ארוחת בוקר ישראלית טיפוסית כוללת סלט ירקות, מבחר גבינות, ביצים ולחם, ונחשבת לארוחה אנרגטית ובריאה. כאשר שגרת הבוקר הלחוצה לא מאפשרת יותר מכוס קפה בדרך לעבודה, ייסורי המצפון נכנסים לפעולה - ולא בצדק. אם תעברו ליד פרופ' גארי וונק, הוא דווקא ימזוג לכם כוס קפה נוספת.
המחקרים האחרונים של פרופ' וונק מראים שהתפריט הישראלי אינו בהכרח מה שהמוח זקוק לו לאחר שינה. דווקא הצרפתים הם אלה שפיצחו את הנוסחה: תפריט מצומצם, שמכיל קרואסון בריבה וקפה בלבד. "מה שנחוץ למוח בבוקר הוא סוכר, שמניע את מנגנוני הזיכרון, יכולת הלימוד ושיווי המשקל, שלושת הפרמטרים שאחראים על התפקוד התקין ביותר", הוא מסביר. "אחרי צום הלילה, רמות הסוכר יורדות כמעט למינימום קריטי, מה שמחליש את המוליכים העצביים שאחראים על למידה וזיכרון, ועל ויסות תשומת הלב ומצב הרוח. מנה טובה של סוכר מחזירה את כל המערכת לעבודה סדירה".
- ארוחת הבוקר הישראלית מציעה מגוון גדול יותר של מזונות, אבל דווקא הצרפתית טובה יותר?
"השאלה היא למי טובה יותר - למוח או לגוף. המוח ישמח לקבל כמה שיותר קלוריות, ולכן הוא מורה לנו לאכול פחמימות פשוטות עתירות קלוריות לארוחת בוקר. לעומת זאת, הלב, כלי הדם והכבד יצביעו נגד תזונה כזו".
וונק, מומחה לפסיכולוגיה, מדעי המוח וגנטיקה רפואית מאוניברסיטת אוהיו, מתמחה בחקר הזדקנות המוח ומחלת האלצהיימר. הוא גילה כי הסיכויים לפתח מחלה ניוונית נגזרים במידה רבה מהתפריט התזונתי. מכאן הגיע למסקנה כי המוח לא נהנה רק מהאנרגיה שמופקת מהמזון, אלא גם יודע לנצל את המרכיבים שבו, והחל לעקוב אחרי האופן שבו מולקולות מזון נמשכות לחלבונים המתאימים להן במוח. מסקנתו הייתה כי מזון מגרה אזורים שונים במוח וגורם לפעילות מוגברת בו. התהליך הדומה ביותר שיכול היה למצוא להשפעה כזו על המוח, היה בשימוש בסמים.
- הכול כימיקלים?
"הפעולות שנגרמות במוח כתוצאה מבחירת הדיאטה שלנו דומות, אם כי לא זהות, לפעולות שמתרחשות בעקבות צריכת תרופות וסמים אחרים. תבלינים, צמחים, בשר, סמים, קפה, תה, ניקוטין ושוקולד, כולם נכנסים תחת ההגדרה 'מזון' - שמתייחסת למה שאנחנו מכניסים לגופנו. בין אם זה מזין ובין אם לא, כמעט כל מה שאנחנו בוחרים לצרוך ישפיע, במישרין ובעקיפין, על המוח שלנו".
- אתה טוען שלתפוח אדמה, כדור אדוויל והרואין יש השפעה ישירה על המוח, שנגזרת מהכמות הנצרכת. איך זה עובד?
"הכול עניין של מינונים. מרכיבים של צמחים ומזון זהים לנוירוטרנסמיטורים שבהם המוח והגוף שלנו משתמשים על מנת לתפקד באופן רגיל. תפריט הדיאטות שלנו מתקשר עם הנוירונים שמשפיעים על פעולות המוח, ומשפיע עליו. זה קורה כשהאוכל שאנו צורכים דומה לנוירוטרנסמיטור קיים, או מסוגל לתקשר עם תהליך במוח המשפיע על הייצור או השחרור של פעולת הנוירוטרנסמיטור. הדרישה השנייה היא שכמות נאותה של הכימיקל תחצה את מחסום הדם של המוח. הכימיקל צריך להיראות כמו משהו שהמוח משתמש בו כמשדר, ובאמת להצליח לחדור למוח".
- מה ישפיע הכי הרבה על המוח שלנו?
"כימיקלים שאנחנו צורכים במינונים גבוהים באופן קיצוני, כמו קפה, סוכר, מספר תבלינים, פטריות, הרואין, אלכוהול, ניקוטין ומריחואנה. השפעתם של אלה היא כמעט מיידית, בהתאם לכמות שמגיעה למוח. קחי למשל את אגוז המוסקט - הוא מכיל כימיקל שהגוף שלנו ממיר לסם הרחוב הפופולרי אקסטזי. אם נצרוך מכל שלם של התבלין, יש סיכוי טוב שנתחיל להזות למשך 48 שעות. לפי מה שסיפרו לי הסטודנטים שלי, זאת לא חוויה נעימה במיוחד.
"אגוז מוסקט מכיל מריסטיצין, שזו תרכובת פסיכו אקטיבית שמופיעה במינון נמוך גם בגזר, שומר, שמיר ופטרוזיליה. במינונים גבוהים הגוף שלנו ינסה לדחות את התבלין בעזרת המעיים, אבל גם תיבול רגיל במוסקט תורם מעט לתחושת אופוריה".
- אתה אחראי לגילוי כי השוקולד הוא בעל תכונות מרפאות, אבל גם אחראי על תחושות ממכרות.
"שוקולד הוא דוגמה מצוינת למשהו שכולנו מחשיבים כ'מזון', אבל מכיל הרבה 'סמים' מעניינים. הוא גורם לשחרור של מולקולות שמתנהגות באופן דומה להרואין, ומייצר תחושה של אופוריה. החומר הפעיל בשוקולד מגרה את מערכת העצבים בדומה למריחואנה, גורם להנאה ועוזר בהתמודדות עם כאב ולחץ. הוא גם עוזר לנשים בגיל המעבר להתמודד עם גלי חום והזעות ביתר קלות. עם זאת, אצל נשים שירשו פגיעות מסוימת, רכיבי שוקולד יכולים לעורר זעם בלתי נשלט. אז לא הכול כל כך חיובי".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי