"שווי השוק של כל מגזר התקשורת עלה בשנה האחרונה בצורה ניכרת. לעומת זאת, בתוצאות החברות חלה הרעה ניכרת כתוצאה מן התחרות החריפה המתחוללת במגזר הסלולרי. לצופה מן הצד קשה להבין מהי האופטימיות שאחזה במשקיעים ומדוע שווי השוק של החברות עלה בצורה כה ניכרת", כך אומר פיני שמואלי ניסן, שותף בכיר בחברת הייעוץ של פירמת ראיית החשבון BDO זיו-האפט.
לדברי שמואלי ניסן, "מבט אל מכפילי ה-EBITDA של החברות מגלה כי גם סלקום וגם פרטנר נסחרות במכפילים של מעל ל-6.5, וזאת כאשר ידוע שחברות תקשורת נסחרות במכפיל ממוצע של 5-5.5. אגב, גם בראייה היסטורית מדובר במכפיל גבוה במיוחד, שכן במידה ומשווים את החברות למכפילי העבר מגלים כי לרוב הן נסחרו סביב מכפיל 5".
על מנת לבחון עד כמה המכפילים הללו "סבירים" ביצעה הפירמה השוואה בין החברות הישראליות למדגם של חברות מחו"ל, כאשר הפרמטרים שנבחנו היו מכפיל EBITDA ויחס בין שווי הפעילות לערך הנכסים בספרים. מכפיל ה-EBITDA הוא מכפיל מקובל להערכת שווי חברות ואילו יחס פעילות לנכסים מבטא בדרך כלל את רמת התחרותיות באותה מדינה.
התוצאות שמתקבלות בהשוואה בין החברות הישראליות לחברות מחו"ל מפתיעות. המכפילים בחברות הישראליות גבוהים משמעותית ביחס לעולם. הנתונים המתקבלים הם חד משמעיים ולכן נעשה ניסיון למצוא את הסיבות לפער הזה.
לדברי שמואלי ניסן, אחת ההערכות הרווחות הינה ציפייה עתידית להיחלשות התחרות. הציפייה הזו מבוססת על כך שהן הוט והן גולן טלקום אמורות לקבל בקרוב את הערבות שהפקידו ולכן המאבק על נתחי השוק עשוי להיחלש, מה שיגרום בעתיד לעליית מחירים מתונה. גם שיתופי הפעולה לצורך תשתיות הדור הרביעי יוצרים חיסכון צפוי בעלויות ובמקביל תנאי תחרות פחות חריפים. על סמך העבר, ניתן לצפות כי הרוב המכריע של החיסכון יעבור לשורת הרווח ולא לצרכן.
בנוסף לכך הוא מסביר כי לחברות הסלולר הישראליות פוטנציאל בלתי מבוטל לשיפור הרווחיות בסגמנטים נוספים ביניהם הסגמנט הקווי וסגמנט הטלוויזיה הרב ערוצית שעשויים לקבל תאוצה כתוצאה מהתפתחות השוק הסיטונאי. לאחר השימוע שעברה בזק, צפויה ירידה משמעותית בתעריפי החיבור לרשתות בזק והוט מה שעשוי לתרום להתפתחות סגמנטים אלו.
לסיכום, נראה כי הצפי הוא שהחברות הסלולריות הגיעו כבר לתחתית ולכן ה-EBITDA הנוכחי אינו מבטא רווח מייצג אלא רווחיות ריצפה (גרוע יותר לא יכול להיות) ולכן כנראה שהן מקבלות פרמיה נוספת מן המשקיעים על הפוטנציאל העתידי.
לדבריו, נראה כי למי שלא מאמין באותו פוטנציאל ולמי שחושב כי התחרות תמשיך להיות חריפה כשהייתה, המחירים הנוכחיים בהן נסחרות חברות הסלולר הישראליות עשויים להיחשב כיקרים. הוא מוסיף כי משיחות שקיים עם אנליסטים עולה כי התחושה של רובם היא "שאנחנו ברצפה". הרווח אולי יכול לרדת, אבל יותר גרוע מזה לא יהיה.
עוד הוא מסביר כי האנליסטים חיים בתחושה שהשוק לא יוכל להכיל חמש חברות סלולריות ויתכנס למצב של ארבע חברות ואולי פחות. הדבר השני הוא הרווחיות שתנבע לחברות כתוצאה ממיזוגי הרשתות. בין אם מדובר בשתי רשתות או שלוש, בסופו של דבר החברות יחסכו מאות מיליוני שקלים כתוצאה מהמהלך הזה.
גורם נוסף הוא אי הוודאות סביב המפעילים הווירטואליים שקיים ספק האם הם יישארו במגרש שיש בו חמישה מפעילים סלולריים או שיוותרו וייצאו מהמשחק.
"ישנם סימנים ברורים לרגיעה בשוק. רגיעה בשוק מובילה לאט לאט למהלך מאוד איטי אמנם, של שיפור ברווחיות, בעזרת חיסכון ואולי גם עליית מחירים. חיסכון זה כשאתה לוקח את כל החיסכון לכיס שלך, אתה לא מחלק את זה, כי אין תחרות חריפה שגורמת לך להוריד מחירים. יש ציפיות כאלה בשוק, למרות שאנחנו עוד לא שם, יש ציפיות בטווח היותר רחוק של שנה שנתיים".
- יש מדדים נוספים שיכולים להצביע על כך שחברות הסלולר המקומיות לא זולות?
שמואלי ניסן: "אין מדדים אבל אני יכול להגיד לך כזה דבר, אנחנו רואים שהמכפיל של החברות הישראליות שנסחרות, הוא גבוה בהשוואה לעולם, רואים את זה בצורה ברורה.
"שתיים, מכפילי שווי לנכסים, זה מכפילים מאוד משמעותיים ואסביר לך למה, בעיניים שלי זה מכפילים משמעותיים. כי על מה זה מעיד? הוא מעיד עד כמה התחרות בטווח הארוך צפויה להיות חריפה או לא, כי במקומות שצופים שהתחרות תהיה חריפה אז אין תשואה גבוהה.
"אין תשואה גבוהה להשקעה, כי בעצם כולם מתחרים ראש בראש, ואז התשואה להשקעה תהיה לא גבוהה ואז אתה רואה יחס נמוך. במקומות שבהם הצפי לתחרות הוא לא מספיק גבוה, אומרים שתהיה רגיעה ואז בחברות הקיימות ניתן לקבל תשואה יחסית גבוהה. זה בעצם איזשהו מדד, לא בהכרח נכון, לא אחד לאחד, אבל זה נותן לך בסיס להשוואה ולהסתכלות יותר רחבה ומעמיקה".
