"הגיע הזמן שלברון ג'יימס, מר (ראסל) ווסטברוק, מר (דריק) רוז ודוויין ווייד יקחו חלק בתחרות ההטבעות", צייץ קווין דוראנט בתקווה שהכוכבים הגדולים של ה-NBA יבינו את הרמז, ויחזירו לגדולתו את מה שפעם היה חתיכת אירוע במשחק האולסטאר של ה-NBA. למה הם לא באים יותר? האם הבעיה היא כסף אפילו עבור סופר-סטארים שמרוויחים ערימות של דולרים? כוכב העבר מג'יק ג'ונסון רמז שזו בדיוק הבעיה. החבר'ה לא רוצים להרגיש פראיירים. "בבקשה, לברון, תירשם לתחרות ההטבעות", פנה בשנה שעברה מג'יק למצלמות ESPN, "אני באופן אישי אשים מיליון דולר. מיליון דולר ממג'יק ג'ונסון ללברון ג'יימס. בבקשה תירשם לתחרות. אני רוצה לראות אותך שם".
***
בשנים האחרונות מתקיימים מאמצים גדולים מאוד להחזיר את אירוע האולסטאר, שמהדורת 2014 שלהם תתקיים בסוף השבוע בניו אורלינס, למה שהוא היה פעם. הבעיה היא שרוב הכוכבים הגדולים מנצלים את סוף השבוע הזה לימים של קידום מכירות ופגישות. בעבר פורסם הלו"ז של דוויין ווייד במהלך סופשבוע האולסטאר שנערך בלאס וגאס, שכלל ריצות מספונסר כזה לאחר, פגישות במלון מיראז', מסיבות עמוק אל תוך הבוקר. כמה דקות לפני אימון נבחרת המזרח, הודה ווייד: "לא ישנתי שנייה אחת הלילה, אבל אני מחזיק מעמד". על רקע הלו"ז הצפוף הזה, ברור שהדבר האחרון שווייד, וכוכבים גדולים אחרים צריכים על הראש - הוא השתתפות בתחרות הטבעות.
לא ברור אם הבעיה היא כסף. בכל מקרה, בהסכם הקיבוצי קיימים סעיפים שמגדירים תשלומים לא מבוטלים בכלל לשחקנים שמגיעים לסופשבוע האולסטאר. למשל, ששת הראשונים בתחרות ההטבעות מקבלים בונוסים מהליגה עבור ההופעה - כאשר המנצח לוקח פרס כספי של 100 אלף דולר, מקום שני 50 אלף דולר וכך הלאה, עד 10 אלף דולר למקום שישי. בתחרות השלשות זוכים ארבעת הראשונים בפרס כספי: מ-50 אלף דולר למנצח, ועד 10 אלף דולר למסיים במקום הרביעי. כנ"ל בתחרות ה"מיומנויות" (Skills) שמזכה את המנצח ב-50 אלף דולר.
כדי למנוע מהמשחק בין כוכבי המזרח למערב להפוך לבדיחה, מנסים ב-NBA להמריץ את התחרותיות של השחקנים באמצעות בונוסים - לפי ההסכם הקיבוצי, בעונת 2012/13 כל אחד משחקני הקבוצה המנצחת באולסטאר קיבל 50 אלף דולר עבור הניצחון, בעוד שהמפסידים זכו ל-25 אלף דולר כל אחד.
***
הבונוסים ששחקנים מקבלים באולסטאר מוענקים על-ידי הליגה. אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, החוזים של השחקנים בליגה הם ממש לא "חוזי פיקס" ולמעשה מאפשרים לשחקנים ליהנות מלא מעט תמלוגים נוספים. חלק מהשחקנים משתמשים באולסטאר כיעד שיכול לזכות אותם בבונוס מהקבוצה (למשל - סעיף בחוזה לפיו שחקן שנבחר למשחק האולסטאר, מקבל X כסף תוספת). על פי חוקי ה-NBA מותר לקבוצה לשלם לשחקן, מלבד שכר הבסיס שלו, בונוסים בסכום מצטבר שלא יעלה על 15% משכרו השנתי. כלומר, שחקן שמרוויח את השכר הממוצע בליגה שעומד היום על 5.5 מיליון דולר, יכול להרוויח עוד 825 אלף דולר מבונוסים.
הבעיה של הקבוצות היא שהבונוסים הללו הופכים במקרים מסוימים לבעייתיים מאוד, מאחר והם נכנסים לתחשיבי תקרת השכר. לא מעט פעמים הבונוסים הללו שנראים בעת חתימת החוזה כעוד סעיף שנועד לרצות את השחקן, גורמים כמה חודשים אחר כך לכך שהקבוצה חוצה את תקרת השכר ומתחילה להיענש - אם בקנסות ואם במניעה של כספים (וכאן מדובר במיליוני דולרים בעונה) שמגיעים לקבוצות שלא חורגות.
חלק גדול מהבונוסים ששחקני NBA מכניסים לחוזים שלהם מול הקבוצות הם באמת מקצועיים - ניצחונות, העפלות לפלייאוף, הישגים וכו', אבל חלק מהם יצירתיים במיוחד וחלקם דווקא באים מצד הקבוצות כדי לנסות ולמנוע בעיות שהיו עם שחקנים בעבר. למשל, לבארון דייוייס ששיחק בקליפרס והיה ידוע כשחקן שמועד לפציעות ומחמיץ משחקים, הובטח ב-2009/10 מיליון דולר במידה ויצליח להגיע במהלך העונה ל-70 משחקים והקבוצה תשיג 30 ניצחונות (מתוך 82 משחקים). הקליפרס הגיעו באותה עונה ל-29 ניצחונות ודייויס חסך מיליון דולר לקליפרס בגלל משחק אחד.
למאט בונר מסן אנטוניו ספרס היה בונוס על אחוזי קליעה. הספרס רצו לשמר את יכולת הקליעה שלו מכל הטווחים והציעו לו בונוס של 100 אלף דולר במידה ואחוזי הקליעה שלו מהשדה, מקו העונשין ובזריקות לשלוש - יהיו ביחד 169%. בונר הלך על זה ובעונה אחר כך האחוזים שלו צנחו אל מתחת ל-160% במצטבר, והספרס חסכו את הכסף.
ויש עוד דוגמאות יצירתיות: הבולס הסכימו בזמנו לשלם לקרלוס בוזר בונוס שנתי בסך 333 אלף דולר, במידה והיה מגיע ל-65 משחקים בעונה והיה מסיים בין 12 הראשונים בליגה בכמות הריבאונדים. לרלף אלסטון היו בונוסים על הישגים שבועיים או חודשיים - 15 אלף דולר אם הוא מוכרז על-ידי הליגה כאחד מ"שחקני השבוע", 50 אלף דולר אם יזכה בתואר "שחקן החודש", ו-325 אלף דולר אם הוא יבחר למשחק האולסטאר. לטוני באטי בתקופתו בניו ג'רזי נטס הציעו מסלול עם כמה אופציות - אפשרות א': 100 אלף דולר אם ישחק 50 משחקים בעונה ויסיים אותה עם ממוצע של שמונה ריבאונדים ומעלה; אפשרות ב': 100 אלף דולר אם ישחק 50 משחקים וישיג בהם ממוצע של חמש זריקות עונשין במשחק; מסלול ג': 100 אלף דולר אם ישותף ב-50 משחקים והקבוצה שלו תגיע לסיבוב השני בפלייאוף. הנטס ידעו למה לקבוע רף של 50 משחקים, הגם שנראה נמוך: באטי סיים את העונה עם 15 משחקים ולא זכה אפילו לדולר שחוק.
***
חלק מהקבוצות מנסות באמצעות בונוסים לפתור לשחקנים שלהן בעיות אחרות, למשל עודף משקל או כושר גופני לקוי. מיאמי היט הכניסה לחוזה של מריו צ'אלמרס סעיף לפיו אם הוא מופיע - רק מופיע - לליגת הקיץ הוא יקבל בונוס של 19.5 אלף דולר. לגלן דייויס מבוסטון סלטיקס שידוע בבעיית המשקל שלו היה חוזה פיקס של 5 מיליון דולר בעונה וסעיף שהבטיח לו 500 אלף דולר נוספים לשכר הבסיס אם יעמוד במהלך העונה במשקל יעד, שייבחן במספר נקודות מוגדרות במהלך העונה. הוא עמד במשימה. הכסף הזה, מודה דייויס, דירבן אותו: "עבדתי מאוד קשה. לקחתי שיעורי לחימה, ג'יוג'יטסו, היאבקות, איגרוף. וגם שיניתי מאוד את הדיאטה שלי".
לסיום, דוגמה נוספת מעולם התזונה והקולינריה: "לוס אנג'לס טיימס" פרסם שהלייקרס סיכמו בזמנו עם הרוקי דריק קרקטר (ששיחק בעונה שעברה בבני הרצליה) שהחוזה הזמני שלו שעמד על 275 אלף דולר, יהפוך לחוזה מובטח לכל העונה בשווי 473 אלף דולר במידה ויתייצב לאימוני פתיחת העונה כשהוא שוקל פחות מ-250 פאונד (113 ק"ג).