גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יישום המלצות ועדת טירקל ישפר את מעמד ישראל בעולם"

ועדת טירקל לחקר המשט לעזה המליצה לחוקק חוק לאיסור פשעי מלחמה לפי דיני המשפט הבינלאומי ■ פרופ' מיגל דויטש: "צעד חשוב למעמד ישראל בעולם"

האם ישראל תחוקק בקרוב חוק מיוחד נגד עינויים? נגד ענישה קולקטיבית או נגד תקיפת מטרות אזרחיות? האם השב"כ ייאלץ לתעד חזותית את כל חקירותיו? התשובות לשאלות הללו נתונות לפתחו של צוות מיוחד, שנבחר לבחינת יישום מסקנות ועדת טירקל, שדנה באופן החקירה והטיפול בפשעי מלחמה בישראל.

ועדת טירקל הוקמה בעקבות הכשל בפעולת צה"ל בעת ההשתלטות על ספינת ה"מרמרה" במשט לעזה במאי 2010. לפני כשנה פורסם החלק השני של דוח ועדת טירקל.

הוועדה המליצה בשעתה לבצע שינויים דרמטיים בדרך קבלת ההחלטות בנוגע לחקירת תלונות על פשעי מלחמה שייטען כי מבצעים חיילי צה"ל. ביומיים שלאחר פרסום הדוח סיקרו כלי תקשורת שונים את ההמלצות המהפכניות, אך בחלוף שני ימי התהילה שלו, נגוז הדוח מן התודעה הציבורית.

שנה חלפה, ובעוד חלקנו מצפים שעוד דוח עב-כרס ייקבר במגירה בכנסת - בדומה לדוחות רבים אחרים שקדמו לו - התברר כי הפעם גורל הדוח (כנראה) יהיה שונה.

החלטות מכריעות שישנו את החקיקה

בחודש שעבר אישרה הממשלה הקמת צוות מיוחד ליישום מסקנות ועדת טירקל, בראשות מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יוסף צ'חנובר, ומי שמונה למצוא פתרון למשבר ישראל-טורקיה בעקבות המשט, וחבר בצוות המשא-ומתן לפיוס בין המדינות. לצוות המיוחד הקציבו 9 חודשים להעברת צעדים אופרטיביים ליישום החלקים מהדוח שייבחרו לכך.

הצוות יצטרך לבחון, בין היתר, את השאלה - האם תיקבע בחוק, לפי המלצות הוועדה, אחריותם הפלילית הישירה של מפקדים ושל ממונים אזרחיים על עבירות שעברו הכפופים להם, כאשר ממונים אלה לא נקטו את כל האמצעים הסבירים למנוע את פשע מלחמה, או לא פעלו להביא את האחראים לדין כשנודע להם על העבירות.

לדברי פרופ' מיגל דויטש, שהיה חבר ועדת טירקל לחקר המשט לעזה ולבדיקת מנגנונים בתחום חקירת פשעי מלחמה, "הקמת הצוות לבחינת יישום ההמלצות היא צעד חשוב למעמד הבינלאומי של מדינת ישראל. אין ספק שבפני צוות היישום עומדות החלטות מכריעות שישנו את החקיקה ואופן הטיפול בתלונות בדבר ביצוע פשעי מלחמה. אני לא יודע אילו חלקים מתוך הדוח ייושמו ובאיזה אופן, אבל יש כאן בהחלט תהליך משמעותי".

דויטש מאמין כי גם אם ייושמו חלק מן ההמלצות, השינוי במדינה בתחום חקירת תלונות ביחס לפשעי מלחמה יהיה גדול.

לדבריו, "ההמלצות בדוח מקיפות ונכתבו בעקבות בדיקה יסודית של המשפט הבינלאומי. צה"ל הוא צבא הגון ומוסרי, ודווקא עקב כך יש לטפל באופן ראוי בחריגים המעטים. אימוץ ההמלצות ישפר את המעמד הבינלאומי של ישראל ויבהיר כי למרות האיומים הביטחוניים החמורים שישראל מתמודדת מולם, היא נוטלת על עצמה השלטת נורמות משפטיות ברמה הגבוהה ביותר של התאמה לדרישות המשפט הבינלאומי.

"ערך מוסף אחר טמון בכך שעל-פי כללי המשפט הבינלאומי, כאשר מדינה חוקרת את עצמה כראוי, הדבר מונע העמדה לדין של חיילים ואזרחים בחו"ל. אימוץ הדוח יחזק את טענות ישראל בנדון".

פגיעה באזרחים במידה בלתי ראויה

לדברי דויטש, חקירה נאותה על-פי המשפט הבינלאומי מחייבת קיומו של דין פלילי מתאים. כך למשל מפנה דויטש להמלצה המרכזית בדוח, שלפיה יש לחוקק בישראל חוק לאיסור על פשעי מלחמה לפי דיני הלחימה שבמשפט הבינלאומי. "היום אין חקיקה ספציפית בעניין הזה בישראל, והדבר ישנה את מפת החקיקה בתחום מן הקצה אל הקצה", הוא אומר.

לדברי דויטש, "קיימת חקיקה פלילית כללית בישראל, שמיושמת גם במקרים מסוימים בעניין פשעי מלחמה ועבירות אחרות על דיני הלחימה, אך במקרים רבים החקיקה הקיימת לא מספיקה, אם לעניין עצם השאלה אם מדובר בעבירה ואם לעניין רמת הענישה.

"למשל, אחת העבירות על-פי המשפט הבינלאומי מתייחסת לנושא של ענישה קולקטיבית של אזרחים. לפי הדין הישראלי, ענישה קולקטיבית היא לא עבירה פלילית, ולא ניתן להגיש כתבי אישום בנושא הזה בישראל. דוגמה נוספת היא עבירה של גירוש תושבים בשטחים - אין עבירה של גירוש בחוק שלנו".

דוגמה נוספת היא תקיפת מטרות אזרחיות. "לפי הדין הישראלי, תקיפת מטרות אזרחיות בעת לחימה איננה כשלעצמה בהכרח עבירה, אלא אם כן נגרם מוות, למשל, וניתן לומר שמדובר בגרימת מוות ברשלנות.

דוגמה נוספת היא הסוגייה של חריגה ממידתיות - "כאשר תוקפים מטרה צבאית, וכתוצאה מכך נפגעים אזרחים במידה בלתי ראויה, מה שקרוי 'נזק נלווה' בלתי מידתי. מעשים כאלה אינם כשלעצמם עבירה לפי הדין הישראלי, אך הם עשויים בתנאים מסוימים להוות עבירהלפי המשפט הבינלאומי".

גם בנוגע לעינויים - נושא רגיש בכל מדינה מערבית היום, וגם בישראל - מקווה דויטש שצוות היישום יחולל מהפכה בתפיסה הישראלית, ובחוק, על בסיס המלצות ועדת טירקל. "במשפט הבינלאומי עבירת העינויים היא עבירה מוחלטת, ולא ניתן לטעון לגביה 'הגנת צורך'. לפי המשפט הישראלי כיום, ההגנה הכללית של 'צורך' עשויה לחול גם על כך".

עניין אחר שבו רואה דויטש חשיבות מרובה נוגע ליחס בין תחקירים מבצעיים לחקירות פליליות. "אחת ההמלצות החשובות של הוועדה היא מניעת ההתליה בין התחקיר המבצעי לבין החקירה הפלילית. תחקירים מבצעיים לא נועדו למציאת אשמים, וההמתנה לתוצאות התחקיר המבצעי עלולה לשבש חקירות. הוועדה המליצה להקים צוותי הערכה אשר יוכלו לקיים חקירה מהירה ללא תלות בתחקיר המבצעי".

לסיכום, אומר דויטש, "ברוב המדינות המתקדמות קיימת חקיקה מיוחדת בעניין פשעי מלחמה, אם באמצעות אימוץ אמנות בתחום זה ואם באמצעות חקיקה פנימית מקורית, ברוח ההסדרים באמנות. אצלנו, הדין הפלילי הכללי איננו מקנה מענה הולם לנושא זה. ראוי לבחון אילו עבירות יש לקלוט לתוך המשפט הישראלי הפנימי ומה רמת הענישה התואמת לחומרת העבירה בכל הקשר".

מסקנות ועדת טירקל: "לחוקק חקיקה מיוחדת בעניין פשעי מלחמה"

בחינת יישום דוח ועדת טירקל בנוגע לפשעי מלחמה מחזירה לקדמת הבמה, ולו לרגע, גם את אירועי המשט לעזה. ב-31 במאי 2010 השתלטו כוחות צה"ל על האונייה "מרמרה", שהייתה בדרכה לעזה, במטרה לשבור את הסגר על רצועת עזה. במהלך הפעולה נתקלו חיילי צה"ל בהתנגדות אלימה מצד המשתתפים במשט, רובם אזרחי טורקיה. באירוע נהרגו תשעה מנוסעי האונייה.

הכשלים בפעולה פורטו בהרחבה בדוח מבקר המדינה וכן בחלקו הראשון של דוח ועדת טירקל, שפורסם לפני כ-3 שנים, ובו נקבע לבסוף, כי במסגרת אירועי המשט פעלה ישראל באופן סביר ובהתאם לחוק הבינלאומי, וכי גם הטלת הסגר הימי על רצועת עזה נעשתה בהתאם למשפט הבינלאומי.

לפני כשנה, בפברואר 2013, פרסמה ועדת טירקל את חלקו השני של הדוח, העוסק בבדיקת מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל בנוגע להפרות של דיני הלחימה במשפט הבינלאומי, והאם המדיניות הישראלית בנושא תואמת את כללי המשפט הבינלאומי.

הוועדה מצאה כי המשפט הבינלאומי, משפט זכויות האדם והמשפט הבינלאומי הפלילי מחייבים לערוך חקירה כל אימת שיש חשד סביר לביצוע פשע מלחמה. החקירה אמורה להיות פלילית, אך היא עשויה להיות גם בדרך של ועדת חקירה.

עוד קבעה הוועדה כי יש לשפר את מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל לחקר טענות על הפרה של דיני הלחימה, וכן להתוות מדיניות אכיפה. הוועדה המליצה בין היתר להורות למשרד המשפטים לנסח חקיקה מתאימה בכל מקרה שבו יש חסר בחוק הישראלי ביחס לאיסורים הקיימים במשפט הבינלאומי, שאין להם מקבילה במשפט הפלילי הישראלי.

עוד הומלץ כי יש לקבוע בנהלים מסגרת זמן קצרה, שבה יהיה על הפצ"ר להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית של אירוע שבו יש חשד להפרת דיני הלחימה. יש לבטל את החובה המוטלת על הפצ"ר להיוועץ באלוף האחראי, ויש לחייבו לנמק כל החלטה שלא לפתוח בחקירה.

עוד ממליצה הוועדה לעגן בחקיקה את עיקרון עצמאות הפצ"ר, את דרכי מינויו, על בסיס המלצת ועדה ציבורית, ולקבוע את משך כהונתו ל-6 שנים.

בנוסף המליצה ועדת טירקל לעגן את נוהל הדיווח על אירועים שבהם נפגעו פלסטינים מכוחות צה"ל או ממערכת הביטחון, ולהטיל סנקציות על מפקדים שלא יפעלו לפיו. כמו כן, הומלץ על קביעת מסגרת זמן בת שבועות בודדים בין החלטה לפתוח בחקירה לבין הגשת ממצאיה.

מההמלצות עולה עוד כי תחקיר מבצעי לא ישמש בסיס להחלטה אם לפתוח או לא בחקירה לגבי הפרה של דיני מלחמה, וכי לשם כך יוקם צוות משפטי מיוחד בפרקליטות הצבאית. הוועדה אף המליצה כי הפרקליט-הצבאי-הראשי יהיה כפוף ליועמ"ש, וכי ימונה על בסיס ועדה מקצועית-ציבורית ולא בסיכום אישי בין שר הביטחון לרמטכ"ל.

המלצה דרמטית נוספת מתייחס לחקירות בשב"כ - הומלץ לערוך תיעוד חזותי מלא של חקירות השירות ולהגביר את השקיפות בחקירות אלה.

עוד כתבות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור