רשות ההגבלים העסקיים ממליצה לבחון אפשרות, שהמדינה תסבסד חלק מהעלויות של יישום הרפורמה להכנסת כרטיס דביט לשוק הישראלי - כך עולה מטיוטת דוח שהגיעה לידי "גלובס". באחרונה סיימו ברשות ההגבלים העסקיים, שבראשות פרופ' דיויד גילה, להכין את טיוטת הדוח בנושא הרפורמה בכרטיסי האשראי, והם צפויים לפרסם אותה להערות הציבור בזמן הקרוב.
החלק המרכזי ברפורמה הוא יצירת תשתית מתאימה להחדרת כרטיס דביט (כרטיס בחיוב מיידי). כחלק מאותה תשתית, קיים צורך להחליף את המסופים בבתי העסק, כך שיעבדו דרך מתג ה-ATM המותאם לעסקאות בחיוב מיידי. החלפת המסופים כרוכה בעלות לא מבוטלת, וברשות מציעים שהמדינה תתערב ותסייע.
"נוכח העלויות הכרוכות בתהליך, עולה חשש שלבתי העסק והסולקים לא יהיה תמריץ מספק לבצעו. לפיכך, מומלץ לבחון דרכים שבהן הממשלה תוכל לסייע או להקל על בתי עסק לשדרג את המסופים. בין היתר יכולה הממשלה לפרסם מכרז ממשלתי להחלפת המסופים, או לסבסד באופן ישיר או עקיף חלק מהעלויות הכרוכות בהחלפתם", נכתב בטיוטה.
כיום הגישה למתג ה-ATM היא של הבנקים בלבד. רשות ההגבלים מציעה לאפשר לבעלי רישיון סולק גישה, וספציפית מציינת את בנק הדואר, במטרה להגדיל את השחקנים בתחום הסליקה ולהביא לשיפור התחרות. ברשות נחושים כאמור לקדם את נושא כרטיס הדביט בישראל. "היקף השימוש הזניח בעסקאות דביט בישראל מהווה אינדיקציה חזקה למצב התחרותי הבעייתי בתחום זה", נכתב בדוח.
כחלק מהחדרת כרטיס הדביט, מתכוונים ברשות להפחית את העמלה הצולבת | (עמלה המהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק) ב-0.42% לפחות לעומת העמלה הצולבת כיום. כלומר אם היום העמלה הצולבת היא 0.7%, הרי שהכוונה היא שבעסקאות דביט תעמוד העמלה הצולבת על 0.28% בלבד, פחות מחצי מהעמלה הנוכחית.
מה שאמור לעודד שימוש של צרכנים בכרטיס דביט הוא העובדה שהם יוכלו לקבל מבתי העסק הנחה בגין השימוש בכרטיס זה לעומת כרטיס אשראי רגיל. אלא שכיום בגין שימוש במזומן (אמצעי תשלום דומה לזה של הדביט) לא מקבלים הלקוחות הנחה לעומת תשלום בכרטיסי אשראי.
ברשות ההגבלים העסקיים מציינים כי הסיבה לכך היא שבמקרים רבים אוסרות חברות כרטיסי האשראי על בתי העסק להפלות במחיר בין השימוש בכרטיס אשראי רגיל לבין שאר אמצעי התשלום. הרשות ממליצה לאסור את ההתניה הזו, מה שאמור לפתוח פתח לבתי העסק להעניק הנחות בגין תשלום במזומן או בכרטיס דביט.
חסמים נוספים שיש לטפל בהם לדברי הרשות הם ביטול עמלת ערוץ ישיר (לשעבר עמלת השורה) בפעולות בכרטיס דביט. אם עמלה זו לא תבוטל, הרי שהשימוש בכרטיס יהפוך ללא כדאי ללקוח, שכן בעבור כל תשלום שיבצע, הוא ישלם עמלה. לפי הערכות, בנק ישראל, שהוא האחראי את הפיקוח על העמלות, צפוי לקדם את היוזמה הזו.
בנוסף, בכדי למנוע מצב בו הבנקים יקבעו דמי כרטיס גבוהים לכרטיס הדביט, מה שיקטין את המוטיבציה לשימוש בו, מציעה הרשות לבחון להכניס את מחיר הכרטיס לפיקוח. כמו כן, בכדי לזרז את חדירתו לשוק, הרשות ממליצה לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס דואלי- כלומר שכרטיס האשראי יהיה גם כרטיס אשראי רגיל וגם דביט.
ברשות ההגבלים מאמינים שהסרת החסמים והחדרה נכונה של כרטיס הדביט עשויה להביא לכך ש-35% מהעסקאות בכרטיסי אשראי ייעשו בחיוב מיידי, ויחסכו לבתי העסק תשלום עמלות של כ-300 מיליון שקל, כתוצאה מהירידה בעמלה הצולבת.
נציין כי מדובר בהערכה אופטימית במיוחד, שכן המעבר לשימוש בכרטיס דביט מהווה שינוי מהותי בתרבות הצריכה הישראלית. גם ברשות מודים שהערכה זו אינה טריוויאלית: "ללא התערבות רגולטורים נחושה שתגביר את תפוצת כרטיסי הדביט, לא צפוי השוק להשתנות מעצמו", הם אומרים.
העמלה הצולבת תעלה ב-0.1%
חלק נוסף ברפורמה הוא הקדמת מועד התשלום של בתי העסק מ-20 יום בממוצע ל-3 ימים בלבד. ברשות מעריכים שהקדמת מועד התשלום תחסוך עלויות אשראי, שהן מהותיות בעיקר לעסקים הקטנים. "קיצור זמן ההמתנה לקבלת הכספים, יאפשר לבתי העסק ניהול טוב יותר של תזרים המזומנים וימנע מהם לשאת בעלויות נלוות שנובעות מהצורך לגייס מימון".
יחד עם זאת, קיים חשש שהקדמת מועד התשלום לבתי העסק (בעוד הלקוח ימשיך לשלם אחת לחודש), תגדיל את הסיכון לחברות כרטיסי האשראי, שיגלגלו את תוספת הסיכון אל הלקוחות, וייאלצו אותם לעבור לעסקאות תשלום בקרדיט היקרות יותר.
כפי שפורסם לפני שבוע ב"גלובס" ברשות מאמינים מסכימים להעלות את עמלה הצולבת, ולדבריהם הדבר יפצה את חברות כרטיסי האשראי על העלייה בסיכון. "במידה ותיבחר חלופה זו (של העלאת העמלה הצולבת- ע.א), לא תהיה כל הצדקה למנפיק לגבות את עלות הגרייס במישרין או בעקיפין גם ממחזיק הכרטיס", הם כותבים בדוח.
הרשות אינה מתחייבת בכמה תעלה את העמלה הצולבת, אולם בהערת שוליים בדוח מציינת, כי להערכתה מדובר בהעלאה של 0.1%, קרי ל-0.8%. למרות העלייה בעמלה הצולבת, שצפויה להביא לעלייה בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, מעריכים ברשות כי צעד שכזה יחסוך לבתי העסק 150 מיליון שקל בשנה.
הרשות מדגישה כי היא אינה יכול לבד להוביל את הרפורמה: "היקף וסוג ההתערבות הנדרשת מחייבים מהלך רחב בשיתוף פעולה עם מספר משרדי ממשלה, בנק ישראל והשחקנים בשוק". נציין כי בין הרשות לבנק ישראל קיימת מחלוקת לגבי נושא הקדמת ימי התשלום לבתי העסק, כך שלא ברור אם ניתן יהיה לבצע את הצעד הזה ללא תמיכת בנק ישראל.
הרפורמה של גילה כוללת גם התייחסות לאמצעי התשלום המתקדמים בשוק, כגון ארנק סלולרי או כרטיסים בעלי שבב אלקטרוני הדורשים קוד סודי לשימוש בהם. ברשות מציינים כי כיום עסקאות אלו נחשבות לנחותות. "העסקאות באמצעים מתקדמים מוגדרות כעסקה במסמך חסר, ולכן עמלת הסליקה בגינן גבוהה יותר לעומת עסקאות רגילות", כנכתב בדוח.
ברשות מציינים כי דווקא האמצעים המתקדמים מאפשרים זיהוי הונאה במידה שאינה פחותה לעומת העסקאות הרגילות בהן ניתן לזייף חתימה. ברשות ממליצים להכיר בעסקאות באמצעים המתקדמים כעסקאות רגילות. "שינוי המעמד של עסקאות באמצעים מתקדמים והגדרתם כעסקה רגילה צפוי לייצר תמריץ לפיתוח אמצעי תשלום מתקדמים בישראל ולעודד בתי עסק וסולקים לשדרג את המסופים שלהם", כותבים ברשות.
"צורך בהגברת התחרות"
הרשות מסבירה בתחילת הדוח את הרקע לרפורמה: "השימוש בכרטיסי חיוב (בעיקר כרטיסי אשראי- ע.א) עומד כיום על כ-200 מיליארד שקל בשנה, המהווים כשליש מהצריכה הפרטית. השימוש בכרטיסים אף צפוי להוסיף ולגדול על רקע המאמצים לצמצום השימוש במזומן ובשל התפתחות אמצעי תשלום מתקדמים ויעילים. משכך, קיים צורך ממשי להגברת היעילות והתחרות בתחום זה".
ברשות מציינים כי ישנן מספר אינדיקציות לתחרות הנמוכה בענף כרטיסי האשראי הנשלט כיום על ידי שלוש חברות: ישראכרט, לאומי קארד וכאל. "למרות הצמיחה המואצת בהיקף השימוש בכרטיסים העומדת על 8% בשנה, כמעט ולא חל שינוי בנתחי השוק של החברות", נכתב בדוח.
עוד מודים ברשות כי הצעד הקודם שעשו להפחתת העמלה הצולבת לא הניב את התוצאה הרצויה של ירידה מקבילה בעמלות הסליקה של בתי העסק. "היינו מצפים שהתחרות בין הסולקים תגרום לכך שהירידה בעלות השולית של הסולקים תתורגם במלואה לירידה בעמלת בתי העסק, אולם הירידה לא התגלגלה במלואה".
הצעדים המרכזיים שרשות ההגבלים מציעה להוציא לפועל כדי להחדיר את כרטיס הדביט:
■ עמלה צולבת נמוכה ב-0.48% לעומת העמלה הרגילה (עומדת כיום על 0.7%)
■ ביטול עמלת ערוץ ישיר (עמלת שורה) בעסקאות דביט
■ מתן אפשרות לבתי העסק להעניק הנחות על תשלום בדביט לעומת עסקת כרטיסי אשראי
■ מתן גישה למערכות מתג כרטיסי האשראי לבנק הדואר
■ חיוב הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי שיאפשרו גם חיוב בשיטת הדביט
■ בחינת אפשרות שהמדינה תסבסד חלק מעלות החלפת המסופים בבתי העסק לכאלו המתאימים לעסקאות דביט
■ בחינת פיקוח על דמי כרטיס דביט
