נשים בגיל הפוריות הן עם מסובך, שרק יסבך ניסויים בתרופות. זו הייתה התפיסה הרווחת בקרב חוקרים עד שנת 1993 לפחות. עד לשנה זו חוקרים לא ביצעו כלל ניסויים בנשים בגיל הפוריות, למעט במקרים שהמוצר יועד לנשים בלבד, מתוך חשש שהן בהיריון ואינן יודעות זאת, ולפיכך העובר עלול להיפגע, או מתוך חשש שפוריותן תיפגע. המחשבה הייתה שעדיף לבצע ניסויים בדגם הפשוט והמייצג יותר של המין האנושי - גברים. התפיסה הזאת לא רק נשמעת מעצבנת, היא הייתה קטלנית ממש.
"עד לפני אפילו 10 שנים, הרפואה חשבה שאישה היא כמו גבר, רק בקטן, כלומר יש להתאים את מינוני התרופות למשקל הנשים, שהוא לרוב נמוך יותר, אבל לא מעבר לכך", אומר פרופ' מרק גלזרמן, יו"ר האגודה הישראלית והבינלאומית לרפואה מגדרית ומנהל המרכז לרפואה מגדרית בבית החולים בילינסון. "הדבר קצת דומה לאופן שבו התייחסו לפני שנים רבות לילדים ברפואה - כמו למבוגר, אבל קטן. זה כמובן לא נכון".
לדברי גלזרמן, התפיסה המוטעית הזאת התבססה בין היתר על הדמיון הרב באנטומיה של האיברים הפנימיים. אלא שהתברר שהכימיה שונה. המוח של גבר ואישה, וגם איברי הרבייה, מפרישים כל אחד מערך שונה לחלוטין של הורמונים, וההשפעה שלו על הגוף (ועל אותם איברים פנימיים) שונה אף היא לחלוטין. כמו כן, יש הבדלים במבנה השלד, הגודל, מאסת השומן, השריר והעצם, ובעצם כמעט בכול.
המחקר בתחום הרפואה המגדרית תוסס, אלא שבין המחקר לפרקטיקה יש עדיין פערים ניכרים. "אם תשאלי היום רופא, 'דוקטור, האם הבאת בחשבון את המין שלי כשרשמת לי את הטיפול', הוא יהיה נבוך לא רק כי לא היה מודע לכך, אלא גם כי אין עדיין הרבה מה להגיד", אומר גלזרמן.
ואולם, בהדרגה מתחיל להיאסף מידע, ובאוניברסיטת תל אביב גלזרמן מוביל קורס ללימודי המשך ברפואה מגדרית לכל מי שמעוניין בכך במערכת הבריאות. בתחומים מסוימים כבר יש תובנות ויש מה לעשות כדי לקבל רפואה המותאמת למין שלכם.
תרופות: שכחו את המחזור הנשי
נכון להיום, תרופות מתוכננות בדרך כלל בהתאם להרכב גופו של גבר, וזאת למרות שנשים וגברים קורצו מחומרים אחרים, פיזית. למשל, כמות השומן בגוף האישה הוא גבוה ביחס לכמות העצם והשריר - גבוה יותר מאשר בגוף של גבר. זה חשוב כי לכמות השומן יש השפעה על האופן שבו הגוף מעבד תרופות. יש תרופות שמסיסות יותר במים ואחרות מסיסות בשמן. אם תרופה מסיסה בשמן, היא יכולה להיאגר בכמויות גדולות יותר בתאי השומן בגוף. אם תרופה נאגרת במהירות רבה מדי בשומן אך אמורה להגיע למקום אחר בגוף, ייתכן שבנשים יידרש מינון גבוה יותר ביחס למשקל גופן מאשר גברים. אם זו דווקא תרופה שנאגרת בשומן אבל מתפרקת ממנו בהדרגה, יש להביא בחשבון שהיא תופרש בדם גם זמן רב אחרי שנלקחה. וכל זה עוד לפני שדיברנו על השפעת המחזור החודשי של נשים על הפעילות של תרופות.
"לפני כמה זמן התקשרה אליי לתוכנית ייעוץ ברדיו אמא של בחורה שסבלה נורא ממיגרנות", מספר פרופ' גלזרמן, "היא סיפרה שבתה מחליפה כל הזמן תרופות נגד מיגרנה כי היא 'מתרגלת אליהן' והן מפסיקות לעבוד. כרופא נשים, עלתה אצלי מיד שאלת הזמן והמחזוריות. התברר שה'התרגלות' לכאורה לתרופה התרחשה תמיד כמה ימים לפני הווסת". גלזרמן מסביר שהורמונים המופרשים בתקופת הקדם-ווסת פגעו בפעילות התרופה בתקופה הזאת. אותה נערה יכולה הייתה ליהנות מכל התרופות שנטלה, אבל לקחת מינון מוגבר בתקופה הבעייתית.
"אישה לפני הווסת, אחרי הווסת ולפני ואחרי הביוץ - אלה ארבע נשים שונות מבחינת עיבוד התרופות על ידי הגוף", אומר גלזרמן, "אבל איזה רופא שואל בכלל באיזה שלב של המחזור את נמצאת, פרט לרופא נשים?"
גם המחלות עצמן משתנות בהתאם לשלב המחזור. למשל, מיגרנות מופיעות ב-50% מהמקרים כחלק מתסמונת קדם-וסתית, מיגרנה ודיכאון קדם-וסתי הן מהתופעות הידועות יותר שמושפעות מהמחזור, אבל גם אפילפסיה ביניהן. כ-70% מהנשים הסובלות מאפילפסיה יכולות לסמן תקופה במחזור החודשי שבה הן מועדות יותר להתקף. כך גם 40% מהנשים האסתמטיות. ייתכן מאוד שמחלות רבות נוספות מושפעות מהמחזור החודשי, אבל איש לא טרח לבדוק זאת ברצינות במחקר.
מה לעשות? שימו לב לשינויים בהשפעות תרופה בתקופות שונות של המחזור החודשי. כמו כן, בררו אם קיים מידע על התאמת תרופה למין במחלה שלכם, וכדאי גם לשמור על קשר עם קבוצות חולים במחלה שלכם, מאחר שסוג המידע הזה עובר לעתים קרובות בין חולים מהר יותר מכפי שהוא מגיע אל קהילת הרופאים. בכל מקרה, אם תרופה מסוימת אינה פועלת כמתוכנן, או שתופעות הלוואי שלה חמורות או ממושכות במיוחד, כדאי לשאול את הרופא אם הביא בחשבון ההבדלים בין המינים באופן עיבודה.
כולסטרול: יותר תרופות לגברים
מחקר שפורסם בכתב העת JAMA (Journal of the American Medical Association) הראה שבטיפול במחלות לב בעלות תסמינים דומים, רופאים נוטים לתת לנשים עצות כמו להפחית במשקל ולעסוק בפעילות גופנית, בעוד גברים מקבלים יותר תרופות נגד סוכרת, להפחתת לחץ דם ולהורדת כולסטרול.
"בעבר אמרו שלנשים אין בעיה של כולסטרול, ואחר כך אמרו שהכולסטרול הטוב מגן עליהן מהכולסטרול הרע. הדברים מוטעים וגורמים נזק לנשים. נשים עם כולסטרול גבוה מצויות בסיכון גבוה למחלת לב ולכן זקוקות לתרופות בדיוק כמו גברים", אומרת ד"ר אביטל פורטר, מנהלת יחידת אשפוז קרדיולוגיה בילינסון, מנהלת מרפאת לב האישה בבילינסון ומרכזת תחום קרדיולוגיה בחברה לרפואה מגדרית.
ההפליה הזאת בטיפול קשורה לא רק לכולסטרול, ומקורה אולי במחשבה שנשים יכולות לשנות את סגנון החיים שלהן יותר מגברים, או שמחלות לב הורגות גברים ולא נשים. תהיה הסיבה אשר תהה, גברים מטופלים בתרופות רבות יותר, ומעניין שרופאות נשים הן אלה שנוטות יותר להפלות בין גברים לנשים בעניין זה. התוצאה: בקרב גברים ונשים המטופלים בגלל מחלות לב, לחץ הדם של הגברים והכולסטרול שלהם מאוזנים יותר מאלה של הנשים. עם זאת, לא בטוח שבטווח הרחוק הגברים הם דווקא אלה שמרוויחים מההפליה הזאת - ייתכן שהם מקבלים טיפול יתר.
מה לעשות? גברים צריכים לשאול יותר על שינוי סגנון החיים שלכם, ונשים צריכות לשאול יותר על תרופות.
מחלות לב: תסמינים מבלבלים
"מחלות לב הורגות יותר נשים מכל סוגי הסרטן ביחד", אומרים גלזרמן ופורטר. "למעשה, מחלות לב הורגות יותר נשים מכל סוגי הסרטן והסוכרת יחד". בכל זאת, משום שמחלת לב נמצאת בשכיחות קצת יותר גבוהה אצל גברים, נהוג לחשוב שזו "לא מחלה נשית", והנשים לא נהנות באותה מידה מהשיפור שחל ברפואה בתחום.
הבעיה מתחילה בזיהוי הסימפטומים של התקף לב. אצל גברים התקף לב מלווה לעתים קרובות בסימפטומים המוכרים יותר של כאב חד באזור הלב המופיע בפתאומיות אחרי ארוחה גדולה ומקרין לכיוון היד. אצל נשים, לעומת זאת, התקף לב ילווה בדרך כלל בכאב כללי בכל החזה, ולא רק באזור הלב. הוא יקרין גם לגב או ללסת, ליד ימין, ולא רק ליד שמאל, ולכן נשים שמצפות שהכאב יופיע ביד שמאל כמו אצל הגברים עלולות לומר לעצמן "זה לא התקף לב".
מעבר לכך, לעתים נלווית לכאב בחילה, מצב הגורם בלבול עם מגוון מחלות אחרות. נשים בדרך כלל ילקו בעת התקף בקוצר נשימה, כמו גבר==ים, אך ייטו לייחס זאת יותר להתקף פאניקה. תסמין נוסף המאפיין נשים במהלך התקף לב הוא עייפות ולאות משמעותית, ללא קשר לפעילות פיזית כלשהי.
"אני לא יודעת בדיוק מדוע, אבל נשים נוטות להתלונן בצורה פחות ממוקדת", אומרת פורטר, "ייתכן שמדובר בעניין חברתי וייתכן שמדובר בהבדלים באופן העיבוד של כאב במוח הנשי והגברי. כך או כך, לא נדיר שתופיע אצלי אישה שתקטר שכואב לה בחזה, ותוסיף מכאובים שונים - כואבת גם הרגל, והיא גם בדיכאון, וגם קשה לה בבית, ואוי החזה... גבר יגיד שפשוט כואב לו החזה. הזמן שעובר עד ההגעה למיון וכן מהגעה למיון עד בדיקת לב אצל נשים ארוך יותר באופן משמעותי מאשר בקרב גברים באותו מצב".
מה לעשות? נשים צריכות לשים לב לתסמינים הייחודיים ולהיבדק מעת לעת בבדיקה יזומה לשלילת מחלות לב. אם אתן חוות כאב בחזה, גם עם שלל תסמינים נוספים, הדגישו זאת בעת ההגעה למיון ובקשו בדיקה ייעודית לתחום הלב.
עוד לפני הופעת התסמינים יש מה לעשות. לדברי ד"ר פורטר, נשים צעירות ובריאות שסבלו בתקופת ההיריון מסוכרת היריון, לחץ דם גבוה, לידה מוקדמת או השמנה בלתי צפויה מועדות יותר למחלות לב בעתיד, ולכן מומלץ להן במיוחד לעבור בדיקות תקופתיות.
מחלות עיכול: עניין של ספיגה
מחלות עיכול רבות נפוצות יותר אצל נשים, נשים סובלות יותר מעצירות ונפיחות בבטן, ומחלת המעי הרגיז שכיחה פי 2 בנשים מאשר בגברים, אומר פרופ' רן אורן, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בבית החולים הדסה. לדבריו, אצל נשים מעבר המזון במעי הגס הוא איטי יותר, וכך גם סילוק המזון מהקיבה. הדבר משפיע על האופן שבו מעובדים בגוף הן המזון והן התרופות הניתנות בבליעה, אם כי עדיין לא ידוע בדיוק כיצד.
ד"ר מריאן לגטו, מומחית מובילה בעולם לרפואה מגדרית, ציינה באחת מהרצאותיה שהכבד מפרק את רוב התרופות מהר יותר בנשים מאשר בגברים, ובתקופת הביוץ מערכת העיכול מפרקת מזון מהר יותר מאשר בתקופות אחרות במחזור החודשי של האישה.
אבל למרות כל ההבדלים הללו, אין עדיין התייחסות שונה לגברים ולנשים בספרות הרפואית של תחום הגסטרואנטרולוגיה, "למעט איסור נטילת גלולות הורמונליות בכמה מצבים חריגים", אומר פרופ' אורן. כיוון שמינוני התרופות המקובלים הותאמו לרוב לגברים, אין זה מפתיע שנשים סובלות מתופעות לוואי של תרופות בשכיחות גבוהה בהרבה מאשר גברים.
כמה בתי חולים מובילים בעולם כבר הקימו מרפאות ייחודיות לטיפול במערכת העיכול הנשית, אבל רופאים מתחומים אחרים מכירים פחות את השפעות המין על מערכת העיכול ולא יביאו זאת בחשבון כאשר ירשמו תרופות.
מה לעשות? לנשים הסובלות מתופעות לוואי של תרופות או מבעיה בפעילות מערכת העיכול מומלץ לדבר עם הרופא על ההשפעה הפוטנציאלית של הבדלי המין על ספיגת התרופה.
אוסטיאופורוזיס: פוגעת גם בגברים
אוסטיאופורוזיס היא מחלה שכיחה מאוד בנשים, אבל גם גברים לוקים בה. למעשה, 20% מהחולים באוסטיאופורוזיס הם גברים, ואחד מכל חמישה יסבול מרמה מטרידה של דלדול עצם.
כיוון שהמחלה שכיחה יותר בנשים, רוב הפעילות להעלאת המודעות הציבורית מכוונת לנשים, וכך התקבעה התפיסה המוטעית שגברים אינם בסיכון. גברים אינם עוברים בדיקות צפיפות עצם, וחבל, כי אלה בדיקות שיכולות להציל חיים ואיכות חיים. "שיעור התמותה משבר ירך בקרב נשים הוא 8%, ואצל גברים - 20%, וזאת משום שהעצם המדולדלת אצל גברים נמצאת באזור אחר מנשים, וההזנחה באבחון היא גדולה יותר", אומר גלזרמן. מעבר לכך, בעוד אצל נשים מאסת העצם מידלדלת כחלק טבעי מתהליך המנופאוזה, אצל גברים היא מעידה בדרך כלל על בעיה שדורשת טיפול, למשל מחסור בטסטוסטרון שאיננו חלק טבעי מן ההתבגרות.
מה לעשות? מגיל 60-65 מומלץ לגברים לבצע מדי כמה שנים בדיקה לאבחון אוסטיאופורוזיס.
עובר זכר? היריון בסיכון גבוה יותר
מחקר שערכו פרופ' מרק גלזרמן וצוותו הראה שבהיריון עם עובר זכר יש יותר ירידות מים, יותר לידות מוקדמות, העוברים יותר גדולים, מתבצעים יותר ניתוחים קיסריים ורואים יותר ירידות דופק בלידה מאשר בהיריון עם עובר ממין נקבה. "הנתונים הללו לא היו מבוססים במחקר עד כה, אבל המיילדות ואחיות הפגייה ידעו זאת באופן אינטואיטיבי", הוא אומר, "למשל אחות פגייה אמרה לי, 'אם אני שומעת בכי של אחד הפגים ואני יודעת שזה תינוק זכר, אני רצה יותר מהר'".
מחקר שנעשה על עוברים תאומים מחזק את הממצאים בעוברים יחידים. נמצא כי ברחם עוברים ממין זכר מרעים את מצבם של עוברים ממין נקבה, ולהפך - עוברים ממין נקבה מיטיבות את מצבם של העוברים הזכרים. כך, בעת היריון עם תאומים, הסיכון הגבוה ביותר הוא כאשר יש שני בנים, והסיכון הנמוך ביותר הוא בהיריון עם שתי בנות.
מה אפשר לעשות עם המידע הזה? כנראה לא הרבה, חוץ מלהגביר אולי את מידת הערנות כאשר יש בן בבטן.
