איפשהו בהכנות לערב הזה ורדה ז'קונט איבדה את הסבלנות. היא התהלכה הלוך וחזור בדירת הגג הנאה שצופה על כיכר רבין, לא בדיוק מוצאת את מקומה. קצת מפתיע לגבי מי שידועה בתור דוברת דעתנית, שלא חוזרת בה מאמירות פרובוקטיביות, שוחטת פרות קדושות.
"זה משהו נוירוטי אצלי", היא מתוודה. "אני מבינה שצריך לארח, אבל כשמדובר ביותר מחברה-שתיים, או ממשפחה מצומצמת, אני לא אוהבת את זה. אמנון אוהב, ומבין שנינו הוא לוקח את זה על עצמו. אני יוצאת מאיזון, זה מלחיץ אותי. אני זוכרת שאירחנו בבית את אנשי רדיו 103, הייתי ממש בהיסטריה".
"טוב, את לא צריכה הרבה כדי להיכנס להיסטריה", סונט בה באהבה אמנון. "כל דבר שהוא לא יומיומי ולא שגרתי אצלך, יכול להוציא אותך מאיפוס".
- את אדם פתוח, אמיץ, פרובוקטיבי לעתים.
"לדבר ברדיו לא מפריע לי. גם להתראיין לא. לדבר מול כל העולם גם לא, אבל אירוח כן".
"זו לא חדרת ביצוע", מחייך אמנון, "זו חרדת אירוח".
- אז הכול זה כימיה?
"המוח זה הכול, זו הקופסה", קובעת ורדה. "אנחנו בהחלט מושפעים מהכימיה של המוח, אבל זה מותנה בעוד דברים. אני נגד אמירות גורפות כמו אנחנו זה המוח שלנו. זה כמו מכונית: ישנו המנוע, שהוא דבר מרכזי, אבל יש גם גלגלים ויש הגה ויש את דוושת הגז".
- איזה תפקיד יש לתרופות במשוואה הזו?
"אנחנו יודעים שהכימיה של המוח משפיעה על ההתנהגות, על כך מבוססות התרופות. אפשר לשלוט ולהפחית הרבה מאוד סוגים של התנהגויות לא רצויות. הפעם הראשונה שנתקלתי בזה הייתה בשנות ה-80. ישבה מולי חברה וסיפרה לי שתמיד ישב לה גוש עופרת בחזה. היא סיפרה שקיבלה תרופה וזו גרמה למועקה להיעלם, אבל זה לא הפריע לה ליהנות מדברים אחרים בחיים.
"ריתקה אותי היכולת למוסס את המועקה. ברגע ששמעתי את זה חטפתי ריגוש, רציתי להקליט אותה, לדובב אותה, לשמוע שוב ושוב על החוויה, כאילו אני לא מאמינה למשמע אוזניי. באותה תקופה נתנו בארץ תרופות רק לאנשים חולים, בבתי חולים פסיכיאטריים. ריתקה אותי העובדה שבנאדם מתהלך עם מועקה, ויום אחד איזה כדור מפיג אותה.
"מאז ליוויתי כל כך הרבה אנשים שהחיים שלהם השתנו. אני חושבת שאני הפסיכולוגית שיש לה הכי הרבה צפיות בהשפעתו החיובית של טיפול תרופתי על אנשים".
- מהיכן נובעת הרתיעה החברתית?
"זה שילוב של כמה גורמים. האחד, דעות קדומות ופחדים. והשני, יש לתרופות תופעות לוואי. הכי מעצבנת מבין התופעות זו ההפרעה בהתנהגות המינית. חלק אחר של התרופות משמין או מטריד באופן שונה. בנוסף, אצל חלק מהציבור הן לא תמיד עוזרות".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי
