גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כרטיסי דביט יכולים להגיע ל-35% מהשוק?

מטיוטת הרפורמה של רשות ההגבלים העסקיים עולה כי היא מציעה שהמדינה תסבסד חלק מעלויות החדרת הדביט, וכי יוקטנו עמלות הסליקה בארנק הדיגיטלי

רשות ההגבלים העסקיים ממליצה לבחון אפשרות, שהמדינה תסבסד חלק מהעלויות של יישום הרפורמה להכנסת כרטיס דביט לשוק הישראלי - כך עולה מטיוטת דוח שהגיעה לידי "גלובס". באחרונה סיימו ברשות ההגבלים העסקיים, שבראשות פרופ' דיויד גילה, להכין את טיוטת הדוח בנושא הרפורמה בכרטיסי האשראי, והם צפויים לפרסם אותה להערות הציבור בזמן הקרוב.

החלק המרכזי ברפורמה הוא יצירת תשתית מתאימה להחדרת כרטיס דביט (כרטיס בחיוב מיידי). כחלק מאותה תשתית, קיים צורך להחליף את המסופים בבתי העסק, כך שיעבדו דרך מתג ה-ATM המותאם לעסקאות בחיוב מיידי. החלפת המסופים כרוכה בעלות לא מבוטלת, וברשות מציעים שהמדינה תתערב ותסייע.

"נוכח העלויות הכרוכות בתהליך, עולה חשש שלבתי העסק והסולקים לא יהיה תמריץ מספק לבצעו. לפיכך, מומלץ לבחון דרכים שבהן הממשלה תוכל לסייע או להקל על בתי עסק לשדרג את המסופים. בין היתר יכולה הממשלה לפרסם מכרז ממשלתי להחלפת המסופים, או לסבסד באופן ישיר או עקיף חלק מהעלויות הכרוכות בהחלפתם", נכתב בטיוטה.

כיום הגישה למתג ה-ATM היא של הבנקים בלבד. רשות ההגבלים מציעה לאפשר לבעלי רישיון סולק גישה, וספציפית מציינת את בנק הדואר, במטרה להגדיל את השחקנים בתחום הסליקה ולהביא לשיפור התחרות. ברשות נחושים כאמור לקדם את נושא כרטיס הדביט בישראל. "היקף השימוש הזניח בעסקאות דביט בישראל מהווה אינדיקציה חזקה למצב התחרותי הבעייתי בתחום זה", נכתב בדוח.

כחלק מהחדרת כרטיס הדביט, מתכוונים ברשות להפחית את העמלה הצולבת | (עמלה המהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק) ב-0.42% לפחות לעומת העמלה הצולבת כיום. כלומר אם היום העמלה הצולבת היא 0.7%, הרי שהכוונה היא שבעסקאות דביט תעמוד העמלה הצולבת על 0.28% בלבד, פחות מחצי מהעמלה הנוכחית.

מה שאמור לעודד שימוש של צרכנים בכרטיס דביט הוא העובדה שהם יוכלו לקבל מבתי העסק הנחה בגין השימוש בכרטיס זה לעומת כרטיס אשראי רגיל. אלא שכיום בגין שימוש במזומן (אמצעי תשלום דומה לזה של הדביט) לא מקבלים הלקוחות הנחה לעומת תשלום בכרטיסי אשראי.

ברשות ההגבלים העסקיים מציינים כי הסיבה לכך היא שבמקרים רבים אוסרות חברות כרטיסי האשראי על בתי העסק להפלות במחיר בין השימוש בכרטיס אשראי רגיל לבין שאר אמצעי התשלום. הרשות ממליצה לאסור את ההתניה הזו, מה שאמור לפתוח פתח לבתי העסק להעניק הנחות בגין תשלום במזומן או בכרטיס דביט.

חסמים נוספים שיש לטפל בהם לדברי הרשות הם ביטול עמלת ערוץ ישיר (לשעבר עמלת השורה) בפעולות בכרטיס דביט. אם עמלה זו לא תבוטל, הרי שהשימוש בכרטיס יהפוך ללא כדאי ללקוח, שכן בעבור כל תשלום שיבצע, הוא ישלם עמלה. לפי הערכות, בנק ישראל, שהוא האחראי את הפיקוח על העמלות, צפוי לקדם את היוזמה הזו.

בנוסף, בכדי למנוע מצב בו הבנקים יקבעו דמי כרטיס גבוהים לכרטיס הדביט, מה שיקטין את המוטיבציה לשימוש בו, מציעה הרשות לבחון להכניס את מחיר הכרטיס לפיקוח. כמו כן, בכדי לזרז את חדירתו לשוק, הרשות ממליצה לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס דואלי- כלומר שכרטיס האשראי יהיה גם כרטיס אשראי רגיל וגם דביט.

ברשות ההגבלים מאמינים שהסרת החסמים והחדרה נכונה של כרטיס הדביט עשויה להביא לכך ש-35% מהעסקאות בכרטיסי אשראי ייעשו בחיוב מיידי, ויחסכו לבתי העסק תשלום עמלות של כ-300 מיליון שקל, כתוצאה מהירידה בעמלה הצולבת.

נציין כי מדובר בהערכה אופטימית במיוחד, שכן המעבר לשימוש בכרטיס דביט מהווה שינוי מהותי בתרבות הצריכה הישראלית. גם ברשות מודים שהערכה זו אינה טריוויאלית: "ללא התערבות רגולטורים נחושה שתגביר את תפוצת כרטיסי הדביט, לא צפוי השוק להשתנות מעצמו", הם אומרים.

העמלה הצולבת תעלה ב-0.1%

חלק נוסף ברפורמה הוא הקדמת מועד התשלום של בתי העסק מ-20 יום בממוצע ל-3 ימים בלבד. ברשות מעריכים שהקדמת מועד התשלום תחסוך עלויות אשראי, שהן מהותיות בעיקר לעסקים הקטנים. "קיצור זמן ההמתנה לקבלת הכספים, יאפשר לבתי העסק ניהול טוב יותר של תזרים המזומנים וימנע מהם לשאת בעלויות נלוות שנובעות מהצורך לגייס מימון".

יחד עם זאת, קיים חשש שהקדמת מועד התשלום לבתי העסק (בעוד הלקוח ימשיך לשלם אחת לחודש), תגדיל את הסיכון לחברות כרטיסי האשראי, שיגלגלו את תוספת הסיכון אל הלקוחות, וייאלצו אותם לעבור לעסקאות תשלום בקרדיט היקרות יותר.

כפי שפורסם לפני שבוע ב"גלובס" ברשות מאמינים מסכימים להעלות את עמלה הצולבת, ולדבריהם הדבר יפצה את חברות כרטיסי האשראי על העלייה בסיכון. "במידה ותיבחר חלופה זו (של העלאת העמלה הצולבת- ע.א), לא תהיה כל הצדקה למנפיק לגבות את עלות הגרייס במישרין או בעקיפין גם ממחזיק הכרטיס", הם כותבים בדוח.

הרשות אינה מתחייבת בכמה תעלה את העמלה הצולבת, אולם בהערת שוליים בדוח מציינת, כי להערכתה מדובר בהעלאה של 0.1%, קרי ל-0.8%. למרות העלייה בעמלה הצולבת, שצפויה להביא לעלייה בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, מעריכים ברשות כי צעד שכזה יחסוך לבתי העסק 150 מיליון שקל בשנה.

הרשות מדגישה כי היא אינה יכול לבד להוביל את הרפורמה: "היקף וסוג ההתערבות הנדרשת מחייבים מהלך רחב בשיתוף פעולה עם מספר משרדי ממשלה, בנק ישראל והשחקנים בשוק". נציין כי בין הרשות לבנק ישראל קיימת מחלוקת לגבי נושא הקדמת ימי התשלום לבתי העסק, כך שלא ברור אם ניתן יהיה לבצע את הצעד הזה ללא תמיכת בנק ישראל.

הרפורמה של גילה כוללת גם התייחסות לאמצעי התשלום המתקדמים בשוק, כגון ארנק סלולרי או כרטיסים בעלי שבב אלקטרוני הדורשים קוד סודי לשימוש בהם. ברשות מציינים כי כיום עסקאות אלו נחשבות לנחותות. "העסקאות באמצעים מתקדמים מוגדרות כעסקה במסמך חסר, ולכן עמלת הסליקה בגינן גבוהה יותר לעומת עסקאות רגילות", כנכתב בדוח.

ברשות מציינים כי דווקא האמצעים המתקדמים מאפשרים זיהוי הונאה במידה שאינה פחותה לעומת העסקאות הרגילות בהן ניתן לזייף חתימה. ברשות ממליצים להכיר בעסקאות באמצעים המתקדמים כעסקאות רגילות. "שינוי המעמד של עסקאות באמצעים מתקדמים והגדרתם כעסקה רגילה צפוי לייצר תמריץ לפיתוח אמצעי תשלום מתקדמים בישראל ולעודד בתי עסק וסולקים לשדרג את המסופים שלהם", כותבים ברשות.

"צורך בהגברת התחרות"

הרשות מסבירה בתחילת הדוח את הרקע לרפורמה: "השימוש בכרטיסי חיוב (בעיקר כרטיסי אשראי- ע.א) עומד כיום על כ-200 מיליארד שקל בשנה, המהווים כשליש מהצריכה הפרטית. השימוש בכרטיסים אף צפוי להוסיף ולגדול על רקע המאמצים לצמצום השימוש במזומן ובשל התפתחות אמצעי תשלום מתקדמים ויעילים. משכך, קיים צורך ממשי להגברת היעילות והתחרות בתחום זה".

ברשות מציינים כי ישנן מספר אינדיקציות לתחרות הנמוכה בענף כרטיסי האשראי הנשלט כיום על ידי שלוש חברות: ישראכרט, לאומי קארד וכאל. "למרות הצמיחה המואצת בהיקף השימוש בכרטיסים העומדת על 8% בשנה, כמעט ולא חל שינוי בנתחי השוק של החברות", נכתב בדוח.

עוד מודים ברשות כי הצעד הקודם שעשו להפחתת העמלה הצולבת לא הניב את התוצאה הרצויה של ירידה מקבילה בעמלות הסליקה של בתי העסק. "היינו מצפים שהתחרות בין הסולקים תגרום לכך שהירידה בעלות השולית של הסולקים תתורגם במלואה לירידה בעמלת בתי העסק, אולם הירידה לא התגלגלה במלואה".

הצעדים המרכזיים שרשות ההגבלים מציעה להוציא לפועל כדי להחדיר את כרטיס הדביט:

■ עמלה צולבת נמוכה ב-0.48% לעומת העמלה הרגילה (עומדת כיום על 0.7%)

■ ביטול עמלת ערוץ ישיר (עמלת שורה) בעסקאות דביט

■ מתן אפשרות לבתי העסק להעניק הנחות על תשלום בדביט לעומת עסקת כרטיסי אשראי

■ מתן גישה למערכות מתג כרטיסי האשראי לבנק הדואר

■ חיוב הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי שיאפשרו גם חיוב בשיטת הדביט

■ בחינת אפשרות שהמדינה תסבסד חלק מעלות החלפת המסופים בבתי העסק לכאלו המתאימים לעסקאות דביט

■ בחינת פיקוח על דמי כרטיס דביט

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד