גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

כרטיסי דביט יכולים להגיע ל-35% מהשוק?

מטיוטת הרפורמה של רשות ההגבלים העסקיים עולה כי היא מציעה שהמדינה תסבסד חלק מעלויות החדרת הדביט, וכי יוקטנו עמלות הסליקה בארנק הדיגיטלי

רשות ההגבלים העסקיים ממליצה לבחון אפשרות, שהמדינה תסבסד חלק מהעלויות של יישום הרפורמה להכנסת כרטיס דביט לשוק הישראלי - כך עולה מטיוטת דוח שהגיעה לידי "גלובס". באחרונה סיימו ברשות ההגבלים העסקיים, שבראשות פרופ' דיויד גילה, להכין את טיוטת הדוח בנושא הרפורמה בכרטיסי האשראי, והם צפויים לפרסם אותה להערות הציבור בזמן הקרוב.

החלק המרכזי ברפורמה הוא יצירת תשתית מתאימה להחדרת כרטיס דביט (כרטיס בחיוב מיידי). כחלק מאותה תשתית, קיים צורך להחליף את המסופים בבתי העסק, כך שיעבדו דרך מתג ה-ATM המותאם לעסקאות בחיוב מיידי. החלפת המסופים כרוכה בעלות לא מבוטלת, וברשות מציעים שהמדינה תתערב ותסייע.

"נוכח העלויות הכרוכות בתהליך, עולה חשש שלבתי העסק והסולקים לא יהיה תמריץ מספק לבצעו. לפיכך, מומלץ לבחון דרכים שבהן הממשלה תוכל לסייע או להקל על בתי עסק לשדרג את המסופים. בין היתר יכולה הממשלה לפרסם מכרז ממשלתי להחלפת המסופים, או לסבסד באופן ישיר או עקיף חלק מהעלויות הכרוכות בהחלפתם", נכתב בטיוטה.

כיום הגישה למתג ה-ATM היא של הבנקים בלבד. רשות ההגבלים מציעה לאפשר לבעלי רישיון סולק גישה, וספציפית מציינת את בנק הדואר, במטרה להגדיל את השחקנים בתחום הסליקה ולהביא לשיפור התחרות. ברשות נחושים כאמור לקדם את נושא כרטיס הדביט בישראל. "היקף השימוש הזניח בעסקאות דביט בישראל מהווה אינדיקציה חזקה למצב התחרותי הבעייתי בתחום זה", נכתב בדוח.

כחלק מהחדרת כרטיס הדביט, מתכוונים ברשות להפחית את העמלה הצולבת | (עמלה המהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק) ב-0.42% לפחות לעומת העמלה הצולבת כיום. כלומר אם היום העמלה הצולבת היא 0.7%, הרי שהכוונה היא שבעסקאות דביט תעמוד העמלה הצולבת על 0.28% בלבד, פחות מחצי מהעמלה הנוכחית.

מה שאמור לעודד שימוש של צרכנים בכרטיס דביט הוא העובדה שהם יוכלו לקבל מבתי העסק הנחה בגין השימוש בכרטיס זה לעומת כרטיס אשראי רגיל. אלא שכיום בגין שימוש במזומן (אמצעי תשלום דומה לזה של הדביט) לא מקבלים הלקוחות הנחה לעומת תשלום בכרטיסי אשראי.

ברשות ההגבלים העסקיים מציינים כי הסיבה לכך היא שבמקרים רבים אוסרות חברות כרטיסי האשראי על בתי העסק להפלות במחיר בין השימוש בכרטיס אשראי רגיל לבין שאר אמצעי התשלום. הרשות ממליצה לאסור את ההתניה הזו, מה שאמור לפתוח פתח לבתי העסק להעניק הנחות בגין תשלום במזומן או בכרטיס דביט.

חסמים נוספים שיש לטפל בהם לדברי הרשות הם ביטול עמלת ערוץ ישיר (לשעבר עמלת השורה) בפעולות בכרטיס דביט. אם עמלה זו לא תבוטל, הרי שהשימוש בכרטיס יהפוך ללא כדאי ללקוח, שכן בעבור כל תשלום שיבצע, הוא ישלם עמלה. לפי הערכות, בנק ישראל, שהוא האחראי את הפיקוח על העמלות, צפוי לקדם את היוזמה הזו.

בנוסף, בכדי למנוע מצב בו הבנקים יקבעו דמי כרטיס גבוהים לכרטיס הדביט, מה שיקטין את המוטיבציה לשימוש בו, מציעה הרשות לבחון להכניס את מחיר הכרטיס לפיקוח. כמו כן, בכדי לזרז את חדירתו לשוק, הרשות ממליצה לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס דואלי- כלומר שכרטיס האשראי יהיה גם כרטיס אשראי רגיל וגם דביט.

ברשות ההגבלים מאמינים שהסרת החסמים והחדרה נכונה של כרטיס הדביט עשויה להביא לכך ש-35% מהעסקאות בכרטיסי אשראי ייעשו בחיוב מיידי, ויחסכו לבתי העסק תשלום עמלות של כ-300 מיליון שקל, כתוצאה מהירידה בעמלה הצולבת.

נציין כי מדובר בהערכה אופטימית במיוחד, שכן המעבר לשימוש בכרטיס דביט מהווה שינוי מהותי בתרבות הצריכה הישראלית. גם ברשות מודים שהערכה זו אינה טריוויאלית: "ללא התערבות רגולטורים נחושה שתגביר את תפוצת כרטיסי הדביט, לא צפוי השוק להשתנות מעצמו", הם אומרים.

העמלה הצולבת תעלה ב-0.1%

חלק נוסף ברפורמה הוא הקדמת מועד התשלום של בתי העסק מ-20 יום בממוצע ל-3 ימים בלבד. ברשות מעריכים שהקדמת מועד התשלום תחסוך עלויות אשראי, שהן מהותיות בעיקר לעסקים הקטנים. "קיצור זמן ההמתנה לקבלת הכספים, יאפשר לבתי העסק ניהול טוב יותר של תזרים המזומנים וימנע מהם לשאת בעלויות נלוות שנובעות מהצורך לגייס מימון".

יחד עם זאת, קיים חשש שהקדמת מועד התשלום לבתי העסק (בעוד הלקוח ימשיך לשלם אחת לחודש), תגדיל את הסיכון לחברות כרטיסי האשראי, שיגלגלו את תוספת הסיכון אל הלקוחות, וייאלצו אותם לעבור לעסקאות תשלום בקרדיט היקרות יותר.

כפי שפורסם לפני שבוע ב"גלובס" ברשות מאמינים מסכימים להעלות את עמלה הצולבת, ולדבריהם הדבר יפצה את חברות כרטיסי האשראי על העלייה בסיכון. "במידה ותיבחר חלופה זו (של העלאת העמלה הצולבת- ע.א), לא תהיה כל הצדקה למנפיק לגבות את עלות הגרייס במישרין או בעקיפין גם ממחזיק הכרטיס", הם כותבים בדוח.

הרשות אינה מתחייבת בכמה תעלה את העמלה הצולבת, אולם בהערת שוליים בדוח מציינת, כי להערכתה מדובר בהעלאה של 0.1%, קרי ל-0.8%. למרות העלייה בעמלה הצולבת, שצפויה להביא לעלייה בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, מעריכים ברשות כי צעד שכזה יחסוך לבתי העסק 150 מיליון שקל בשנה.

הרשות מדגישה כי היא אינה יכול לבד להוביל את הרפורמה: "היקף וסוג ההתערבות הנדרשת מחייבים מהלך רחב בשיתוף פעולה עם מספר משרדי ממשלה, בנק ישראל והשחקנים בשוק". נציין כי בין הרשות לבנק ישראל קיימת מחלוקת לגבי נושא הקדמת ימי התשלום לבתי העסק, כך שלא ברור אם ניתן יהיה לבצע את הצעד הזה ללא תמיכת בנק ישראל.

הרפורמה של גילה כוללת גם התייחסות לאמצעי התשלום המתקדמים בשוק, כגון ארנק סלולרי או כרטיסים בעלי שבב אלקטרוני הדורשים קוד סודי לשימוש בהם. ברשות מציינים כי כיום עסקאות אלו נחשבות לנחותות. "העסקאות באמצעים מתקדמים מוגדרות כעסקה במסמך חסר, ולכן עמלת הסליקה בגינן גבוהה יותר לעומת עסקאות רגילות", כנכתב בדוח.

ברשות מציינים כי דווקא האמצעים המתקדמים מאפשרים זיהוי הונאה במידה שאינה פחותה לעומת העסקאות הרגילות בהן ניתן לזייף חתימה. ברשות ממליצים להכיר בעסקאות באמצעים המתקדמים כעסקאות רגילות. "שינוי המעמד של עסקאות באמצעים מתקדמים והגדרתם כעסקה רגילה צפוי לייצר תמריץ לפיתוח אמצעי תשלום מתקדמים בישראל ולעודד בתי עסק וסולקים לשדרג את המסופים שלהם", כותבים ברשות.

"צורך בהגברת התחרות"

הרשות מסבירה בתחילת הדוח את הרקע לרפורמה: "השימוש בכרטיסי חיוב (בעיקר כרטיסי אשראי- ע.א) עומד כיום על כ-200 מיליארד שקל בשנה, המהווים כשליש מהצריכה הפרטית. השימוש בכרטיסים אף צפוי להוסיף ולגדול על רקע המאמצים לצמצום השימוש במזומן ובשל התפתחות אמצעי תשלום מתקדמים ויעילים. משכך, קיים צורך ממשי להגברת היעילות והתחרות בתחום זה".

ברשות מציינים כי ישנן מספר אינדיקציות לתחרות הנמוכה בענף כרטיסי האשראי הנשלט כיום על ידי שלוש חברות: ישראכרט, לאומי קארד וכאל. "למרות הצמיחה המואצת בהיקף השימוש בכרטיסים העומדת על 8% בשנה, כמעט ולא חל שינוי בנתחי השוק של החברות", נכתב בדוח.

עוד מודים ברשות כי הצעד הקודם שעשו להפחתת העמלה הצולבת לא הניב את התוצאה הרצויה של ירידה מקבילה בעמלות הסליקה של בתי העסק. "היינו מצפים שהתחרות בין הסולקים תגרום לכך שהירידה בעלות השולית של הסולקים תתורגם במלואה לירידה בעמלת בתי העסק, אולם הירידה לא התגלגלה במלואה".

הצעדים המרכזיים שרשות ההגבלים מציעה להוציא לפועל כדי להחדיר את כרטיס הדביט:

■ עמלה צולבת נמוכה ב-0.48% לעומת העמלה הרגילה (עומדת כיום על 0.7%)

■ ביטול עמלת ערוץ ישיר (עמלת שורה) בעסקאות דביט

■ מתן אפשרות לבתי העסק להעניק הנחות על תשלום בדביט לעומת עסקת כרטיסי אשראי

■ מתן גישה למערכות מתג כרטיסי האשראי לבנק הדואר

■ חיוב הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי שיאפשרו גם חיוב בשיטת הדביט

■ בחינת אפשרות שהמדינה תסבסד חלק מעלות החלפת המסופים בבתי העסק לכאלו המתאימים לעסקאות דביט

■ בחינת פיקוח על דמי כרטיס דביט

עוד כתבות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; ה-S&P 500 השלים יום חמישי ברציפות של ירידות

פרוטוקול הפד חשף כי הבכירים צופים העלאות ריבית נוספות והזהיר מסיכוני החוב והמימון המעגלי בענף ה-AI ● אנבידיה מחקה זינוק מוקדם ועברה לירידות חדות, אך ענקיות הענן עלו לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק מחר ● מחיר הנפט האמריקאי ננעל בשפל של 3 חודשים ● טרגט זינקה לאחר דוחות חזקים, וגלובל-אי וקורנית הישראליות עקפו את התחזיות ● בכירי הפד הגדירו את הביקושים סביב AI כ"מקור מהותי לסיכון אינפלציוני" ● גולדמן זאקס: מימון החוב ל-AI יזנק לכטריליון דולר ב-2027

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל