גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

כרטיסי דביט יכולים להגיע ל-35% מהשוק?

מטיוטת הרפורמה של רשות ההגבלים העסקיים עולה כי היא מציעה שהמדינה תסבסד חלק מעלויות החדרת הדביט, וכי יוקטנו עמלות הסליקה בארנק הדיגיטלי

רשות ההגבלים העסקיים ממליצה לבחון אפשרות, שהמדינה תסבסד חלק מהעלויות של יישום הרפורמה להכנסת כרטיס דביט לשוק הישראלי - כך עולה מטיוטת דוח שהגיעה לידי "גלובס". באחרונה סיימו ברשות ההגבלים העסקיים, שבראשות פרופ' דיויד גילה, להכין את טיוטת הדוח בנושא הרפורמה בכרטיסי האשראי, והם צפויים לפרסם אותה להערות הציבור בזמן הקרוב.

החלק המרכזי ברפורמה הוא יצירת תשתית מתאימה להחדרת כרטיס דביט (כרטיס בחיוב מיידי). כחלק מאותה תשתית, קיים צורך להחליף את המסופים בבתי העסק, כך שיעבדו דרך מתג ה-ATM המותאם לעסקאות בחיוב מיידי. החלפת המסופים כרוכה בעלות לא מבוטלת, וברשות מציעים שהמדינה תתערב ותסייע.

"נוכח העלויות הכרוכות בתהליך, עולה חשש שלבתי העסק והסולקים לא יהיה תמריץ מספק לבצעו. לפיכך, מומלץ לבחון דרכים שבהן הממשלה תוכל לסייע או להקל על בתי עסק לשדרג את המסופים. בין היתר יכולה הממשלה לפרסם מכרז ממשלתי להחלפת המסופים, או לסבסד באופן ישיר או עקיף חלק מהעלויות הכרוכות בהחלפתם", נכתב בטיוטה.

כיום הגישה למתג ה-ATM היא של הבנקים בלבד. רשות ההגבלים מציעה לאפשר לבעלי רישיון סולק גישה, וספציפית מציינת את בנק הדואר, במטרה להגדיל את השחקנים בתחום הסליקה ולהביא לשיפור התחרות. ברשות נחושים כאמור לקדם את נושא כרטיס הדביט בישראל. "היקף השימוש הזניח בעסקאות דביט בישראל מהווה אינדיקציה חזקה למצב התחרותי הבעייתי בתחום זה", נכתב בדוח.

כחלק מהחדרת כרטיס הדביט, מתכוונים ברשות להפחית את העמלה הצולבת | (עמלה המהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק) ב-0.42% לפחות לעומת העמלה הצולבת כיום. כלומר אם היום העמלה הצולבת היא 0.7%, הרי שהכוונה היא שבעסקאות דביט תעמוד העמלה הצולבת על 0.28% בלבד, פחות מחצי מהעמלה הנוכחית.

מה שאמור לעודד שימוש של צרכנים בכרטיס דביט הוא העובדה שהם יוכלו לקבל מבתי העסק הנחה בגין השימוש בכרטיס זה לעומת כרטיס אשראי רגיל. אלא שכיום בגין שימוש במזומן (אמצעי תשלום דומה לזה של הדביט) לא מקבלים הלקוחות הנחה לעומת תשלום בכרטיסי אשראי.

ברשות ההגבלים העסקיים מציינים כי הסיבה לכך היא שבמקרים רבים אוסרות חברות כרטיסי האשראי על בתי העסק להפלות במחיר בין השימוש בכרטיס אשראי רגיל לבין שאר אמצעי התשלום. הרשות ממליצה לאסור את ההתניה הזו, מה שאמור לפתוח פתח לבתי העסק להעניק הנחות בגין תשלום במזומן או בכרטיס דביט.

חסמים נוספים שיש לטפל בהם לדברי הרשות הם ביטול עמלת ערוץ ישיר (לשעבר עמלת השורה) בפעולות בכרטיס דביט. אם עמלה זו לא תבוטל, הרי שהשימוש בכרטיס יהפוך ללא כדאי ללקוח, שכן בעבור כל תשלום שיבצע, הוא ישלם עמלה. לפי הערכות, בנק ישראל, שהוא האחראי את הפיקוח על העמלות, צפוי לקדם את היוזמה הזו.

בנוסף, בכדי למנוע מצב בו הבנקים יקבעו דמי כרטיס גבוהים לכרטיס הדביט, מה שיקטין את המוטיבציה לשימוש בו, מציעה הרשות לבחון להכניס את מחיר הכרטיס לפיקוח. כמו כן, בכדי לזרז את חדירתו לשוק, הרשות ממליצה לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס דואלי- כלומר שכרטיס האשראי יהיה גם כרטיס אשראי רגיל וגם דביט.

ברשות ההגבלים מאמינים שהסרת החסמים והחדרה נכונה של כרטיס הדביט עשויה להביא לכך ש-35% מהעסקאות בכרטיסי אשראי ייעשו בחיוב מיידי, ויחסכו לבתי העסק תשלום עמלות של כ-300 מיליון שקל, כתוצאה מהירידה בעמלה הצולבת.

נציין כי מדובר בהערכה אופטימית במיוחד, שכן המעבר לשימוש בכרטיס דביט מהווה שינוי מהותי בתרבות הצריכה הישראלית. גם ברשות מודים שהערכה זו אינה טריוויאלית: "ללא התערבות רגולטורים נחושה שתגביר את תפוצת כרטיסי הדביט, לא צפוי השוק להשתנות מעצמו", הם אומרים.

העמלה הצולבת תעלה ב-0.1%

חלק נוסף ברפורמה הוא הקדמת מועד התשלום של בתי העסק מ-20 יום בממוצע ל-3 ימים בלבד. ברשות מעריכים שהקדמת מועד התשלום תחסוך עלויות אשראי, שהן מהותיות בעיקר לעסקים הקטנים. "קיצור זמן ההמתנה לקבלת הכספים, יאפשר לבתי העסק ניהול טוב יותר של תזרים המזומנים וימנע מהם לשאת בעלויות נלוות שנובעות מהצורך לגייס מימון".

יחד עם זאת, קיים חשש שהקדמת מועד התשלום לבתי העסק (בעוד הלקוח ימשיך לשלם אחת לחודש), תגדיל את הסיכון לחברות כרטיסי האשראי, שיגלגלו את תוספת הסיכון אל הלקוחות, וייאלצו אותם לעבור לעסקאות תשלום בקרדיט היקרות יותר.

כפי שפורסם לפני שבוע ב"גלובס" ברשות מאמינים מסכימים להעלות את עמלה הצולבת, ולדבריהם הדבר יפצה את חברות כרטיסי האשראי על העלייה בסיכון. "במידה ותיבחר חלופה זו (של העלאת העמלה הצולבת- ע.א), לא תהיה כל הצדקה למנפיק לגבות את עלות הגרייס במישרין או בעקיפין גם ממחזיק הכרטיס", הם כותבים בדוח.

הרשות אינה מתחייבת בכמה תעלה את העמלה הצולבת, אולם בהערת שוליים בדוח מציינת, כי להערכתה מדובר בהעלאה של 0.1%, קרי ל-0.8%. למרות העלייה בעמלה הצולבת, שצפויה להביא לעלייה בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, מעריכים ברשות כי צעד שכזה יחסוך לבתי העסק 150 מיליון שקל בשנה.

הרשות מדגישה כי היא אינה יכול לבד להוביל את הרפורמה: "היקף וסוג ההתערבות הנדרשת מחייבים מהלך רחב בשיתוף פעולה עם מספר משרדי ממשלה, בנק ישראל והשחקנים בשוק". נציין כי בין הרשות לבנק ישראל קיימת מחלוקת לגבי נושא הקדמת ימי התשלום לבתי העסק, כך שלא ברור אם ניתן יהיה לבצע את הצעד הזה ללא תמיכת בנק ישראל.

הרפורמה של גילה כוללת גם התייחסות לאמצעי התשלום המתקדמים בשוק, כגון ארנק סלולרי או כרטיסים בעלי שבב אלקטרוני הדורשים קוד סודי לשימוש בהם. ברשות מציינים כי כיום עסקאות אלו נחשבות לנחותות. "העסקאות באמצעים מתקדמים מוגדרות כעסקה במסמך חסר, ולכן עמלת הסליקה בגינן גבוהה יותר לעומת עסקאות רגילות", כנכתב בדוח.

ברשות מציינים כי דווקא האמצעים המתקדמים מאפשרים זיהוי הונאה במידה שאינה פחותה לעומת העסקאות הרגילות בהן ניתן לזייף חתימה. ברשות ממליצים להכיר בעסקאות באמצעים המתקדמים כעסקאות רגילות. "שינוי המעמד של עסקאות באמצעים מתקדמים והגדרתם כעסקה רגילה צפוי לייצר תמריץ לפיתוח אמצעי תשלום מתקדמים בישראל ולעודד בתי עסק וסולקים לשדרג את המסופים שלהם", כותבים ברשות.

"צורך בהגברת התחרות"

הרשות מסבירה בתחילת הדוח את הרקע לרפורמה: "השימוש בכרטיסי חיוב (בעיקר כרטיסי אשראי- ע.א) עומד כיום על כ-200 מיליארד שקל בשנה, המהווים כשליש מהצריכה הפרטית. השימוש בכרטיסים אף צפוי להוסיף ולגדול על רקע המאמצים לצמצום השימוש במזומן ובשל התפתחות אמצעי תשלום מתקדמים ויעילים. משכך, קיים צורך ממשי להגברת היעילות והתחרות בתחום זה".

ברשות מציינים כי ישנן מספר אינדיקציות לתחרות הנמוכה בענף כרטיסי האשראי הנשלט כיום על ידי שלוש חברות: ישראכרט, לאומי קארד וכאל. "למרות הצמיחה המואצת בהיקף השימוש בכרטיסים העומדת על 8% בשנה, כמעט ולא חל שינוי בנתחי השוק של החברות", נכתב בדוח.

עוד מודים ברשות כי הצעד הקודם שעשו להפחתת העמלה הצולבת לא הניב את התוצאה הרצויה של ירידה מקבילה בעמלות הסליקה של בתי העסק. "היינו מצפים שהתחרות בין הסולקים תגרום לכך שהירידה בעלות השולית של הסולקים תתורגם במלואה לירידה בעמלת בתי העסק, אולם הירידה לא התגלגלה במלואה".

הצעדים המרכזיים שרשות ההגבלים מציעה להוציא לפועל כדי להחדיר את כרטיס הדביט:

■ עמלה צולבת נמוכה ב-0.48% לעומת העמלה הרגילה (עומדת כיום על 0.7%)

■ ביטול עמלת ערוץ ישיר (עמלת שורה) בעסקאות דביט

■ מתן אפשרות לבתי העסק להעניק הנחות על תשלום בדביט לעומת עסקת כרטיסי אשראי

■ מתן גישה למערכות מתג כרטיסי האשראי לבנק הדואר

■ חיוב הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי שיאפשרו גם חיוב בשיטת הדביט

■ בחינת אפשרות שהמדינה תסבסד חלק מעלות החלפת המסופים בבתי העסק לכאלו המתאימים לעסקאות דביט

■ בחינת פיקוח על דמי כרטיס דביט

עוד כתבות

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

ח''כ מתן כהנא / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ח"כ מתן כהנא (ישר) נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 66 ח"כים

הליכוד הגיש את מועמדותו של ח"כ אופיר כץ לתפקיד יו"ר הכנסת, ומפלגת ישר הגישה את מועמדותו של ח"כ מתן כהנא ● מחר צפויה הוועדה המסדרת לאשר את הקמת הוועדה לביטול חוקי המהפכה המשפטית

רמי דרור, מנכ''ל Value השקעות מתקדמות / צילום: דרור סיתכל

מנהל ההשקעות שמתריע: הענף הזה לא מתאושש - "תהיו זהירים"

רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות Value השקעות מתקדמות, צופה שבתקופה הקרובה במקום עליות רוחביות נראה ראלי בסקטורים ספציפיים ● וההזדמנות שהוא רואה בחברות הנפט: "לפני עשר שנים משקלן ב-S&P 500 היה 20%, היום הוא כ-2%. הן בתמחור חסר" ● ולמה הוא מזהיר מענף הנדל"ן?

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

הסוכן של Muse, הדמות של Grok bot ו-DOTS / צילומים: Shutterstock

היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?

ענקיות הטק השיקו בחודשים האחרונים סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות, ובארה"ב כבר מדובר בפעילות שצוברת תאוצה - אבל דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותה ● מה מפחיד אותם, מתי זה ישתנה, וכיצד זה ישפיע על מבצעי נובמבר ודצמבר?

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

שלמה קרמר מציע פרס: עשרות אלפי דולרים למי שיצליחו להערים על סוכן AI

בחברת קייטו נטוורקס של שלמה קרמר מכריזים על פרס של 30 אלף דולר, שיחולק בין שלושת המשתתפים הראשונים שיצליחו להחדיר הוראות זדוניות לסוכן AI - ויסיטו אותו מהמשימה שהוגדרה לו ● האתגר מתחיל היום בשעה 15:30 ● קרמר: "הענקת אוטונומיה לסוכני AI מחייבת מנגנוני אבטחה שיסכלו פעולות מזיקות"

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

קרוסלה של ספיידרמן, בחשבון האינסטגרם של Dylan Brown ואיילת פוגל עם הוק מוצלח, שגם נותן ערך / צילום: צילומי מסך

לפצח את האלגוריתם: 10 הכללים שהופכים תוכן לוויראלי ואפקטיבי

​חברות ומותגים נמצאים במרדף מתמשך אחרי הביצועים בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, במטרה להגדיל כל הזמן את הצפיות, את השיתופים ואת המכירות ● המומחים מפצחים את הקוד להצלחות במרחב הדיגיטלי: מהפורמט, דרך התזמון והפן האנושי ועד למדד הקובע

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

אתר חברת RM GROUP

"ההשקעות נותבו לפרויקטים כושלים": עשרות משקיעים תובעים את חברת יזמות הנדל"ן RM

29 משקיעים הגישו תביעה נגד חברת השקעות הנדל"ן על סכום של 20 מיליון שקל בטענה שהחברה גייסה כספים להשקעות כושלות תוך הצגת מצגים כוזבים, בטוחות מדומות וללא תשקיף ● RM היא חברה גלובלית להשקעות ויזמות נדל"ן בחו"ל ● המשקיעים השקיעו יחד 4.7 מיליון דולר ב-15 פרויקטים שונים וחמש קרנות ● RM בתגובה: "תמונה מסולפת; דוחים את הטענות"

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה / צילום: Associated Press, Bruna Prado

הנשיא מרבה להתבטא נגד ישראל, אך הצבא קונה מאלביט מל"טים

נשיא ברזיל מזוהה מאוד עם המנהיגים בעולם שמתנגדים לממשלה בישראל, ואף השווה אותה לפני כשנתיים למשטר הנאצי בגרמניה, אך נראה כי הוא מתגבר על סלידתו מישראל כאשר הוא זקוק למל"טים ● כך, הגיע אתמול לבן גוריון מטוס מטען של חיל האוויר הברזילאי, שרכש מאלביט מלט"ים מתקדמים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית קלה בתל אביב; אלביט זינקה וחזרה למקום השלישי בשווי השוק בבורסה

לאחר יום מסחר תנודתי בצל עונת הדוחות, המדדים המובילים ננעלו בעלייה קלה וביציבות ● סקטור הנפט והגז ומניות המזון הובילו את העליות, בעוד הקלינטק והביומד הכבידו ● דנאל בלטה בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● בשוק המט"ח: הדולר נסחר ביציבות לאחר שהיה אתמול בשיא של שנה

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Kwiyeon Ha

כשהמנכ"ל הופך לכוכב־על, מי מפקח עליו? אנבידיה, ה־G שנשכחה והחשיבות של ממשל תאגידי תקין

האירועים סביב אנבידיה וג'נסן הואנג, והדיון הציבורי בגורלו של מנכ"ל החברה, מזמנים הזדמנות לחשוב על נושא חשוב בעולם העסקי, שלעיתים נדמה כי נדחק לשוליים: ממשל תאגידי תקין

אתונה, יוון / צילום: Shutterstock

המוסד סייע בסיכול פיגוע איראני ביוון, אנשי עסקים ישראלים קיבלו התרעה מראש: תנקטו אמצעי זהירות

המוסד סייע בסיכול פיגוע ביוון:חמישה אזרחי מקדוניה הצפונית נעצרו במבצע מודיעיני משותף עם יוון ● לפי החשד, התוכנית קודמה בהכוונת אזרח איראני המקושר לשירותי המודיעין והביטחון של טהראן ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל