במשך השבוע עובד הירויה טאנאקה מיפן כפרופסור להנדסה באוניברסיטת יוקוהמה. ביום שישי הוא פותח את ביתו לקהל ומפעיל את ה"פאב לאב" - מעבדת ייצור באמצעים מתקדמים, המקבלת לחיקה כל מי שמעוניין. פעם ייצרו נעליים בסדנת סוף שבוע, בפעם אחרת יצרו סדרת צלחות עץ עם חריטת הר פוג'י בכרסום לייזר. טאנאקה מגדיר את עצמו, אם הוא ממש מוכרח, "30% אמן, 30% מהנדס, 30% חוקר, 10% מעצב". רב-תחומיות היא חלק חשוב משדה הפעילות שלו ושל דומיו, אנשי קהילת הפאב לאב בעולם.
"הבית שלי הוא בית מגורים מסורתי יפני מעץ, בן 150 שנה. חלקו משמש למגורים וחלקו לסטודיו", הוא מספר. "כשהקמתי את ה'פאב לאב' לפני שנתיים וחצי, איש לא הבין על מה אני מדבר ולא הצלחתי לגייס תקציב. אז במקום לקנות מכונית קניתי מכונת חיתוך לייזר, הזמנתי אנשים והתחלתי לעבוד. כיום יש כבר חמש פאב לאבס ביפן. ביוקוהמה המעבדה פועלת במימון האוניברסיטה, בשיבויה יש 'פאב קפה' שהקימו סטודנטים שלי".
פאב לאב הוא שם חיבה ל-Fabrication Laboratory, מעבדת ייצור. היא פועלת ברוח הקוד הפתוח של שיתוף משאבים וידע, ומזמינה את הקהילה הקרובה ואת הציבור הרחב להיכנס, ללמוד את הכלים ואת החומרים ולהשתמש בהם - איש-איש לפי צרכיו. בעולם פועלות יותר מ-150 מעבדות כאלה, המקיימות ביניהן קשרים מגוונים. "זה אורח חשיבה חדש ושונה", אומר טאנאקה, ומספר שסביב הפאב לאב שלו נוצרה קהילה של אמנים, מעצבים וארכיטקטים, "אבל גם הדוד הזקן שלי והשכן והסטודנטים שלי להנדסה - כולם מגיעים".
טאנאקה הגיע לכאן לחנוכת הפאב לאב הראשונה בישראל, שיסדו החוג לעיצוב פנים במכללה למינהל והמרכז לאמנות דיגיטלית בשכונת ג'סי כהן בחולון. את התקציב, כ-1.5 מיליון שקלים, העמידו המכללה ועיריית חולון, בסיוע תורמים. לאחרונה נפתחה המעבדה לשימוש הקהל, והיא מציעה משהו חדש וטוב לכל מי שרוצה לייצר משהו בעצמו, ולא ידע איפה.
מאפס ועד למימוש רעיון
הכוח המניע שמאחורי היוזמה הישראלית להקמת פאב לאב בחולון הוא פרופ' אדריכלית כרמלה יעקובי-וולק, ראש החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למינהל. את המקום מנהל אוהד מיוחס, בוגר MIT, המפעיל את הפאב לאב כמוקד פתוח לקהילה וכמעבדת מחקר, במקביל. "אנחנו רוצים שהמעבדה תהיה נגישה לכל אדם, מילד בן 6 ועד בני 80. אנחנו מלמדים את אנשי הצוות איך ללמד תוכנות פשוטות וחינמיות, שהאדם הלא מקצועי יכול להוריד ולעבוד איתן מהבית. לקהל מקצועי נספק כלים מתקדמים יותר לייצור", אומר מיוחס. "באירוע הפתיחה עבדנו על שרפרף בסיסי והזמנו כל אחד לעשות בו שינוי. הקהל הישראלי אינו מורגל לעבוד בידיים, ואני מאמין שברגע שאתה מתחבר לפעולה ולעיצוב בידיים של המוצר אתה יוצר עמו קשר רגשי".
סמדר אורנשטיין, שעובדת במטה המכללה למינהל, שמעה על היום הפתוח והופתעה כמה אנשים העזו לצאת מהבית בעיצומה של הסערה שהתחוללה באותו סוף שבוע. "את הילד שלי בן ה-7 לא הבאתי, ועוד אחזור איתו", היא צוחקת. "בחרתי בסדנת עץ ותאורה. ישבתי שם כמעט שלוש שעות, קיבלתי הדרכה על המחשב, ומגוון אדיר של חומרים ליצירה. אני מציירת, ומאוד עניין אותי להרחיב קצת. באתי עם איזה רעיון והייתה לי שאלה איך להוציא אותו לפועל - יצאתי עם שרפרף ועם מנורה - לקחתי את זה הביתה ועוד המשכתי לעבוד על זה בבית. ראיתי ילדים שעשו צעצועים, ואפשר להכין שם רהיטים. זו חוויה מאוד מרגשת - מאפס ועד למימוש הרעיון הפרטי שלך".
בינתיים המעבדה פתוחה לקהל יומיים וחצי בשבוע. בתיאום אישי, כל אחד יכול להגיע ולהשתמש בכלים. "השאיפה היא שהכול יהיה בחינם, אבל אנשים לא יכולים לעבוד בהתנדבות במשרה מלאה. לכן יש תיאום מראש לשעות שבהן אנחנו עובדים - חלק מהפעילויות מסובסדות מתרומות שהשגנו, חלקן מתשלום על שעות עבודת המכונות - 2-3 שקלים לדקה במכונות החיתוך, 50-70 שקלים לשעה במדפסת תלת-ממד (כולל חומרים).
"אנחנו משלבים פעילות לבתי ספר, אבל זה לא יום כיף בסופרלנד - אנחנו מלמדים לחשוב. איך להפוך פלטה שטוחה למוצר תלת-ממד, איך אפשר להפחית את עלויות הריהוט בייצור עצמי ובשימוש חכם במכונות ובחומרים. נכון שמשתמשים בלייזר או במדפסת תלת-ממד כדי להגיע למוצר הסופי, אבל הפעלת המכונה אינה העיקר, אלא החשיבה. על השרפרפים שעשינו ביום הפתוח הקהל שילם 20 שקלים - יותר זול משרפרף של איקאה (אם כי מסובסד ב-10 שקלים)".
פריחה של עשה זאת בעצמך
ביום הפתוח הסתובב בין היוצרים ילד בן 10 מהשכונה, שהפך להיות בן בית במעבדה. "אימא שלו בכתה מהתרגשות כשהיא ראתה את הדברים שהוא עושה אצלנו", מספר מיוחס. "הוא קיבל כזה חיזוק. היום הוא מדריך אחרים שמגיעים בפעם הראשונה. חלק מהחשיבות של הרעיון הוא להיות בלב ג'סי כהן ולהעניק יתרון לסביבה הקרובה. אנחנו רואים את עצמנו כחלק ממקום חברתי ויצרני. אנחנו בפירוש לא רק דבר אחד", אומר מיוחס.
הפאב לאב היא זירה של "מייקרים", עוד מושג שכדאי לשנן - אנשים המייצרים בעצמם את הדברים הנחוצים להם, ממציאים ומנסים רעיונות חדשים ומקיימים קשרים חובקי עולם וחוצי תרבויות. בעולם יש כיום פריחה של "עשה בעצמך", הנתמכת בשלל סרטוני הדרכה ביו-טיוב ובאירועים המשמשים זירה לבניית מוצרים.
בבסיס הפאב לאב עומד הרעיון של שיתוף באמצעים ובידע, מסביר מיוחס: "יש חשיבה גלובלית ופעולה לוקלית. חברים שולחים לי קובצי קוד פתוח מיפן או מניו זילנד, והכול ניתן לייצור מקומי - מבלי להותיר חותם זיהומי בעולם (carbon footprint). רוב החומרים שאנחנו עובדים איתם הם מהקיים, מיחזור עץ ופלסטיק מחפצים לא נחוצים, מעט מאוד חומרי גלם חדשים".
אומרת יעקבי-וולק: "בחוג לעיצוב פנים אנחנו עוסקים בסביבות אנושיות. מתבוננים בבית המגורים ובסגנון החיים, במקום העבודה, במרחב הציבורי - מבחינתנו זו אותה שפה של שימושים. אנחנו מתייחסים לשאלות חברתיות, והחיבור שעושה הפאב לאב מדבר על היכולות הטכנולוגיות-דיגיטליות המתפתחות". ואכן, בשעה שכולם מדברים על נגישותן של מדפסות תלת-ממד, בפאב לאב אפשר לראות אותן בפעולה ואף לנצל אותן לטובת כל אחד מאיתנו. "שיתוף הצרכן בייצור לפי דרישה מציג מודל של קיימות מול צריכת יתר. כאן תפקיד המעצב להיות יד מכוונת", אומרת יעקבי-וולק.
אפרת פרידמן, מעצבת תכשיטים ובעלת חברה לעיבוד שבבי, הגיעה גם היא במסגרת היום הפתוח. "זה מקום שמאפשר למעצב או ליזם להגשים מטרות. אני באה מהתעשייה ואני מלמדת עיצוב, וכאן יש מימוש של מה שאנחנו מלמדים באוניברסיטה - מרעיון למוצר. כל אחד יכול להכין בעצמו אבטיפוס וללכת לגייס משקיעים - במקום לחפש מפעל שיסכים לייצר לו יחידה בודדת".
בפאב לאב עומדות לרשות המשתמשים מכונות כרסום וחיתוך CNC, חיתוך לייזר ומדפסת תלת-ממד. יש גם הדרכה צמודה על התוכנות וליווי בהפעלת המכונה. "זה מאוד טבעי שבמרכז לאמנות תהיה מעבדה כזו, שקוראת לשימוש יצירתי בכלים", אומר רן קסמי-אילן, אוצר ואחראי על החינוך במרכז לאמנות דיגיטלית, שבתחומו פועלת הפאב לאב. "אנחנו עוסקים כל הזמן בשאלה מה אמנות יכולה לעשות ואם היא יכולה לעשות יותר. כאן הציבור מוזמן להרגיש בבית ולעשות בעצמו את מה שמעניין אותו".
יעקבי-וולק: "יש בכך הזדמנויות ויש בכך סכנות. ההזדמנויות הן כשהסטודנטים באים לכאן ויש חיכוך - זה לא המרחב הסינתטי של המכללה. הסכנה היא שהצורך של אנשים שנעמוד לשירותם יתגבר. אנחנו לא רוצים להיות ספקים אלא להישאר בעמדת החוקרים ושואלי השאלות. או במילים אחרות: לא באנו להיות הנגרים של השכונה, אלא לתת לעם להשתלט על אמצעי הייצור".
לטעום את הפאב לאב
איך מגיעים, מה עושים
מתוך ההוראות לקהל:
1. יש להגיע עם קבצים מוכנים לשליחה למכונה
2. אין המעבדה אחראית על התוצר הסופי ועל לוחות הזמנים
3. יש לבוא בנעליים סגורות ובלבוש הולם
4. מומלץ לוודא שכל הפוליגונים סגורים ושאין קווים כפולים בקובץ
אם השורות למעלה נראות גם לכם כמו הוראות להפעלת מעבדת חלל לחקר חייזרים, בואו ביום שני או חמישי (בתיאום מראש), או לסיור מודרך ביום שישי הראשון בכל חודש, הכולל הדגמות של המכונות, ותבינו במה מדובר. ניתן גם לתאם פעילויות "טעימה" מותאמות אישית לילדים ולמבוגרים; בימי גיבוש, בימי הולדת או לקבוצות מאורגנות.
הביקור והעבודה בפאב לאב חינמיים, מחירי השימוש נגזרים משעות מכונה: 2-3 שקלים לדקה בהפעלת מכונות החיתוך ו-50-70 שקלים לשעת עבודה של מדפסת תלת-ממד.
המעבדה פתוחה לקהל בימים שני וחמישי בין השעות 23:00-17:00, בתיאום מראש בלבד. לתיאום כתבו ל: ida@fablabil.org
תיאום, הרשמה ומחירון באתר : fablabil.org