כפי שניתן היה לצפות, נתוני החשבונות הלאומיים שפרסמה היום (א') הלמ''ס ממשיכים להצביע על המשך התמתנות הצמיחה בפעילות הכלכלית של המשק: לפי נתונים מנוכי עונתיות, התוצר (תמ"ג) עלה במחצית השנייה של 2013 ב-2.8% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.2% במחצית הראשונה ועלייה של 3.8% במחצית השנייה של 2012. מדובר בשיעור הצמיחה הנמוך ביותר שנרשם מאז הרבעון הראשון של 2009 - אז נרשמה צמיחה שלילית של ממש עקב המיתון שאליו נקלע המשק בעקבות החרפת המשבר הכלכלי העולמי.
גם הניתוח לפי רבעונים מראה על סביבת צמיחה נמוכה מאוד במונחים היסטוריים: התוצר עלה ברבעון הרביעי של 2013 ב-2.3% לאחר עלייה דומה מאוד (2.1%) ברבעון השלישי. זאת, לעומת שיעור צמיחה כמעט כפול (4.6%) ברבעון השני של 2012. ניתוח לפי מחציות על פני 4 השנים האחרונות, מתאר נאמנה את סיפור הצמיחה בישראל שיורדת בעקביות: ב-2010 נעה הצמיחה בין 5% ל-6%, ב-2011 בין 4% ל-5%, ב-2012 בין 4% ל-3% ובשנה האחרונה סביב 3%.
קיפאון בבנייה למגורים
ואולם נראה כי הנתון המדאיג ביותר הוא הנתון הבא: התוצר של המגזר העסקי - הקטר המרכזי של המשק - צמח במחצית האחרונה ב-2.6% בלבד, לעומת 3.6% במחצית הראשונה ולעומת 4.3% במחצית המקבילה אשתקד.
ניתוח מרכיבי הצמיחה מראה כי אחד מקטרי הצמיחה המרכזיים, היצוא, ממשיך להיות פגוע: לפי הנתונים, יצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק) ירד במחצית השנייה של 2013 בכאחוז אחד, זאת בהמשך לירידה של 1.4% במחצית הראשונה של 2013 וירידה של 0.4% במחצית השנייה של 2012. הירידה ביצוא מבטאת ירידות של 2.8% ביצוא תעשייתי (ללא יהלומים) ושל 4.4% בהעסקת עובדים זרים.
יתכן כי הירידה בהעסקת עובדים זרים קשורה בנתון המטריד הבא: ההשקעה בבנייה למגורים חדלה מלצמוח ונותרה ללא שינוי. זאת, אחרי עלייה מזערית של כ-1% במחצית הראשונה של 2013. גם ברבעון השני של 2012 נרשמה ירידה בבנייה, כך שניתן לומר שזה שנה וחצי שורר קיפאון בבנייה למגורים שמשתקף נאמנה במחירי הדירות שממשיכים להמריא.
מהנתונים עולה בפירוש כי הצמיחה הכלכלית ב-2013 מוסברת בצריכה הפרטית כמעט באופן בלעדי: הצריכה הפרטית עלתה במחצית השנייה של 2013 ב-4.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה דומה במחצית הראשונה, מה שהביא לכך שההוצאה לצריכה פרטית לנפש - המכונה רמת החיים - עלתה ב-2.3% בחישוב שנתי לאחר עלייה דומה במחצית הקודמת. קרי, הצריכה הפרטית ממשיכה לצמוח בקצב נאה ומעל שיעור הריבוי הטבעי (1.7%-1.8%).
עם זאת, גם כאן ישנו סימן קצת מדאיג: ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא לנפש - המתארת טוב יותר את אמון הצרכנים ואת הרצון לצרוך (הצריכה השוטפת מושפעת פחות משינויים בהכנסה ובאמון במשק) עלתה בכ-2% בלבד לעומת עלייה של כ-10% במחצית הראשונה של 2013. הסיבה לכך: רכישות כלי רכב ירדו ב-5.6% לנפש במחצית השנייה, לאחר זינוק חד של 26% במחצית הראשונה. מנגד, נרשמה עלייה בצריכה לנפש במוצרים לבנים ובריהוט.
עוקפים את אירופה
יחד עם הצריכה הפרטית, ההשקעה הממשלתית גדלה אף היא: ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה במחצית השנייה של 2013 בכ-5% לאחר עליות של 2.4% במחצית הראשונה ושל 1.5% המחצית המקבילה אשתקד.
ישנו גם נתון חיובי מאוד: ההשקעה בענפי המשק (בציוד וכלי תחבורה) עלתה במחצית השנייה של 2013 בכ-16%, לאחר עלייה של כ-2% במחצית הראשונה של 2013 וירידה של כ-10% במחצית המקבילה אשתקד. הגידול החד בהשקעות בענפי המשק הגדיל את סך הכול ההשקעות למרות הקיפאון בהשקעות בבנייה למגורים. השקעות בענפי המשק חיוניות לצמיחה ארוכת טווח של המשק ובשנה האחרונה הן נחלשו מאוד. שיעורי ההשקעה במחצית הזו מזכירים את השיעורים הגבוהים ב-2010 שהייתה שנה מצוינת להשקעות במשק.
הנתונים על ירידה בביקושים עקביים עם נתונים האינפלציה שהתפרסמו בסוף השבוע, ולפיהם מדד המחירים לצרכן צנח בינואר ביותר מחצי אחוז, כאשר שמונה מתוך עשרה סעיפים עיקריים ירדו. יתרה מזו, המדד ללא דיור והמדד ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.6% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.7% - נתונים המצביעים על כך שמדובר בירידה בסביבת האינפלציה כולה שאיננה מוסברת בירידה חדה של סעיף אחד. כמו כן, נתוני המגמה המצביעים על קצב גידול שנתי של המדד הכללי של פחות מ-1% מצביעים על האטה מתמשכת במחירים ולא על אירוע נקודתי.
בראייה השוואתית, המשק הישראלי צמח ברבעון האחרון הרבה יותר מהר לעומת הכלכלות האירופיות, שצמחו בממוצע ב-0.3% בלבד ברבעון האחרון של 2013. מנגד, זה כבר הרבעון השני ברציפות שכלכלת ארה''ב צומחת מהר יותר מהכלכלה הישראלית: ברבעון האחרון של 2013 צמחה הכלכלה הגדולה בעולם ב-3.2% לעומת הרבעון הקודם, וגם ברבעון השלישי של 2013 צמחה הכלכלה האמריקאית בכ-4% לעומת כ-2% בלבד בישראל.
