פרשת איקיוטק עולה שלב: משרד המשפטים שלח היום (ה') מכתב למנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, בו נכתב כי "התיאור המשפטי והעובדתי שכלול בדף המידע ששולחת איקיוטק לציבור הוא לא מדויק מבחינה משפטית".
ואלו הנימוקים שמספק המשרד:
ראשית, איקיוטק מציגה את עצמה כמי שמספקת שירותי תוכן בתשלום הנגבה באמצעות חשבון הטלפון הנייד או באמצעות כרטיס אשראי. אלא שלאחר בירור מול משרד התקשורת עולה כי בעל רישיון סלולר רשאי לספק באמצעות הטלפון שירותי תוכן אשר בגינם הלקוח יחויב - הרעיון הוא שחברת הסלולר מעבירה תשלום לספקית התוכן, בין אם הצרכן שילם לה או לא.
חברת הסלולר משמשת כמעין חברת כרטיסי אשראי במקרה כזה - היא מעבירה את התשלום וגובה אותו מהלקוח, ואם נוצר חוב של צרכן שקיבל שירותי תוכן אבל לא שילם עבורם, הרי שספק התוכן חייב להפסיק את השירות. מכאן שטענה של ספק תוכן כי צרכנים חייבים לו כסף עבור שירותי תוכן שהם קיבלו בסלולר - אינה אפשרית.
שנית, בדף המידע ששלחה איקיוטק נאמר כי בעת ההתקשרות עם הצרכנים החברה פעלה לפי הנחיות משרד התקשורת הדורשות אימות ודאי של מבקש השירות. אלא שההנחיות יצאו רק בנובמבר 2011, שנים אחרי מועדי הרישום שאיקיוטק טוענת בדרישות החוב. "לא ניתן לפעול לפי הנחיות שלא היו קיימות", מציין משרד המשפטים.
ההסבר הוא כזה: בעקבות פניות של צרכנים על זיופים ברישום המקוון, בנובמבר 2011 הוציא משרד התקשורת הנחיה לגבי אופן הזמנת שירות באינטרנט, לפיה מי שתערוך את האימות היא חברת הסלולר באמצעות אימות בין הסיסמה שהוקלדה לבין סיסמה שנשלחת לטלפון הסלולרי. הנחיה כזו כאמור לא הייתה קיימת קודם לכן.
טענה אחרת שהעלתה איקיוטק בדף ההסבר היא כי היא מחזיקה בחתימה דיגיטלית "מחייבת וכשרה" שאושרה על-ידי חברות הסלולר, משרד התקשורת ובית המשפט. אלא שבאישור שצורף למכתבים ששלחה איקיוטק ללקוחות לא מוצגת כל חתימה של הלקוח, והוא חתום, כך לפי משרד המשפטים, במה שמתיימר להיות חתימה אלקטרונית מאומתת של החברה עצמה. בדף המידע גם מוזכר חוק מסחר אלקטורני, אלא שאין חוק כזה במדינת ישראל (בעבר הייתה הצעת חוק שלא התגבשה לכדי חקיקה).
"לא מוצגת כל חתימה או הוכחה אחרת שהצרכנים הם אלה שחתמו על ההסכם מול החברה... גם הקלדת סיסמה כשלעצמה אינה יכולה להוות חתימה, ועל החברה להוכיח כי לצרכן ניתנה הזדמנות לקרוא את תנאי ההסכם, וכי הסכמתו לתנאי ההסכם ניתנה במפורש ומדעת", לשון המכתב.
בעניין איומי החברה לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד החייבים לה, במשרד המשפטים מציינים כי לפי הנהלים אין לפתוח תיק בהוצאה לפועל בגין חוב אלא אם קיימת ראייה בכתב, ולכן לא ניתן להתקדם עם הליך כזה על בסיס צילום מסך של פרטי הרישום. לגבי צרכנים שנרשמו באינטרנט מבלי שחתמו בנוסף על הסכם, לא מתקיימת דרישת הכתב, ולפיכך לא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל מבלי לפנות ראשית בתביעה משפטית.
אין פיקוח ממשלתי - בדף המידע מוצג כי החברה ואופן פעילותה מפוקח/ מאושר על-ידי משרד התקשורת, אלא שמשרד התקשורת, כך צוין במכתב, אינו מפקח כלל על פעילותן של ספקיות תוכן אלא על חברות סלולר.
עוד דן משרד המשפטים בעניין תוקף ההתקשרות עם קטינים. הטענה של איקיוטק כי ההתקשרויות תקפות לפי חוק מצריכות בחינה משפטית.
לבסוף התייחסה עו"ד הילה דוידוביץ'-בלומנטל ממשרד המשפטים לספק האם איקיוטק פעלה לפי טענותיה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. "יש לבדוק האם הצרכן נתן את הסכמתו באופן הנדרש בחוק לשימוש שעושה החברה במידע אודותיו, לרבות התכנים שלכאורה צרך, והאם החברה אגרה את המידע בהתאם להוראות הדין".
איקיוטק: טענות שגויות
מחברת איקיוטק נמסר בתגובה: "לצערנו, ניכר כי משרד המשפטים מתבסס על טענותיו השגויות של משרד התקשורת, ואשר לגביהן הועברה על-ידי החברה בשבוע שעבר תלונה למבקר המדינה באשר להתנהלות המשרד.
"תלונתנו למבקר המדינה מתבססת על העובדה שקיימות סתירות רבות בגרסותיו השונות של משרד התקשורת בהנחיותיו לציבור, כפי שניתן למצוא בהנחיית שר התקשורת דאז אריאל אטיאס העתק נוסח רישיון חברות הסלולר משנת 2007, מכתבים של משרד התקשורת ופרסומים תקשורתיים בדבר ההנחיות שנכנסו לתוקפן - כולם, כאמור, הועברו לשולחנו של מבקר המדינה, ואנו מקווים שיקבל את מסקנותיו בנושא בהקדם.
"אנו קוראים לחייבים לשלם את חובותיהם על מנת להימנע מצבירת תשלום ריביות".