גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

BDO זיו-האפט: מניות הסלולר הישראליות יקרות

איזה מדד מאפשר להשוות בין חברות סלולר שונות, ומה חושבים בפירמת ראיית החשבון על השחקניות המקומיות?

"שווי השוק של כל מגזר התקשורת עלה בשנה האחרונה בצורה ניכרת. לעומת זאת, בתוצאות החברות חלה הרעה ניכרת כתוצאה מן התחרות החריפה המתחוללת במגזר הסלולרי. לצופה מן הצד קשה להבין מהי האופטימיות שאחזה במשקיעים ומדוע שווי השוק של החברות עלה בצורה כה ניכרת", כך אומר פיני שמואלי ניסן, שותף בכיר בחברת הייעוץ של פירמת ראיית החשבון BDO זיו-האפט.

לדברי שמואלי ניסן, "מבט אל מכפילי ה-EBITDA של החברות מגלה כי גם סלקום וגם פרטנר נסחרות במכפילים של מעל ל-6.5, וזאת כאשר ידוע שחברות תקשורת נסחרות במכפיל ממוצע של 5-5.5. אגב, גם בראייה היסטורית מדובר במכפיל גבוה במיוחד, שכן במידה ומשווים את החברות למכפילי העבר מגלים כי לרוב הן נסחרו סביב מכפיל 5".

על מנת לבחון עד כמה המכפילים הללו "סבירים" ביצעה הפירמה השוואה בין החברות הישראליות למדגם של חברות מחו"ל, כאשר הפרמטרים שנבחנו היו מכפיל EBITDA ויחס בין שווי הפעילות לערך הנכסים בספרים. מכפיל ה-EBITDA הוא מכפיל מקובל להערכת שווי חברות ואילו יחס פעילות לנכסים מבטא בדרך כלל את רמת התחרותיות באותה מדינה.

התוצאות שמתקבלות בהשוואה בין החברות הישראליות לחברות מחו"ל מפתיעות. המכפילים בחברות הישראליות גבוהים משמעותית ביחס לעולם. הנתונים המתקבלים הם חד משמעיים ולכן נעשה ניסיון למצוא את הסיבות לפער הזה.

לדברי שמואלי ניסן, אחת ההערכות הרווחות הינה ציפייה עתידית להיחלשות התחרות. הציפייה הזו מבוססת על כך שהן הוט והן גולן טלקום אמורות לקבל בקרוב את הערבות שהפקידו ולכן המאבק על נתחי השוק עשוי להיחלש, מה שיגרום בעתיד לעליית מחירים מתונה. גם שיתופי הפעולה לצורך תשתיות הדור הרביעי יוצרים חיסכון צפוי בעלויות ובמקביל תנאי תחרות פחות חריפים. על סמך העבר, ניתן לצפות כי הרוב המכריע של החיסכון יעבור לשורת הרווח ולא לצרכן.

בנוסף לכך הוא מסביר כי לחברות הסלולר הישראליות פוטנציאל בלתי מבוטל לשיפור הרווחיות בסגמנטים נוספים ביניהם הסגמנט הקווי וסגמנט הטלוויזיה הרב ערוצית שעשויים לקבל תאוצה כתוצאה מהתפתחות השוק הסיטונאי. לאחר השימוע שעברה בזק, צפויה ירידה משמעותית בתעריפי החיבור לרשתות בזק והוט מה שעשוי לתרום להתפתחות סגמנטים אלו.

לסיכום, נראה כי הצפי הוא שהחברות הסלולריות הגיעו כבר לתחתית ולכן ה-EBITDA הנוכחי אינו מבטא רווח מייצג אלא רווחיות ריצפה (גרוע יותר לא יכול להיות) ולכן כנראה שהן מקבלות פרמיה נוספת מן המשקיעים על הפוטנציאל העתידי.

לדבריו, נראה כי למי שלא מאמין באותו פוטנציאל ולמי שחושב כי התחרות תמשיך להיות חריפה כשהייתה, המחירים הנוכחיים בהן נסחרות חברות הסלולר הישראליות עשויים להיחשב כיקרים. הוא מוסיף כי משיחות שקיים עם אנליסטים עולה כי התחושה של רובם היא "שאנחנו ברצפה". הרווח אולי יכול לרדת, אבל יותר גרוע מזה לא יהיה.

עוד הוא מסביר כי האנליסטים חיים בתחושה שהשוק לא יוכל להכיל חמש חברות סלולריות ויתכנס למצב של ארבע חברות ואולי פחות. הדבר השני הוא הרווחיות שתנבע לחברות כתוצאה ממיזוגי הרשתות. בין אם מדובר בשתי רשתות או שלוש, בסופו של דבר החברות יחסכו מאות מיליוני שקלים כתוצאה מהמהלך הזה.

גורם נוסף הוא אי הוודאות סביב המפעילים הווירטואליים שקיים ספק האם הם יישארו במגרש שיש בו חמישה מפעילים סלולריים או שיוותרו וייצאו מהמשחק.

"ישנם סימנים ברורים לרגיעה בשוק. רגיעה בשוק מובילה לאט לאט למהלך מאוד איטי אמנם, של שיפור ברווחיות, בעזרת חיסכון ואולי גם עליית מחירים. חיסכון זה כשאתה לוקח את כל החיסכון לכיס שלך, אתה לא מחלק את זה, כי אין תחרות חריפה שגורמת לך להוריד מחירים. יש ציפיות כאלה בשוק, למרות שאנחנו עוד לא שם, יש ציפיות בטווח היותר רחוק של שנה שנתיים".

- יש מדדים נוספים שיכולים להצביע על כך שחברות הסלולר המקומיות לא זולות?

שמואלי ניסן: "אין מדדים אבל אני יכול להגיד לך כזה דבר, אנחנו רואים שהמכפיל של החברות הישראליות שנסחרות, הוא גבוה בהשוואה לעולם, רואים את זה בצורה ברורה.

"שתיים, מכפילי שווי לנכסים, זה מכפילים מאוד משמעותיים ואסביר לך למה, בעיניים שלי זה מכפילים משמעותיים. כי על מה זה מעיד? הוא מעיד עד כמה התחרות בטווח הארוך צפויה להיות חריפה או לא, כי במקומות שצופים שהתחרות תהיה חריפה אז אין תשואה גבוהה.

"אין תשואה גבוהה להשקעה, כי בעצם כולם מתחרים ראש בראש, ואז התשואה להשקעה תהיה לא גבוהה ואז אתה רואה יחס נמוך. במקומות שבהם הצפי לתחרות הוא לא מספיק גבוה, אומרים שתהיה רגיעה ואז בחברות הקיימות ניתן לקבל תשואה יחסית גבוהה. זה בעצם איזשהו מדד, לא בהכרח נכון, לא אחד לאחד, אבל זה נותן לך בסיס להשוואה ולהסתכלות יותר רחבה ומעמיקה".

סלולר

עוד כתבות

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע שגופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

אריאל בבלי / צילום: קבוצת בראל

1.5 מיליון שקל לשלוש שנים: איש העסקים שלוקח חסות על אצטדיון ילדותו

אריאל בבלי, שגדל כמה מאות מטרים מאצטדיון גרין בנוף הגליל, חוזר אליו כעת עם קבוצת הנדל"ן בראל ● טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי של HP Indigo הישראלית עומדת בלב קמפיין חג המולד בספרד למותג השוקולד Suchard ● וזה המינוי החדש של המפקח על הבנקים בבנק ישראל לשעבר ● אירועים ומינויים

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר-פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר‏-פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם הכולל כ-9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל-AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את אתר יד2 באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכול התחיל, ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בבורסת ת"א; מניית ICL צנחה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● מניית ICL ירדה לאחר החלטת בג"ץ שמחייבת את החברה לשלם על שאיבה מים המלח ● ב-UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ובמינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה למשך 5 שנים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית