לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה הבוקר (ב') תביעה לחיוב בעלי השליטה לשעבר בחברת תשואה 10 שקרסה, ויצמן שירי ובן-דודו יונה שמש, וכן שורה של נושאי משרה ודירקטורים בחברה, בהחזר 15 מיליון שקל לחברה מכיסם האישי. זאת, בטענה כי ביצעו שורה של מעשים ומחדלים "על דרך תרמית" או "שלא כהוגן", גרמו לחברה נזקים כבדים והובילו לחדלות פירעונה של החברה, שהותירה אחריה חובות של יותר מ-100 מיליון שקל.
בשנת 2007 רכש חבר הכנסת לשעבר ויצמן שירי, ביחד עם בן-דודו יונה שמש, את השליטה בשלד הבורסאי אי.אס.אי ייעוץ והכוונה, והפך את שמו ל"תשואה 10". בהנהגתם הצטרפה החברה בין היתר לטרנד ששלט באותם ימים - השקעות נדל"ן במזרח אירופה ובמיוחד ברומניה.
משבר האשראי שפרץ זמן קצר לאחר מכן טרף את התוכניות, ומתחילת 2010 נוהלו מגעים להסדר חוב בחברה.
באוקטובר 2011, בהמשך לבקשת פירוק שהוגשה נגד החברה, אישר בית המשפט הסדר נושים, במסגרתו הוקצו מניות החברה לחברת גילאון השקעות של ירון ייני תמורת 5 מיליון שקל. בעקבות מימוש נכסים עיקריים של החברה והשלד הבורסאי כאמור, הושגו בסופו של דבר כ-13 מיליון שקל לקופת הסדר הנושים, המהווים פחות מ-10% מסכום הנשייה הכולל של החברה.
בתביעה שהוגשה בידי עו"ד גיא גיסין, הנאמן להסדר נושים של תשואה 10, מתבקש בית המשפט לחייב את ויצמן שירי; יונה שמש; שמואל זונטג, סמנכ"ל הכספים של החברה לשעבר; ועו"ד בלפור קויתי מבאר-שבע, שהעניק בין היתר שירותים משפטיים לחברה - לשאת באחריות אישית ללא הגבלה על חובות והתחייבויות החברה.
שאר הנתבעים, אשר שימשו כדירקטורים בחברה, מתבקשים לשאת באחריות לנזקים שנגרמו כתוצאה ממחדליהם רשלנותם והפרת חובת הזהירות והאמונים מצידם בקשר לקריסת החברה, ונושאי משרה נוספים בחברה מתבקשים בתביעה להשיב לחברה אך את הנזקים הישירים שנגרמו ממעשיהם.
בפברואר אשתקד הגיש עו"ד גיא גיסין דוח אודות ממצאי חקירת נסיבות הקריסה של החברה, שם טען כי "החברה נוהלה במשך זמן לא מבוטל בדרכי מירמה והפרת אמונים... תוך שימוש בלתי ראוי (של שירי ושמש א' ל"ו) בכספי החברה".
לטענת עו"ד גיסין, חברת תשואה 10 העבירה תשלומים שונים, בהיקף של מיליוני שקלים, שלא כדין לכאורה, לאנשי עסקים שהיו מעורבים בעסקים שונים עם בעלי השליטה.
התביעה שהוגשה היום מסתמכת על ממצאים אלה וממצאים נוספים מהדוח, ובמסגרתה כותב גיסין כי "החל ממחצית 2007, מועד רכישת החברה על-ידי בעלי השליטה (שמש ושירי, א' ל"ו), נהגו בעלי השליטה בחברה ובקופתה כבשלהם, תוך עירוב נכסים מובהק בינה ובין חברות אחרות שבשליטתם או כיסם הפרטי, כל זאת תוך העדפת מקורבים להם ו'חילוץ' המקורבים מהשקעותיהם הכושלות, בשעה שצריך היה להיות ברור כי החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושים אחרים, ובכלל זה מחזיקי אגרות החוב של החברה, נושיה העיקריים ובהיקף ניכר".
במקביל, נטען, במשך שנים עצמו חברי הדירקטוריון עין נוכח המתרחש, ויחד עם נושאי המשרה בחברה פעלו באופן רשלני ומרושל - התנהלות שהובילה לבסוף למצב של חדלות פירעון וחוב של למעלה מ-100 מיליון שקל.
נזכיר כי עניין דומה במקצת, בו מתבקש בעל השליטה להחזיר כסף לחברה, הוגש אתמול (א'), לבית המשפט המחוזי נגד אילן בן-דב. כונסת הנכסים של חברת טאו תשואות מבקשת לחייב את בן-דב להחזיר לחברה 50 מיליון שקל, על-ידי מימוש אופציית ה-PUT (רכישת מניות סאני) שהעניק לחברה בעת רכישת סאני על-ידי טאו.
הבקשה הוגשה בהסכמת בנק לאומי, אשר לטובתו ערבות אישית של בן-דב, בגובה של 80 מיליון שקל, לחובות טאו לבנק.
מדובר ב-5.6% ממניות סאני, שהפכה לאחרונה לחדלת פירעון. האופציה ניתנה לטאו על-ידי בן-דב ב-2010, אך עד היום, למרות שנקלעה לקשיים חמורים, לא טרחה טאו לדרוש את מימוש האופציה, שפוקעת בספטמבר השנה. האופציה משועבדת לטובת בנק לאומי.