אחד המהלכים המרכזיים שמאפיינים את שוקי הביטוח והחיסכון בישראל בשנים האחרונות הוא המעבר משוק שבוי ואדיש, לשוק שעדיין שבוי, אך כזה שמקיים דיון על המחיר, ואף חווה כמה שינויים ניכרים בהסדרת דמי הניהול. המהלך הזה מתבטא בשיפור מצב החוסך, כפי שבא לידי ביטוי בתחילת 2014, עם השלמת הרפורמה בדמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים - שאת ניצניה מוצאים במאבק שייסד והוביל "גלובס" - אבל הוא רחוק מלהיות מוחלט ומובהק.
ייתכן שראייה זו, בין היתר, היא שהובילה את הרגולציה לסמן לפני כמה חודשים עוד מטרה לשינוי - מטרה שגם היא הוארה על-ידינו לפני שנים. מדובר בתשלום נוסף של כ-0.25% בממוצע, הקרוי הוצאות ישירות, שנגבה ישירות מהחוסכים באפיקי החיסכון הפנסיוני מדי שנה, נוסף על דמי הניהול. בנובמבר הודיעה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, על כוונתה לקבוע כי הגופים המוסדיים יורשו לנכות הוצאות ישירות מחשבונות החוסכים בשיעור של עד 0.15% לשנה.
לפי שעה, טיוטת ההוראה של סלינגר טרם הפכה לרשמית, והיא זוכה לביקורת מצד הפעילים בשוק (שלהם יש אינטרס בשימור המנגנון הקיים, או שלכל הפחות אין להם אינטרס בביטולו).
אגב, המגבלה החדשה שעליה דיברה הממונה בטיוטה שפרסמה נוקבת בתקרת הוצאות ישירות של 0.15% מהצבירה, כאמור, באופן גורף לכלל השוק. בעוד שעבור קבוצות הביטוח הגדולות, ומגדל בראשן, מדובר בחיתוך חד של ההוצאות הישירות - במחצית ואף למעלה מכך מסך ההוצאות שהם מנכים בפועל עבור ההשקעות - הרי שאצל גופים אחרים, ובהם כמה מקופות הגמל הבולטות בשוק, מדובר בתקרה שרחוקה מלהיות אפקטיבית.
כך או אחרת, גורמים בשוק הפנסיוני עצמו טוענים בשצף שמדובר בירייה ברגל, שתעצור השקעות באפיקים אלטרנטיביים, ושתפגע בתשואות שיקבלו החוסכים לאורך זמן. ייתכן, אבל לאורך השנים שמענו לא מעט תחזיות אימים, שהתבדו לאחר שהושלם מהלך. סלינגר תידרש לתת את החלטתה בנושא - 0.15% או כל מגבלה אחרת - עד לסוף הרבעון הראשון השנה.
על כל פנים, נשאלת השאלה האם קביעת תקרה עליונה להוצאות הישירות היא המענה השלם, והאם יש עוד צעדים שכדאי וראוי לעשות במקביל, או לבד, במטרה להמשיך ולהגביר את השקיפות בשוק החיסכון הפנסיוני. לדעתנו יש עוד צעד שכדאי ורצוי להורות עליו בהקדם: שינוי שפת הדיווח והשיווק בחיסכון הפנסיוני, משפה של תשואות נומינליות ברוטו לעולם של תשואות נומינליות ברוטו ונטו "אמיתיות" - בכפיפה אחת.
הערך הנכון יותר מבחינת החוסך
מערכי שיווק מתכווננים מיידית על המנגנונים שמשרתים את המכירות טוב יותר. אם נחייב אותם לדבר לא רק במונחי תשואות ברוטו (כפי שהורגלו לאורך השנים) ובמונחים של דמי ניהול (כפי שהורגלו, במידה לא מבוטלת, בשנים האחרונות), לא יוכלו עוד הגופים שמנהלים את החיסכון הפנסיוני, ונאבקים על כספי הציבור, לטשטש ולהסתיר עלויות נוספות, שמנוכות ישירות מהחיסכון של הציבור, נוסף על דמי ניהול. לשם כך יש לחייבם לדבר במונחי התשואה הסופית שמגיעה בסופו של יום לחוסך - התשואה "נטו-נטו", שכוללת את העלות המלאה האמיתית של החיסכון.
מדובר על פרסום מסודר של התשואות נטו (שמודדות את הערך נכון יותר מבחינת החוסך), ללא דמי הניהול וגם בשקלול של שווי ההוצאות הישירות. לצד זה תמשיך להתפרסם התשואה ברוטו (שמודדת את יכולת "השגת התשואות" של הגוף המוסדי). הפרסום הזה ייעשה במסמכי העזר השיווקיים, ועל גבי מנועי ההשוואה החשובים שהאוצר מתחזק כבר כמה שנים - הגמל-נט, הביטוח-נט והפנסיה-נט. ודאי שפרסום כזה לא יזיק לחוסך ולא יפגע במצבו. אם כבר, הוא ישפר את התחרותיות על השורה התחתונה, שהיא זו שבאמת מעניינת את החוסך לאורך השנים, ויכוון את הפנס בדיוק לנקודה האקוטית עבור החוסך.
או אז יוכל הציבור לעקוב גם אחר תוצאות גופי ניהול שהוא מקבל, ולהשוות האם הוא מקבל את אותה מאזדה במחירים שונים (לעתים מהותית) מספקים שונים, או שמא לעתים הוא משלם על מרצדס וגם מקבל מרצדס. במקרה כזה, הקישור בין עלות החיסכון בגוף מסוים לבין התשואה הנקייה שהוא משיא לחוסכיו יהיה הברור ביותר.
מהן הוצאות ישירות, ואיפה זה עומד כיום?
לפני כמה שנים חששו ראשי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר מהתלות האדירה של כספי החיסכון הפנסיוני בפנסיה הצוברת של הציבור בישראל במשק המקומי. לאחר שהתלבטו כיצד ראוי להמריץ את המוסדיים להעביר השקעות לאפיקי השקעה נוספים ובעיקר מעבר לים, הוחלט לאפשר למוסדיים להסתייע בגופי השקעה חיצוניים מבלי שהעלות של שירותים אלה תושת עליהם. ההוראות הללו יצאו לדרך.
על מה מדובר? ראשית מדובר בהוצאות של מאות רבות של מיליוני שקלים וזאת מעבר ונוסף על מיליארדי השקלים שנגבים מהחוסכים לתקופת הגמלאות "כרגיל", באמצעות דמי הניהול. הוראות האוצר - לפחות עד סוף הרבעון - מאפשרות לחברות הביטוח, לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה לנכות מחשבונות החוסכים, מעבר לדמי הניהול, הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות עבור עמלות ברוקראז', קסטודיאן, דמי ניהול של קרנות השקעה וקרנות נאמנות זרות, עלויות דירוג והוצאות בגין הלוואות, הסדרי חוב, עו"ד וכיוצא באלה.
התשלום עבור ההוצאות הישירות אינו מגיע לגופים המוסדיים כהכנסה, אלא משמש כלי למימון אפיקי השקעה, ומשולם ישירות ובמלואו לנותני שירותים אלה. ישנה שונות רבה בין הגופים מבחינת גובה התשלום הנוסף שהם גובים - ולצד גופים שמנכים הוצאות ישירות בשיעור של כמה עשיריות האחוז, ישנם גופים לא מעטים שמנכים כמה מאיות אחוז בלבד.
כיום אין מגבלה על ההוצאות הישירות הללו, ונראה שיותר ויותר גופים מישראל ומחו"ל למדו וסימנו את הארנק הזה כארנק מועיל מבחינתם.