גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יישום המלצות ועדת טירקל ישפר את מעמד ישראל בעולם"

ועדת טירקל לחקר המשט לעזה המליצה לחוקק חוק לאיסור פשעי מלחמה לפי דיני המשפט הבינלאומי ■ פרופ' מיגל דויטש: "צעד חשוב למעמד ישראל בעולם"

האם ישראל תחוקק בקרוב חוק מיוחד נגד עינויים? נגד ענישה קולקטיבית או נגד תקיפת מטרות אזרחיות? האם השב"כ ייאלץ לתעד חזותית את כל חקירותיו? התשובות לשאלות הללו נתונות לפתחו של צוות מיוחד, שנבחר לבחינת יישום מסקנות ועדת טירקל, שדנה באופן החקירה והטיפול בפשעי מלחמה בישראל.

ועדת טירקל הוקמה בעקבות הכשל בפעולת צה"ל בעת ההשתלטות על ספינת ה"מרמרה" במשט לעזה במאי 2010. לפני כשנה פורסם החלק השני של דוח ועדת טירקל.

הוועדה המליצה בשעתה לבצע שינויים דרמטיים בדרך קבלת ההחלטות בנוגע לחקירת תלונות על פשעי מלחמה שייטען כי מבצעים חיילי צה"ל. ביומיים שלאחר פרסום הדוח סיקרו כלי תקשורת שונים את ההמלצות המהפכניות, אך בחלוף שני ימי התהילה שלו, נגוז הדוח מן התודעה הציבורית.

שנה חלפה, ובעוד חלקנו מצפים שעוד דוח עב-כרס ייקבר במגירה בכנסת - בדומה לדוחות רבים אחרים שקדמו לו - התברר כי הפעם גורל הדוח (כנראה) יהיה שונה.

החלטות מכריעות שישנו את החקיקה

בחודש שעבר אישרה הממשלה הקמת צוות מיוחד ליישום מסקנות ועדת טירקל, בראשות מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יוסף צ'חנובר, ומי שמונה למצוא פתרון למשבר ישראל-טורקיה בעקבות המשט, וחבר בצוות המשא-ומתן לפיוס בין המדינות. לצוות המיוחד הקציבו 9 חודשים להעברת צעדים אופרטיביים ליישום החלקים מהדוח שייבחרו לכך.

הצוות יצטרך לבחון, בין היתר, את השאלה - האם תיקבע בחוק, לפי המלצות הוועדה, אחריותם הפלילית הישירה של מפקדים ושל ממונים אזרחיים על עבירות שעברו הכפופים להם, כאשר ממונים אלה לא נקטו את כל האמצעים הסבירים למנוע את פשע מלחמה, או לא פעלו להביא את האחראים לדין כשנודע להם על העבירות.

לדברי פרופ' מיגל דויטש, שהיה חבר ועדת טירקל לחקר המשט לעזה ולבדיקת מנגנונים בתחום חקירת פשעי מלחמה, "הקמת הצוות לבחינת יישום ההמלצות היא צעד חשוב למעמד הבינלאומי של מדינת ישראל. אין ספק שבפני צוות היישום עומדות החלטות מכריעות שישנו את החקיקה ואופן הטיפול בתלונות בדבר ביצוע פשעי מלחמה. אני לא יודע אילו חלקים מתוך הדוח ייושמו ובאיזה אופן, אבל יש כאן בהחלט תהליך משמעותי".

דויטש מאמין כי גם אם ייושמו חלק מן ההמלצות, השינוי במדינה בתחום חקירת תלונות ביחס לפשעי מלחמה יהיה גדול.

לדבריו, "ההמלצות בדוח מקיפות ונכתבו בעקבות בדיקה יסודית של המשפט הבינלאומי. צה"ל הוא צבא הגון ומוסרי, ודווקא עקב כך יש לטפל באופן ראוי בחריגים המעטים. אימוץ ההמלצות ישפר את המעמד הבינלאומי של ישראל ויבהיר כי למרות האיומים הביטחוניים החמורים שישראל מתמודדת מולם, היא נוטלת על עצמה השלטת נורמות משפטיות ברמה הגבוהה ביותר של התאמה לדרישות המשפט הבינלאומי.

"ערך מוסף אחר טמון בכך שעל-פי כללי המשפט הבינלאומי, כאשר מדינה חוקרת את עצמה כראוי, הדבר מונע העמדה לדין של חיילים ואזרחים בחו"ל. אימוץ הדוח יחזק את טענות ישראל בנדון".

פגיעה באזרחים במידה בלתי ראויה

לדברי דויטש, חקירה נאותה על-פי המשפט הבינלאומי מחייבת קיומו של דין פלילי מתאים. כך למשל מפנה דויטש להמלצה המרכזית בדוח, שלפיה יש לחוקק בישראל חוק לאיסור על פשעי מלחמה לפי דיני הלחימה שבמשפט הבינלאומי. "היום אין חקיקה ספציפית בעניין הזה בישראל, והדבר ישנה את מפת החקיקה בתחום מן הקצה אל הקצה", הוא אומר.

לדברי דויטש, "קיימת חקיקה פלילית כללית בישראל, שמיושמת גם במקרים מסוימים בעניין פשעי מלחמה ועבירות אחרות על דיני הלחימה, אך במקרים רבים החקיקה הקיימת לא מספיקה, אם לעניין עצם השאלה אם מדובר בעבירה ואם לעניין רמת הענישה.

"למשל, אחת העבירות על-פי המשפט הבינלאומי מתייחסת לנושא של ענישה קולקטיבית של אזרחים. לפי הדין הישראלי, ענישה קולקטיבית היא לא עבירה פלילית, ולא ניתן להגיש כתבי אישום בנושא הזה בישראל. דוגמה נוספת היא עבירה של גירוש תושבים בשטחים - אין עבירה של גירוש בחוק שלנו".

דוגמה נוספת היא תקיפת מטרות אזרחיות. "לפי הדין הישראלי, תקיפת מטרות אזרחיות בעת לחימה איננה כשלעצמה בהכרח עבירה, אלא אם כן נגרם מוות, למשל, וניתן לומר שמדובר בגרימת מוות ברשלנות.

דוגמה נוספת היא הסוגייה של חריגה ממידתיות - "כאשר תוקפים מטרה צבאית, וכתוצאה מכך נפגעים אזרחים במידה בלתי ראויה, מה שקרוי 'נזק נלווה' בלתי מידתי. מעשים כאלה אינם כשלעצמם עבירה לפי הדין הישראלי, אך הם עשויים בתנאים מסוימים להוות עבירהלפי המשפט הבינלאומי".

גם בנוגע לעינויים - נושא רגיש בכל מדינה מערבית היום, וגם בישראל - מקווה דויטש שצוות היישום יחולל מהפכה בתפיסה הישראלית, ובחוק, על בסיס המלצות ועדת טירקל. "במשפט הבינלאומי עבירת העינויים היא עבירה מוחלטת, ולא ניתן לטעון לגביה 'הגנת צורך'. לפי המשפט הישראלי כיום, ההגנה הכללית של 'צורך' עשויה לחול גם על כך".

עניין אחר שבו רואה דויטש חשיבות מרובה נוגע ליחס בין תחקירים מבצעיים לחקירות פליליות. "אחת ההמלצות החשובות של הוועדה היא מניעת ההתליה בין התחקיר המבצעי לבין החקירה הפלילית. תחקירים מבצעיים לא נועדו למציאת אשמים, וההמתנה לתוצאות התחקיר המבצעי עלולה לשבש חקירות. הוועדה המליצה להקים צוותי הערכה אשר יוכלו לקיים חקירה מהירה ללא תלות בתחקיר המבצעי".

לסיכום, אומר דויטש, "ברוב המדינות המתקדמות קיימת חקיקה מיוחדת בעניין פשעי מלחמה, אם באמצעות אימוץ אמנות בתחום זה ואם באמצעות חקיקה פנימית מקורית, ברוח ההסדרים באמנות. אצלנו, הדין הפלילי הכללי איננו מקנה מענה הולם לנושא זה. ראוי לבחון אילו עבירות יש לקלוט לתוך המשפט הישראלי הפנימי ומה רמת הענישה התואמת לחומרת העבירה בכל הקשר".

מסקנות ועדת טירקל: "לחוקק חקיקה מיוחדת בעניין פשעי מלחמה"

בחינת יישום דוח ועדת טירקל בנוגע לפשעי מלחמה מחזירה לקדמת הבמה, ולו לרגע, גם את אירועי המשט לעזה. ב-31 במאי 2010 השתלטו כוחות צה"ל על האונייה "מרמרה", שהייתה בדרכה לעזה, במטרה לשבור את הסגר על רצועת עזה. במהלך הפעולה נתקלו חיילי צה"ל בהתנגדות אלימה מצד המשתתפים במשט, רובם אזרחי טורקיה. באירוע נהרגו תשעה מנוסעי האונייה.

הכשלים בפעולה פורטו בהרחבה בדוח מבקר המדינה וכן בחלקו הראשון של דוח ועדת טירקל, שפורסם לפני כ-3 שנים, ובו נקבע לבסוף, כי במסגרת אירועי המשט פעלה ישראל באופן סביר ובהתאם לחוק הבינלאומי, וכי גם הטלת הסגר הימי על רצועת עזה נעשתה בהתאם למשפט הבינלאומי.

לפני כשנה, בפברואר 2013, פרסמה ועדת טירקל את חלקו השני של הדוח, העוסק בבדיקת מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל בנוגע להפרות של דיני הלחימה במשפט הבינלאומי, והאם המדיניות הישראלית בנושא תואמת את כללי המשפט הבינלאומי.

הוועדה מצאה כי המשפט הבינלאומי, משפט זכויות האדם והמשפט הבינלאומי הפלילי מחייבים לערוך חקירה כל אימת שיש חשד סביר לביצוע פשע מלחמה. החקירה אמורה להיות פלילית, אך היא עשויה להיות גם בדרך של ועדת חקירה.

עוד קבעה הוועדה כי יש לשפר את מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל לחקר טענות על הפרה של דיני הלחימה, וכן להתוות מדיניות אכיפה. הוועדה המליצה בין היתר להורות למשרד המשפטים לנסח חקיקה מתאימה בכל מקרה שבו יש חסר בחוק הישראלי ביחס לאיסורים הקיימים במשפט הבינלאומי, שאין להם מקבילה במשפט הפלילי הישראלי.

עוד הומלץ כי יש לקבוע בנהלים מסגרת זמן קצרה, שבה יהיה על הפצ"ר להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית של אירוע שבו יש חשד להפרת דיני הלחימה. יש לבטל את החובה המוטלת על הפצ"ר להיוועץ באלוף האחראי, ויש לחייבו לנמק כל החלטה שלא לפתוח בחקירה.

עוד ממליצה הוועדה לעגן בחקיקה את עיקרון עצמאות הפצ"ר, את דרכי מינויו, על בסיס המלצת ועדה ציבורית, ולקבוע את משך כהונתו ל-6 שנים.

בנוסף המליצה ועדת טירקל לעגן את נוהל הדיווח על אירועים שבהם נפגעו פלסטינים מכוחות צה"ל או ממערכת הביטחון, ולהטיל סנקציות על מפקדים שלא יפעלו לפיו. כמו כן, הומלץ על קביעת מסגרת זמן בת שבועות בודדים בין החלטה לפתוח בחקירה לבין הגשת ממצאיה.

מההמלצות עולה עוד כי תחקיר מבצעי לא ישמש בסיס להחלטה אם לפתוח או לא בחקירה לגבי הפרה של דיני מלחמה, וכי לשם כך יוקם צוות משפטי מיוחד בפרקליטות הצבאית. הוועדה אף המליצה כי הפרקליט-הצבאי-הראשי יהיה כפוף ליועמ"ש, וכי ימונה על בסיס ועדה מקצועית-ציבורית ולא בסיכום אישי בין שר הביטחון לרמטכ"ל.

המלצה דרמטית נוספת מתייחס לחקירות בשב"כ - הומלץ לערוך תיעוד חזותי מלא של חקירות השירות ולהגביר את השקיפות בחקירות אלה.

עוד כתבות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב