האינתיפאדה השלישית נגד ישראל כבר החלה, והיא מתנהלת באירופה - כך כותב היום (ד') הפרשן תומאס פרידמן בטורו ב"ניו-יורק טיימס".
במאמר, שנכתב מרמאללה, מציין בעל הטור כי הוא תמה מזה זמן מדוע לא פרצה אינתיפאדה שלישית. לדבריו, לפלסטינים יש תשובות שונות לשאלה זו: הם עניים מדי, מפולגים מדי ועייפים מדי, או שהם הגיעו למסקנה, שבסופו של דבר ההתקוממויות האלה הביאו להם יותר נזק מתועלת.
"אבל בהיותי כאן, ברמאללה, ברור שהאינתיפאדה השלישית כבר מתנהלת", הוא כותב. "זו האינתיפאדה שישראל הכי חוששת ממנה, לא אינתיפאדה עם מקלות ומחבלים מתאבדים, אלא אינתיפאדה ששואבת את כוחה מהתנגדות בלתי אלימה ומחרם כלכלי".
"את האינתיפאדה הזו לא מנהלים הפלסטינים ברמאללה", גורס בעל המאמר. "את האינתיפאדה הזו מובילים האיחוד האירופי בבריסל וגורמים אחרים ברחבי תבל שמתנגדים לכיבוש הישראלי. אבל יהיה מקור האינתיפאדה הזו אשר יהיה, היא מספקת לפלסטינים אמצעי ללחוץ על ישראל במו"מ לשלום עמה".
פרידמן מזכיר, שמנהיגים ישראליים גינו באחרונה את שר-החוץ האמריקאי,ג'ון קרי, מפני שהוא הזהיר, בהתבטאויות פומביות, שהחרם על ישראל והקמפיין לשלול ממנה לגיטימציה רק יתחזקו אם המו"מ הנוכחי יקרוס. אבל קרי צודק, טוען בעל הטור.
הוא מצטט את שר האוצר, יאיר לפיד, שאמר השבוע בגל"צ, שאם לא יושג פיתרון של שתי מדינות עם הפלסטינים, "ייפגע כיסו של כל ישראלי", וש"זה לא רציני להתיימר כאילו האיומים אינם קיימים, או שהם אינם רציניים". פרידמן מציין שכלכלת ישראל תלויה ביצוא טכנולוגי וחקלאי לאירופה, ומזכיר דיווחים שקרן הפנסיה ההולנדית PGGM החליטה למשוך את כל השקעותיה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל מפני שהם פעילים בשטחים, ושדנסקה בנק, הבנק הגדול בדנמארק, החליט להחרים את בנק הפועלים בגלל סיבות "לגליות ואתיות" שקשורות בפעילותו בשטחים.
פרידמן אומר, כי לאינתיפאדה השלישית יש פוטנציאל גדול הרבה יותר להשפעה ארוכת טווח מאשר לשתיים שקדמו לה. הסיבה, לדבריו: היא מתנהלת בד בבד עם הצעתו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, להתיר לכוחות צה"ל להישאר בגדה חמש שנים, כחלק מעסקה של שתי מדינות לשני עמים, שתחזיר את ישראל לגבולות 1967 ושתאפשר לכוחות בהובלת נאט"ו למלא את החלל האסטרטגי שייווצר בעקבות הנסיגה הישראלית, במאמץ להפיג את חששות ישראל.
במילים אחרות: האינתיפאדה השלישית מבוססת על אסטרטגיה שגורמת לישראלים לחוש בטוחים מבחינה אסטרטגית, אך חלשים מבחינה מוסרית, אומר בעל הטור. שתי האינתיפאדות הראשונות כשלו מפני שלא נכללו בהן מפה לפיתרון של שתי מדינות והסדרי ביטחון. הן היו רק התפרצויות זעם נגד הכיבוש.
"אינך יכול להניע את הרוב הישראלי הדומם כאשר אתה נוטע בו תחושה של אי ביטחון מבחינה אסטרטגית, ובה בעת אתה נותן לו תחושה של עליונות מוסרית, וזה בדיוק מה שעשה חמאס עם החלטתו המטורפת להמטיר רקטות על ישראל אחרי הנסיגה מעזה", כותב פרידמן. "לרוב הישראלים לא היה אכפת למחוץ את הפלסטינים בתגובה. אנוואר סאדאת, נשיא מצרים לשעבר, קיבל מישראל כל מה שרוצה לאחר שהעניק להישראלים תחושה של ביטחון אסטרטגי, אך גם תחושה של פקפוקים מוסריים לגבי המשך כיבוש סיני".
בעל הטור טוען, שהאינתיאפדה השלישית שואבת כוח גם מהסתלקותם של שני מנהיגים חשובים: מחמוד אחמדיניג'אד ונלסון מנדלה. לדבריו, מבחינת ישראל היה אחמדיניג'אד מתנה שמניבה פירות כל הזמן, עם סירובו להכיר בשואה ולהפסיק פיתוח נשק גרעיני. עלייתו של הנשיא חסן רוחאני, מנהיג שמכיר בשואה ושמוכן לקיים מו"מ עם המערב, היא הרבה יותר בעייתית לישראל.
פרידמן אף טוען, כי מות מנדלה גרם לרבים ממעריציו לחפש דרכים להמשיך בפעלו ולממש את מורשתו. בקמפוסים של כמה אוניברסיטאות, נמצאה דרך כזו: להחרים את ישראל עד שתשים קץ לכיבוש.
"ישראל צודקת בחשדותיה שכמה מהמחרימים משתמשים בנושא הפלסטיני כחיפוי לאנטישמיות שלהם, בהתחשב בעובדה שרק הטעויות של ישראל מודגשות ומשמשות עילה לפעולה נגדה", כותב בעל הטור. "אבל אין פירושו של דבר שהשתלת 350 אלף מתנחלים בגדה המערבית והתעלמות מעשרות התנחלויות פרועות, שאפילו ישראל מגדירה אותן כ'בלתי חוקיות', הן פעולות חכמות שמשרתות את האינטרס הישראלי".
"אם ישראל רוצה באמת ובתמים להאט את קמפיין החרם עליה, היא צריכה להכריז שכל עוד קרי מנסה לגבש עסקה, וכל עוד יש סיכוי להצלחה, היא מוכנה להקפיא את הרחבת ההתנחלויות ולתת סיכוי לשלום", אומר פרידמן. "לא סביר, אני יודע. אבל דבר אחד אני יודע בוודאות: התנהלותם של שרים ישראליים, שמטיחים בקרי עלבונות ללא הפסק, ובה בעת דורשים מהפלסטינים לשים קץ ל'הסתה', והחלטת ישראל להוסיף ולבנות התנחלויות באופן דווקאי - כל אלה אינם קונים לישראל ידידים באירופה או בארה"ב. הם רק מוסיפים אנרגיה למחרימים.