משרד האוצר חתם על הסכם עם גוגל ללא מכרז בניגוד לדין, ותוך ויתור על פרטיותם של אזרחי ישראל - כך טוען עו"ד גיא אופיר במכתב ששיגר בסוף השבוע לשר האוצר, יאיר לפיד, בו דרש להשהות את ההתקשרות של משרד האוצר עם גוגל.
אופיר, אשר הגיש לאחרונה עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר, רשות המסים, גוגל ופייסבוק, בשל אי-מיסוי גוגל ופייסבוק על הכנסותיהן בישראל, מבהיר במכתבו כי אם לא יקבל תשובה לפנייתו בתוך 14 יום - יגיש עתירה לבג"ץ נגד האוצר.
לאחרונה חתם שר האוצר על מזכר הבנות המתווה מסגרת לשיתוף-פעולה בין ממשלת ישראל לבין גוגל ישראל. מזכר זה, נטען, נכנס לתוקף ביום בדצמבר 2013, ותחולתו היא למשך 3 שנים. המתווה חתום אישית על-ידי שר האוצר.
במסגרת מזכר ההבנות, מציין אופיר, מתוכננים שיתופי-פעולה בין ממשלת ישראל לבין גוגל בתחומים רבים ומגוונים. בין היתר, הקמת מסגרות לשיתוף-פעולה בין הצדדים ולחילופי ידע ומידע בתהליכי הכנת תוכנית אסטרטגית, קידום פרויקטים משותפים בתחום טכנולוגיית המידע והתקשורת בישראל, שיתוף-פעולה והעברת ידע בתחום תשתיות הענן, שיתוף-פעולה בהגנת מידע והגנת הפרטיות (או חוסר הגנת הפרטיות), שיתוף ידע וניסיון בנושא התפתחות שירותי ממשל זמין בעולם ועוד תחומים, אשר בהם תסתייע ממשלת ישראל "בניסיונה ובמומחיותה של גוגל", כלשון המתווה.
על הרקע הזה כותב אופיר במכתבו: "תמוה בעיניי שמשרד האוצר, האמון על גביית המסים בישראל, מצא לנכון לחתום על הסכם דווקא עם גוגל - קבוצת חברות המתחמקת מתשלום מס ומע"מ בישראל (ובמדינות אחרות). זאת בשעה שמתנהלת עתירה בבג"ץ בנושא זה (הבג"ץ שאופיר עצמו הגיש, א' ל"ו), ורשות המסים מקיימת בחינה (או שמא חקירה) בנושא התחמקותה של גוגל מתשלום מסים".
לטענת אופיר, המסר ששולח שר האוצר האמון על גביית המס, בכך שדווקא הוא מתקשר בהסכם יחצ"ני ותקשורתי עם מעלים מס משמעותי במשק הישראלי - גוגל, אינו ראוי.
עוד טוען אופיר כי המתווה נחתם ללא מכרז, בניגוד לסעיף 2 לחוק חובת המכרזים. "מדובר בשיתוף-פעולה שבמסגרתו תהיה לגוגל זכות ראשונים ונגישות למידע רב האצור במערכות המדינה, וערכו הכספי, המסחרי, השיווקי והעסקי של מידע זה לא יסולא בפז. רבות מבין חברות האינטרנט בישראל היו שמחות לקבל מעמד דומה לשיתוף-הפעולה עם גוגל, ואף היו מוכנות בתמורה לשלם על כך לאוצר המדינה; המתווה פוגע קשות בפרטיות אזרחי ישראל, שכן מידעים שברשות המדינה, שהיו סגורים עד עתה לסריקתה של גוגל, ייחשפו ללא דיון ציבורי".
עוד נטען כי עצם חשיפת עובדי המדינה להכרה ולהאדרה שלה זוכה גוגל על-ידי שר האוצר "תבלבל את היוצרות" בקרב עובדי המדינה ותטשטש בתודעתם את תפקידם הרגולטורי ביחס לגוגל.
"לגוגל", כותב אופיר, "יש אינטרס ברור ליצור קשרים בין-אישיים עם עובדי מדינה במשרד האוצר ובממשל זמין, ולהזמין אותם למשרדיה המפנקים - הכול בברכת שר האוצר, ו"די לחכימא ברמיזא".
עו"ד אופיר דורש במכתבו כי שר האוצר יודיע בתוך 14 ימים על השהייתו של המתווה לצורך בחינה מחודשת, שאם לא, כאמור, יעתור עו"ד אופיר לבג"ץ נגד יישום המתווה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מדובר במזכר הבנות בלבד שעוסק בקידום ממשל זמין וחדשנות טכנולוגית במגזר הציבורי. לא מדובר בהתקשרות, ואין למזכר ההבנות כל היבט מיסויי או מסחרי כזה או אחר. כזכור, משרד האוצר חתם בתחילת 2013 על מזכר דומה עם חברת מיקרוסופט. כפי שמסרנו בעבר, אגף התקשוב מזמין חברות גלובליות נוספות למסד שיתופי-פעולה דומים ברוח זו. המזכר נמצא באתר משרד האוצר, והציבור יכול לעיין בו בכל עת. פנייתו של עו"ד אופיר לא הגיעה ללשכתו של שר האוצר, וכשתגיע נשמח לטפל בה".
הלוחם בגוגל
זו אינה הפעם הראשונה שבה אופיר מבקר את האוצר בכל הנוגע ליחסי המדינה עם גוגל. באוקטובר אשתקד הגיש אופיר עתירה לבג"ץ במסגרתה ביקש לחייב את המדינה להסביר מדוע רשות המסים אינה גובה מע"מ מענקיות אינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, על אף פעילותן הענפה בישראל.
העתירה הוגשה כנגד רשות המסים, מנהל הרשות, משה אשר, גוגל ופייסבוק, בטענה כי בעקבות "הפטור" ממע"מ לחברות ענק אלה, "הציבור בישראל מפסיד פעמיים: פעם אחת באובדן תשלומי מע"מ לקופה הציבורי; ופעם שנייה בגזילת פרנסה מעסקים ישראלים שכן משלמים מסים, ומחזור הכנסותיהם קטן בשל התחרות מול תאגידים רב-לאומיים".
בעתירה כתב אופיר, בין היתר, כי "עבור רשות המסים, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע"מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי-דיווח והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית".
לטענת אופיר, כל נישום אחר מלבד אותם נישומים ה"שווים יותר", לא רק שהיה נדרש לשלם קנסות מינהליים בגין האיחור והניסיון להתחמק מתשלום מע"מ, אלא שסביר שהיה מוצא את עצמו מורשע בביצוע עבירות פליליות לפי חוקי המס בישראל.
בקבוצת אותם "שווים יותר", טוען אופיר, "מצויים תאגידים רב-לאומיים, שמחזור הכנסותיהם השנתי של כל אחד מהם לבדו עולה על כל התמ"ג במדינת ישראל. אותם 'שווים יותר', הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים (להבדיל מכרטיסי אשראי בינ"ל), עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בישראל, אחזקת לוגיסטיקה, רואי חשבון ועורכי דין בישראל ועוד".
אופיר, עורך דין במקצועו, מייצג חברות אינטרנט ישראליות, שלטענתו נפגעות מכך שחברות ענק, כמו גוגל, אמזון, eBay, מיקרוסופט, דרופבוקס, וואטסאפ ופייסבוק אינן משלמות מע"מ בישראל - בעוד שהחברות הישראליות נדרשות לשלם כחוק.
ביחס לעובדה כי תאגידים אלה פטורים ממס הכנסה בישראל עקב היותן חברות רב-לאומיות שמנוהלות בחו"ל, כותב העותר כי "מבחינה משפטית קל יותר להטיל חובת תשלום מע"מ מאשר חובת תשלום מס הכנסה. זאת, מאחר שבשאלת חיוב מע"מ אין משקל של ממש למיקום 'מרכז ניהול והשליטה של התאגיד'".
לדבריו, לאחר שתוטל חובת תשלום מע"מ, תהיה הדרך קצרה מאוד לשלב הבא - תשלום מס אמת, כמו יתר תושבי ישראל הנורמטיביים.