החובות של קרן הפרייבט אקוויטי מרקסטון ממשיכים להיערם. חברת פנומנל החזקות, דרכה מחזיקה הקרן שמנהלים רון לובש ואמיר קס בבית ההשקעות פסגות (23.2%), לא עמדה בתשלום קרן וריבית בגובה של 15 מיליון שקל למחזיקי האג"ח שלה.
לפי שטר הנאמנות של האג"ח, באפשרות פנומנל לדחות את התשלום ב-30 ימים, אולם היא טרם הודיעה כי בכוונתה לעשות זאת.
פנומנל מסתמכת על הדיבידנדים מפסגות כאמצעי המרכזי לתשלום האג"ח. כך, ב-2012 היא קיבלה מפסגות דיבדינד של כ-12.5 מיליון שקל לצורך כך. אך ב-2013 טרם אישר דירקטוריון פסגות חלוקת דיבידנד כזאת.
מרקסטון שולטת בפנומנל דרך AMFIC - חברה שחובותיה נאמדים בכ-400 מיליון שקל ומטופלים בחלק מהבנקים במחלקת האשראים המיוחדים. האג"ח המדוברות הן אג"ח פרטיות שהונפקו ב-2007 למספר מצומצם של מוסדיים בסך כולל של 107 מיליון שקל, ללא ביטחונות. כיום שארית החוב עומדת על כ-90 מיליון שקל. את האג"ח הנפיק בית ההשקעות פריזמה, שקרס ב-2008 תחת נטל החובות שלו, שנתיים לאחר שמרקסטון הקימה אותו בהשקעה של כ-2 מיליארד שקל.
העיכוב הקודם: באוגוסט 2012
אין זו הפעם הראשונה שבה מרקסטון מתמודדת עם בעיות נזילות. גם לפני שנה וחצי, באוגוסט 2012, דיווחה פנומנל כי היא לא תעמוד בתשלום הקרן והריבית של האג"ח, שגם אז עמדו על כ-15 מיליון שקל. באותם ימים הסבירו במרקסטון כי מדובר ב"עיכוב טכני", ובסופו של דבר מחזיקי אג"ח פנומנל קיבלו את התשלום המגיע להם בעיכוב של שבועיים. לטענת גורמים בשוק, האמצעי לאותו תשלום היה הלוואה שנטלה מרקסטון בריבית של 15%.
החוב הענק של מרקסטון נוצר על רקע הלוואות הענק של פריזמה מבנקים וממשקיעים מוסדיים לטובת רכישת קופות גמל וקרנות נאמנות מידי הבנקים. בית ההשקעות סבל מפדיונות כבדים ומיציאת כספים, ובסופו של דבר, כאמור, התפרק. עיקר הנכסים שלו נמכרו לאקסלנס ולפסגות, ומרקסטון נותרה עם החזקה במניות פסגות ובחברת הקרנות של אקסלנס.
בספטמבר הודיעה מרקסטון על מכירת חלקה בחברת קרנות הנאמנות של אקסלנס (45%) לבית ההשקעות, תמורת כ-64 מיליון שקל. במקביל היא השתחררה מחוב של כ-36 מיליון שקל. אולם נראה כי במקום להקצות את 28 מיליון השקלים שנותרו בידה לטובת שירות החוב של פנומנל, העדיפו שם להפוך את פנומנל, שוב, לחדלת פירעון.
מרקסטון פספסה הזדמנות למכור
מרקסטון, שכאמור נאבקת בחובות שמוערכים בהיקף של כ-400 מיליון שקל, היא לא עוד חברה בצרות. עיכובי התשלום שמאפיינים אותה כבר תקופה ארוכה, היו צריכים להדליק נורה אדומה אצל הרגולטור, לאור העובדה שמדובר בגוף שמחזיק בכרבע מפסגות - בית ההשקעות הגדול בישראל. כעת עלול להיווצר מצב בו בית ההשקעות, שמתגאה באקטיביזם המוסדי שלו ומצהיר שוב ושוב כי בעל שליטה צריך לעמוד בחובותיו, ייאלץ לקחת חלק בעוד הסדר חוב - הפעם (דרך אחד מבעלי המניות שלו) מהכיוון השני.
במרקסטון מסרו היום בתגובה כי "כחלק מהתקדמות עסקה קשורה בנכס הבסיס, מרקסטון פנתה לנאמן על מנת לדחות חלק מהתשלום הקרוב וכן הקדמה של תשלומים רחוקים יותר, זאת תוך הבטחה כי לא יגרם כל נזק למחזיקים מפעולה זו". נראה כי בכך מנסים לרמוז בחברה כי היא מקיימת מגעים עם אייפקס כדי למכור לה את החזקותיה בפסגות, אולם להערכת גורמים בכירים בשוק לא מדובר במגעים רציניים.
כזכור, בעבר ניסו במרקסטון להציע לאייפקס לרכוש את המניות, אך התעקשו על מחיר גבוה. ההצעה הגיעה בסוף 2010 כשקרן אייפקס רכשה את השליטה בבית ההשקעות פסגות לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל, והציעה למרקסטון לקנות גם את חלקה לפי שווי דומה - כלומר, תמורת 670 מיליון שקל. אולם, אז המגעים לא צלחו, וכעת נראה כי ההתעקשות של מרקסטון לשמור את החזקותיה בפסגות עלולה להתגלות כטעות, מכיוון שספק אם היא תצליח לקבל כיום סכום דומה. כבר אז טענו גורמים בשוק כי מדובר בשווי גבוה לפסגות, ואולם מאז הרווחיות של כל בתי ההשקעות נשחקה בשל התגברות הרגולציה ועלייה בתחרות. כך, למרות שמרקסטון נמצאת במצוקה תזרימית נראה כי דווקא אייפקס נתונה במלכוד: אם היא תרכוש את החזקותיה של מרקסטון בפסגות במחיר נמוך, הדבר ישקף שווי קטן יותר לבית ההשקעות. מנגד, גם רכישת חלקה של מרקסטון במחיר גבוה ולא ריאלי, היא כמובן צעד לא רצוי מבחינתה.