנחלותיהם בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. לכן, נוצר חוסר התאמה בין המצב התכנוני לזכות הקניינית של המושבניקים. עד היום ניתן היה להקים על שטח של 2.5 דונם בנחלה שני בתים ויחידת דיור של 55 מ"ר תוך חובת הוכחה של רצף בן דורי, בסך בנוי כולל של 450 מ"ר. כעת מבטלים את ההגבלה של הרצף הבן דורי, ומאפשרים למושבניק לבנות בית שלישי ללא מגבלת שטח, ובתנאי ששלושת הבתים יישארו בשטח כולל של 450 מ"ר. היישום של התיקון עשוי לקחת 20 שנה, כי לא כל המושבים מימשו את הקמת הבית השלישי, וגם תלויה ביכולתם הכלכלית".
ברשות מקרקעי ישראל מסרו: "המדינה מבקשת לממש את מלוא הפוטנציאל של קרקע בנויה כדי לא לפגוע בשטחים פתוחים ורואה חשיבות בניצול חלקת המגורים במושבים וציפופה. ההצעה מדברת על בניית יחידה נוספת שלישית במקום הדירה הקטנה בנחלה. בכל מושב מדובר על 80-100 יח"ד נוספות לפי ההצעה הקיימת. על מנת להצטרף להסדר המאפשר רכישת זכויות קנייניות מחויב בעל הנחלה לשלם עבור שימושים חורגים תשלום עבר ולהרוס אותם. ולמעשה אין פה פרס אלא קנס".