פסק דין עקרוני שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן קובע כי חוקר שעקב אחרי אדם, התגלה על-ידו אך המשיך לעקוב אחריו - מבצע עבירה של הטרדה מאיימת. לפי פסק הדין, הנעקב רשאי לעתור בבקשה לצו שיורה על הפסקת המעקב אחריו בכל מקום בו הוא נמצא.
במקרה שנדון בפני השופטת שפרה גליק, התבקש בית המשפט להוציא צו מניעה נגד חוקר שעקב אחר בת זוג לבקשת בן זוגה, במסגרת הליכי הגירושים ביניהם. האישה טענה כי הגרוש הפעיל נגדה חוקר פרטי. הגרוש הודה בכך אך טען כי השתמש בשירותיהם של חוקרים פרטיים כיוון שהאשה העתיקה פעם אחר פעם את מקום מגוריה, דבר שהפר את חובתה כמשמורנית יחידה לילדם המשותף.
הבקשה של האישה הוגשה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, אשר אוסר לעקוב או להתחקות אחרי אדם באופן שמהווה הטרדה ופוגע בפרטיותו בניגוד להסכמתו.
בפסק הדין קבעה השופטת כי אם החוקר ממשיך לעקוב אחר הנעקב לאחר שנחשף על-ידו, מהווה הדבר משום הטרדה מאיימת של הנעקב מצד החוקר ומצד בן הזוג ששכר אותו. זאת בניגוד למצב שבו לא התגלה המעקב - ומשום כך גם אינו מטריד.
"אין זה לגיטימי לפגוע בשגרת יומה, בשלוות רוחה ובפרטיותה", כתבה השופטת. "התגלה המעקב, והנעקב מתלונן - די בכך כדי לאסור פעולה זו".
עו"ד רועי סידי, מומחה לדיני משפחה, מסר כי "השלכות של פסק הדין הזה הן רוחביות ועשויות להשפיע על כל תחום תביעות הנזיקין, ולא רק בענייני משפחה. כל אדם שחש מוטרד עקב מעקב אחריו יכול לפנות לבית המשפט ולבקש צו שיורה על הפסקת המעקב. יותר מזה: לאחר שיינתן הצו בבית המשפט, יוכל אותו אדם שנגדו בוצע המעקב להגיש גם תביעה כספית נגד החוקר ונגד הגורם ששלח אותו, מבלי להוכיח נזק.
"מתן הצו שאוסר הטרדה מאיימת על-ידי בית המשפט משמש למעשה ראיה לכך שבוצעה פגיעה בפרטיות התובע. פגיעה שכזו היא עוולה על-פי חוק הגנת הפרטיות, המהווה עילה לחיוב הפוגע בפיצוי כלפי הגורם שפרטיותו נפגעה".
עו"ד סידי הוסיף: "ידוע שחברות ביטוח מפעילות חוקרים פרטיים נגד מבוטחים שמגישים תביעות לפיצוי. חוקרים אלה, תפקידם להוכיח כי המבוטח שטוען לפיצוי לא נפגע באמת כפי שהוא טוען בתביעתו, או שפגיעתו הרבה פחות חמורה מכפי שנטען. הפסיקה תאפשר לכל מבוטח שנגדו הופעל חוקר שהתגלה לפנות לבית המשפט כדי לעצור את פעילות החוקר שפועל נגדו, ובהמשך גם להגיש תביעה נזיקית נגד חברת הביטוח".