ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (א') הצעת חוק לפיה תיאסר על נותני שירותים וספקיות התוכן השונות גביית תשלום על עסקה באמצעות חשבון הטלפון הסלולרי מבלי שהלקוח ביקש זאת במפורש. את הצעת החוק יזם יו"ר סיעת העבודה, ח"כ איתן כבל, והיא נוסחה בשיתוף עמותת ידיד ועברה בתמיכתו של שר התקשורת גלעד ארדן.
שנים ספורות לאחר הסדרה חלקית של משרד התקשורת בנושא, באמצעות כמה צעדים חשובים למדי - מגלים עדיין צרכנים כי הם רשומים לשירותי תוכן באמצעות מכשיר הסלולר.
פרצות שקיימות על אף ההגבלים (במסגרתם, למשל, חסומים מכשירי הסלולר לשירותי תוכן כברירת מחדל ונפתחים רק לבקשת בעליהם) מצליחות לייצר הפתעות בחשבונות של לקוחות.
כך, למשל, גילתה השבוע לקוחה כי חויבה בחשבון הסלולר האחרון על שירותי תוכן לא מוכרים לה, עבור חברת יוניסל - סכום של 10 שקלים עודפים מסך החיוב הגבוה שאמור היה להיגבות. ניסיונות ארוכים לוודא מול נציג החברה במה מדובר לא הועילו. רק נאמר לה כי החיוב נעשה עבור עשרה מסרונים שונים. לא נותר לה אלא לפעול כהוראות הנציג ולפנות ישירות ליוניסל; שם, הפלא ופלא - נאמר לה במערכת הזיהוי האוטומטית כי מספר הטלפון כלל אינו מוכר ולא רשומים עליו שירותים. עם המידע הזה שבה לחברת הסלולר וביטלה לבסוף את החיוב - שבקלות רבה יכול היה להיעלם מעיניה, כמו שקורה בחשבונות של צרכנים אחרים.
למנוע מילדים להירשם בטעות
בדברי ההסבר להצעת החוק מוסבר כי היא נועדה "לשים קץ לתופעה של נותני שירותים הגובים תשלום באמצעות חשבון הטלפון החודשי של מנויי חברות הסלולר, לאחר שהמנוי הביע את הסכמתו למתן השירות בדרך של מסירת מספר הטלפון שלו בלבד, אך בלי שמסר לנותן השירות כל אמצעי תשלום".
"כאשר מתן השירות מתבסס על מסירת מספר הטלפון בלבד", מסביר ח"כ כבל, "אין לחברת הסלולר דרך לוודא כי מי שנרשם לשירות הוא בגיר, כי הוא ידע את תנאי השירות ומהותו ואת העובדה שהשירות כרוך בתשלום. צרכנים רבים גילו כך בדיעבד כי התחייבו ללא ידיעתם לתשלומים. השיטה הזאת פתחה פתח לפגיעה בצרכן, שמצא את עצמו נאבק מול חברות גדולות על דרישות תשלום שלא תמיד עלתה בקנה אחד עם המציאות. הצעת החוק הזאת תמנע הישנות של פרשות דוגמת פרשת איקיוטק שהדגימה עד כמה הנוהג הזה פסול".
יידרש מספר תעודת זהות
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב עוד כי "החידוש בהצעת החוק הוא קביעה של תנאי מינימום להיותה של בקשת מנוי לקבלת שירות מידי צד שלישי 'מפורשת'. לפי המוצע, נדרש כי המבקש יהיה בגיר, וכי באחריותה של חברת הסלולר לוודא זאת, למשל באמצעות חיוב ברישום מספר תעודת הזהות של המנוי בעת הצטרפותו לשירות.
"כן מוצע כי טרם ההצטרפות לשירות תחויב חברת הסלולר לוודא כי מהות השירות והעובדה כי הוא כרוך בתשלום הובהרו היטב למנוי. מהתיקון המוצע עולה כי הסכמה למתן שירות שמובעת באמצעות רישום מספר טלפון בלבד לא תיחשב הסכמה או בקשה מפורשת, וכי לצורך הסכמה מפורשת יידרש פרט נוסף שהוא רישום מספר תעודת הזהות או מספר הדרכון של המנוי, טרם הרישום לשירות".
כיום, מסבירה עו"ד מיטל בשארי מהמועצה לצרכנות, קיימת פרצה המאפשרת גם ללקוחות שמכשיר הסלולר שלהם חסום לשירותי תוכן כברירת מחדל, גישה לשירותי מידע ותוכן חד-פעמיים. בחלק מהמקרים, היא מספרת, מגיע חיוב חד-פעמי כזה גם לאלפי שקלים עבור השתתפות בחידון או מהלך שהלקוח לא תיאר לעצמו שעשוי לגבות ממנו מחיר, שכן המכשיר מבחינתו חסום.
כעת נותר לקוות כי ההצעה תצלח את דרך החתחתים המקובלת עד לקריאה שלישית וליישום בפועל.
