המשכורות המפנקות של שיאני השכר בבית החולים הדסה כבר כיכבו בימים האחרונים ועוררו מהומה, אולם היום (ג') אנו מחברים לראשונה את המספרים הגדולים לאנשים שמאחורי התלוש, נכון לשנת 2012.
כך, בראש המשתכרים ניצב פרופ' יצחק חמו, רופא עיניים ומנהל המרכז למחלות רשתית בהדסה עין כרם, עם שכר שנתי בגובה 5.5 מיליון שקל ברוטו, כלומר, 458 אלף שקל ברוטו בחודש. החלק הארי של המשכורת, 4.7 מיליון שקל בשנה, הגיע מפעילות השר"פ (שירותי רפואה פרטיים) - פעילות שהתבצעה עד היום בהדסה גם בשעות הבוקר. העובדה הזאת לא הפריע להנהלת הדסה לשלם לפרופ' חמו 762 אלף שקל בשנת 2012 כמשכורת "ציבורית" נוסף לשכרו מהשר"פ.
במקום השני ניצב פרופ' מתן יואב, אורתופד ומומחה בתחום המפרקים, עם שכר שנתי בגובה 4.566 מיליון שקל ברוטו, או בחישוב חודשי: 381 אלף שקל ברוטו בחודש. כמו חמו, גם במקרה של פרופ' יואב ולמעשה במקרה של כל השיאנים האחרים שמופיעים ברשימה, מרכיב השר"פ מהווה את רוב רובה של ההכנסה ומסתכם ב-4.1 מיליון שקל באותה שנה.
במקום השלישי ניצב פרופ' יוסף פרוכט, רופא עיניים ומנהל יחידת הקרנית שאף ייסד את מכון הלייזר, עם שכר שנתי בגובה 4.562 מיליון שקל, קרי 380 אלף שקל ברוטו בחודש. במקום הרביעי ניצבת פרופ' דרורית הוכנר, מנהלת מחלקת נשים ויולדות בהר הצופים, עם שכר שנתי בגובה 3.86 מיליון שקל, מתוכו 3.3 מיליון שקל מפעילות שר"פ. בחישוב חודשי, פרופ' הוכנר משתכרת 322 אלף שקל ברוטו. סוגר את הרשימה פרופ' שמחה יגל, גינקולוג המומחה להיריון בסיכון ומנהל אגף נשים ומיילדות בהר הצופים, עם שכר שנתי בגובה 3.7 מיליון שקל, מתוכו 3.1 מיליון שקל בגין פעילות השר"פ. בחודש מרוויח פרופ' יגל "רק" 309 אלף שקל ברוטו. הוא משמש גם יו"ר האגודה הישראלית לחקר השליה, נחשב מרצה בכיר באוניברסיטה העברית וכמי שפרסם מאמרים רבים. הוא מתמחה בעיקר באולטרסאונד, אקו לב ואבחון רעלת הריון.
סך הכול בשנים האחרונות צברו הרופאים הללו עשרות מיליוני שקלים ברוטו.
"דמגוגיה זולה"
נזכיר שההשתכרות הגבוהה מהשר"פ נובעת מהעובדה כי 14% בלבד מהכנסות השר"פ נותרו בידי בית החולים. כעת, במסגרת תוכנית ההבראה שגובשה בין הנהלת הדסה למשרדי האוצר והבריאות, חלקו של בית החולים יעלה ל-33% במקרה של ייעוץ ו-40% במקרה של ניתוח או פרוצדורה אחרת.
שכרם של חמשת שיאני הדסה מופיע זה יותר משנה באתר רשם החברות, זאת ללא שמם של הרופאים או תפקידם. הדיווח החלקי הזה מחזק בימים אלה את הדיון הציבורי סביב הצורך בהגברת השקיפות בהדסה ובבתי החולים בכלל.
במערכת הבריאות ובמערכת הפוליטית נמתחה השבוע ביקורת על כך שבמשרד האוצר לא מתכוונים להתנות את הסיוע הכספי להדסה בהכפפת המוסד הרפואי לחוק המחייב דיווח מלא לממונה על השכר - הן על נתוני השכר הקיימים והן על כל הסכם עבודה שמתגבש.
באוצר חוששים שהדבר ייחשב "הלאמה", אף ששורה ארוכה של גופים ציבוריים כפופים לממונה על השכר בלי שהבעלות עליהם היא ממשלתית, בדומה ל-14 בתי החולים של קופת חולים כללית (בילינסון, שניידר, קפלן ועוד). בעניין זה גם מנכ"ל הדסה, אביגדור קפלן, הציע כי המדינה תחוקק חוק שיקבע רגולציה אחידה על כלל בתי החולים, ללא קשר למבנה הבעלות שלהם.
אמנון ברוכיאן, יו"ר ועד עובדי המנהל והמשק בהדסה, אמר ל"גלובס": "זו דמגוגיה זולה לדבר על 'חגיגת שכר' כשמתייחסים לפקידים, אנשי רנטגן או מזכירות. אותה מזכירה בכירה בשכר של 18 אלף שקל ברוטו שההנהלה ציינה בבבקשה להקפאת הליכים עובדת בהדסה כבר יותר מ-25 שנים והיא הגיעה לדרגה המקסימלית בהסכם העבודה. זה הכישלון הניהולי? מדובר בעובדים שהרוויחו את לחמם ביושר והמנכ"ל קפלן רוצה לשלוח עכשיו 500 עובדים כאלה הביתה אחרי שכבר שלח 250. זה אומר לקחת 500 משפחות ולהעביר אותן אל מתחת לקו העוני. ומה אתה חושב, שלא יעסיקו עובדים חדשים? ייקלטו עובדי קבלן".
ברוכיאן, צריך לומר, לא מנע בעבר העסקה של עובדי קבלן, אלא התנה את תחילת עבודתו של קבלן ניקיון בתוספות שכר לעובדי ניקיון קבועים לרבות תוספת "כוננות" - כאשר חלק ניכר ממכסות הכוננות ביקש לעצמו, כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס".
"קבוצה קטנה של רופאים ראויה ביושר למשכורות גבוהות"
יו"ר ועד הרופאים הבכירים בהדסה, ד"ר שגית ארבל אלון, אומרת כי "הנתונים על עבודות פרטיות של רופאים ברחבי הארץ הינם חסויים וידועים רק לרופאים עצמם, רואי החשבון שלהם ופקידי השומה. רק כ-300 רופאים מתוך כ-1,000 רופאי הדסה עוסקים בשר"פ. רוב משכורות השר"פ אינן גבוהות, וקבוצה קטנה ומצוינת של רופאים ראויה ביושר למשכורות גבוהות בדומה לרבים וטובים בעולם הרפואה הישראלי".
לדברי ארבל אלון, חלקו של בית החולים מהכנסות השר"פ עומד על כ-30%, בעוד משרדי האוצר והבריאות, כמו הנהלת הדסה, טוענים שחלקו של בית החולים עומד על 15% בלבד והיתר נותר בידי הרופאים. "המשכורות שאתם מפרסמים, ובכך פוגעים בפרטיותם של הרופאים, כוללות את משכורתם הציבורית של הרופאים ואת תקבולי השר"פ יחד. תקבולי השר"פ משמשים לתשלום משכורות לאחיות, עובדות סוציאליות, עובדי מחקר, מזכירות וציוד לבית החולים, כולל שתלים מלאכותיים המושתלים בגוף החולה. כמו כן, יש לציין שעבור כל אשפוז במסגרת השר"פ מקבל בית החולים התחייבות לאשפוז על ידי הגורמים המבטחים, ומהווה את ההכנסה העיקרית לבית החולים. השר"פ הוא רק תוספת לתשלום הפרוצדורה הכירורגית על ידי הגורמים המבטחים האמורה לכסות את עלויות הניתוח", טוענת ארבל אלון.
הטיעון הזה, אגב, משמש דווקא את משרדי הבריאות והאוצר, שקובלים על כך שביטוחי הבריאות הפרטיים והמשלימים בנויים כך שהביטוח הממלכתי יממן חלק ניכר מהפרוצדורה, אף שמדובר בניתוח פרטי".
פרופ' יעקב פאר, מנהל מחלקת עיניים בהדסה עין כרם, אומר כי "כן, יש כמה כוכבים בהדסה שמרוויחים הרבה כסף, ואם היו עושים אותם ניתוחים ופרוצדורות בבית חולים פרטי, הם היו מרוויחים הרבה יותר בלי שהציבור יידע. האם בדקתם פעם כמה חברינו בשפלה מרוויחים? בוודאי לא, כי אינכם יכולים להגיע למספרים האלה, אבל בסוד אלחש לך שהם מרוויחים הרבה יותר. ובהדסה הכול על השולחן, והכול משולם כדין".
פרופ' פאר מזכיר שהדסה הוא בי"ח אוניברסיטאי באופן מובהק ולא כזה שמסונף לאוניברסיטה, כאשר מחצית מהמחקר הרפואי בישראל מתבצע לדבריו שם. לטענתו, הדבר ודאי מצדיק את תוספת השכר שמקבלים כ-300 רופאים בהדסה שעוסקים רבות גם בהוראה.
