עד לפני שנה, וכדאי שנודה בזה, המסמך השנתי של טבע (F20) היה די סטנדרטי, ואפילו די משעמם. עיקר המידע בו היה כמה טבליות יצרה החברה במפעליה, מה שיעור הכנסותיה בארה"ב לעומת זה של ישראל, וכמה כסף קיבלה אותה קבוצה שכוללת את כל מנהליה הבכירים והדירקטורים שלה - ואי אפשר היה להבין מנתון זה מה עלות השכר של כל מנהל בכיר.
בשנה האחרונה חלו שתי התפתחויות: הראשונה, והחשובה ביותר, טבע עלתה לכותרות הכלכליות על רקע חשיפת "גלובס" את הטבות המס השערורייתיות שקיבלה לאורך העשור האחרון במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. השנייה, במסגרת פשרה משפטית שאליה הגיעה, טבע החליטה לפרט באופן נפרד את עלויות השכר של חמשת מקבלי השכר הבכירים בה, החל בשנה הפיסקלית 2013.
שתי התפתחויות אלו הפכו את המסמך השנתי של טבע להרבה יותר מעניין מבעבר, בין היתר, מפני שהשנה החברה "נידבה" מידע שלא פירטה בעבר - בעיקר כזה הנוגע לסוגיית הטבות המס כבדת המשקל.
מס והטבות מס
נתחיל בסוגיה הכי מהותית: המס שמשלמת טבע - וכפועל יוצא שיעור המס האפקטיבי - והטבות המס שלהן היא זכאית.
טבע, מתוקף היותה החברה הישראלית הגדולה ביותר, מקבלת את הטבת המס הגדולה ביותר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. חוק זה, בין היתר, מאפשר לה להיות פטורה לחלוטין ממס בגין רווחיה מתרופת הקופקסון - תרופת הדגל שלה, שמטפלת בטרשת נפוצה, וכנראה אחראית על לפחות מחצית מרווחי החברה.
בשנת 2013, ובדומה לשנה שקדמה לה, טבע נהנתה מהטבות מס גדולות שהגיעו על-פי הדוחות ל-535 מיליון דולר על פעילותה בארץ. צריך להזכיר שטבע מדווחת על הפסד כתוצאה מפעילותה בחו"ל. סך רווחי החברה לפני מס עמד אשתקד על 1.25 מיליארד דולר, ומתוכו יצרה הפעילות הישראלית רווח של 1.3 מיליארד דולר, ואילו הפעילות הבינלאומית יצרה הפסד של 53 מיליון דולר. לכן, בגין פעילותה בארץ, שילמה אשתקד טבע מס של 197 מיליון דולר, וזאת לעומת רק 5 מיליון דולר בשנה הקודמת.
פירוש הדבר הוא שבגין פעילותה בארץ, שילמה טבע מס אפקטיבי בשיעור של 15.1% (נזכיר - מס החברות בארץ עומד על 25%), וזאת לעומת שיעור מס אפקטיבי של 0.3% בלבד בשנה הקודמת. למעשה, מדובר בשיעור המס הכי גבוה מאז שנת 2005 - אז נכנס לתוקפו תיקון מספר 60 לחוק שקבע "מסלול אסטרטגי" שאפשר לטבע ליהנות מאפס מס לאורך תקופה בת 10 שנים.
מס זה נפרד מהמס ששילמה אשתקד החברה במסגרת פשרה אליה הגיעה בנוגע לשומות מס בגין 2005-2011. לפי המסמך, טבע שילמה אשתקד מס כולל בשווי של 1.298 מיליארד דולר (נטו לאחר הטבות מס), וזה כולל 790 מיליון דולר בגין אותה פשרה ובגין תיקון 69 לחוק (565 מיליון דולר רק בגינו) שאפשר לחברה לשחרר חלק מרווחיה הכלואים (שלא ממש היו כלואים לאור הרכישות המסיבות שביצעה טבע בעשור האחרון). בשנת 2012 עמד סך תשלומי המס של החברה על 614 מיליון דולר, ואילו בשנת 2011 - על 276 מיליון דולר.
לפי המסמך, סך הרווחים הכלואים שנותרו לחברה נכון לסוף 2013 עומד על 9.7 מיליארד דולר, ואם תרצה טבע לחלק ממנו דיבידנד, סך המס שתיאלץ להכיר בו יעמוד על 1.5 מיליארד דולר. נכון לסוף שנת 2012, סך הרווחים הכלואים של טבע עמד על 15.14 מיליארד דולר, וזה אומר שבמרוצת שנת 2013 טבע "שחררה מהכלא" 5.4 מיליארד דולר, ובגינם שילמה מס בשיעור של 10.4%.
מבדיקת "גלובס" עולה כי מ-2003 עד 2013 (11 שנה), סך רווחי החברה לפני מס עמד על 18.5 מיליארד דולר, המס ששולם בגינם עמד על 1.8 מיליארד דולר, ומכאן שיעור מס אפקטיבי ממוצע של 9.8% בלבד.
ועוד משהו. לראשונה בתולדותיה, טבע מציינת את הטבות המס אותן קיבלה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, וזאת במסגרת הביאור שמסביר את תשלומי המס. כאמור, לפי טבע, אשתקד קיבלה הטבת מס בגובה של 535 מיליון דולר (1.9 מיליארד שקל); ב-2012 עמדה ההטבה על 520 מיליון דולר (1.8 מיליארד שקל), ואילו בשנת 2011 מדובר היה על 501 מיליון דולר (1.8 מיליארד דולר), ובסך הכול - 1.556 מיליארד דולר או 5.4 מיליארד שקל עבור שלוש שנים, ומספר הממחיש ביתר שאת את השערורייה ששמה "החוק לעידוד השקעות הון".
"גלובס", נזכיר, חשף כי הטבת המס של טבע בשנת 2011 עמדה על 2.9 מיליארד שקל, ועל 2.3 מיליארד שקל בשנת 2010. פער זה, כך נודע ל"גלובס", נובע מכך שהדו"חות שהחברות הכפופות לחוק לעידוד השקעות הון מגישות לרשות המסים כפופים לכללי דיווח שונים מאלו של הבורסה לה כפופה אותה חברה. טבע, נזכיר, היא דואלית (נסחרת בתל-אביב ובניו-יורק), והיא מדווחת כחברה זרה שנסחרת בארה"ב ולא כחברה ישראלית שנסחרת בישראל. במקרה וכן הייתה נאלצת לדווח לפי חוקי רשות ני"ע בארץ, הייתה חייבת לפרט בביאור לעיל את גובה הטבת המס בדיוק כפי שזה דווח על ידה לרשות המסים. לכן, מתוקף היותה דואלית, טבע "ניצלה" מדרישה זו, והפירוט שסיפקה במסמך הנוכחי אינו בהכרח משקף את המציאות.
מכל מקום, ע"פ הערכות, הטבות המס הרשמיות לטבע ב-2012 דומות לאלו של 2011 - 2.9-3.0 מיליארד שקל.
שכר מנהלים ותגמול הוני
לאחר הפסקה בת 14 שנה, וכתוצאה מתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה, טבע חזרה לדווח על עלויות השכר של בכיריה, ולא באופן קבוצתי אלא אישי. למען האמת, נתונים אלו - כפי שדווחו במסמך הנוכחי - לא ממש מצביעים על איזושהי מדיניות תגמולים חריגה ביחס לגודלה של טבע. מה שכן מעט מפתיע הוא שרשימת חמשת מקבלי השכר הבכירים - שקצת עוותה השנה בגלל ההפרשות לפיצויי פרישה בגין פיטורי ג'רמי לוין, המנכ"ל לשעבר והעזיבה של אהרון יערי, סמנכ"ל קשרי קהילה - לא כוללת את מי שמוגדר כמספר 2 או 3 בחברה - לפחות לפי סדר ההופעה של שמות מנהלי טבע במסמך. וכאן הכוונה היא לאייל דשא, סמנכ"ל הכספים של החברה, ואיציק אברבנאל, האחראי על פעילותה בארץ, אינם כלולים ברשימת מקבלי השכר הבכירים.
מי שכן מוביל את הרשימה הוא ד"ר מייקל היידן, המדען הראשי של החברה, שעלות שכרו הכוללת עמדה על 3.2 מיליון דולר, וכללה שכר בסיס של 1 מיליון דולר בשנה, דהיינו שכר חודשי ממוצע של 83 אלף דולר. אחריו ברשימה מופיע ריצ'רד אגוסי, סמנכ"ל משפטי ומזכיר החברה (תפקיד חשוב אך יש חשובים ממנו בחברה), שעלות שכרו הכוללת עמדה על 3 מיליון דולר, 800 אלף דולר מתוכם כשכר בסיס, דהיינו שכר חודשי ממוצע של 67 אלף דולר.
טבע, למי ששכח, תמיד הייתה ידועה כחברה שהעשירה חלק ניכר ממנהליה הבכירים באמצעות תגמול הוני, דהיינו אופציות למניות. עם זאת, בשנים האחרונות, ועל רקע נסיגת המניה והדשדוש העקבי במחירה, התגמול ההוני כבר אינו מתגמל כמו בעבר, ולראיה שווי ההטבה הגלומה באופציות לכלל עובדי החברה, כולל מנהליה הבכירים.
לפי המסמך, עובדי ומנהלי טבע מימשו אשתקד אופציות שגילמו הטבה כוללת של 17.3 מיליון דולר בלבד, וזאת לעומת 205.4 מיליון דולר בשנת 2010. ההטבה, נציין, מחושבת לפי המחיר הממוצע של המניה לאורך השנה. בשנת 2010, מחיר המימוש הממוצע של האופציות שמומשו עמד על 24.53 דולר ואילו אשתקד הוא עמד על 32.17 דולר. טבע נסחרת כרגע לפי מחיר של 44.05 דולר המשקף שווי חברה של 37 מיליארד דולר. בשנה האחרונה הוסיפה לערכה המניה 14%.
ועדיין, למרות עלייה זו, רוב האופציות שנותרו בידי עובדי טבע מגלמות הטבה די צנועה ביחס לגודל החברה ומספר עובדיה. מבדיקת "גלובס" את תוכנית האופציות עולה כי סך הטבה זו עומד על 56.9 מיליון דולר בלבד, וזאת מפני ש-39% מהאופציות מצויות הרחק "מחוץ לכסף" מכיוון שהן נושאות מחירי מימוש גבוהים בהרבה ממחיר המניה הנוכחי.
ואם כבר בעובדים עסקינן, מצבת כ"א של החברה מגלה כי אשתקד מספר עובדיה בארץ קטן ב-234 איש (כנראה חלק פוטרו וחלק הגיעו לגיל פרישה), ועובדיה בארץ מהווים רק 15.9% מכלל עובדיה - כמעט שפל של עשר שנים. מספר עובדי טבע בכל העולם הכפיל עצמו פי ארבעה בין 2003-2013 אך בארץ הוא הוכפל רק פי שניים.
הקופקסון, ושוב הקופקסון
טבע הולכת ומתקרבת למועד שבו יפקע הפטנט על תרופת הדגל שלה, הקופקסון, והיא תיאלץ להתמודד מול תחרות גנרית לא קלה. תחרות זו אמורה לצאת לדרך במאי הקרוב, אך לפני שהתחילה טבע חווה נסיגה משמעותית בקצבי הצמיחה של ההכנסות מהתרופה. אחת הסיבות היא הכניסה לשוק של גרסאות אוראליות בעוד טבע כשלה בהשקת גרסה אוראלית משלה לתרופה שהיא בעצמה פיתחה.
ההכנסות מהקופקסון צמחו אשתקד בשיעור של 8% בלבד, וזאת לעומת 12% ב-2012 ו-21% ב-2011. כלומר קצב הצמיחה נחתך בתוך שנתיים בכשני שליש. ועדיין, תרומתה של התרופה לסך ההכנסות הגיעה אשתקד לשיא - 21% - לעומת 19% ב-2011, וזה אומר שיתר מקורות ההכנסה של טבע צומחים בשיעורים נמוכים יותר מזה של הקופקסון - נתון נוסף הממחיש את הסיכון הגלום בתלות של טבע בתרופה אתית זו.
לראשונה מגלה טבע את הרווח התפעולי שמיוחס אך ורק לקופקסון - נתון מהותי שממחיש עד כמה תלויה החברה בתרופה זו. לפי טבע, רווח זה מוגדר רווח בניכוי עלות המכר, הוצאות שיווק ומכירה, הוצאות מו"פ אך לא בניכוי הוצאות הנהלה וכלליות, פחת והפחתות חד פעמיות. אשתקד, עמד רווח זה על 3.3 מיליארד דולר, 76% מסך הכנסות התרופה. ב-2012 דובר על 3.0 מיליארד דולר (74%), וב-2011 - 2.8 מיליארד דולר (79%).
לצורך המחשה, הרווח התפעולי הכולל של טבע עמד אשתקד על 5.2 מיליארד דולר, כלומר הקופקסון הייתה אחראית ל-63% מהסך. ב-2012 דובר על שיעור של 55%, וב-2011 - על 57%.
