גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יישום המלצות ועדת טירקל ישפר את מעמד ישראל בעולם"

ועדת טירקל לחקר המשט לעזה המליצה לחוקק חוק לאיסור פשעי מלחמה לפי דיני המשפט הבינלאומי ■ פרופ' מיגל דויטש: "צעד חשוב למעמד ישראל בעולם"

האם ישראל תחוקק בקרוב חוק מיוחד נגד עינויים? נגד ענישה קולקטיבית או נגד תקיפת מטרות אזרחיות? האם השב"כ ייאלץ לתעד חזותית את כל חקירותיו? התשובות לשאלות הללו נתונות לפתחו של צוות מיוחד, שנבחר לבחינת יישום מסקנות ועדת טירקל, שדנה באופן החקירה והטיפול בפשעי מלחמה בישראל.

ועדת טירקל הוקמה בעקבות הכשל בפעולת צה"ל בעת ההשתלטות על ספינת ה"מרמרה" במשט לעזה במאי 2010. לפני כשנה פורסם החלק השני של דוח ועדת טירקל.

הוועדה המליצה בשעתה לבצע שינויים דרמטיים בדרך קבלת ההחלטות בנוגע לחקירת תלונות על פשעי מלחמה שייטען כי מבצעים חיילי צה"ל. ביומיים שלאחר פרסום הדוח סיקרו כלי תקשורת שונים את ההמלצות המהפכניות, אך בחלוף שני ימי התהילה שלו, נגוז הדוח מן התודעה הציבורית.

שנה חלפה, ובעוד חלקנו מצפים שעוד דוח עב-כרס ייקבר במגירה בכנסת - בדומה לדוחות רבים אחרים שקדמו לו - התברר כי הפעם גורל הדוח (כנראה) יהיה שונה.

החלטות מכריעות שישנו את החקיקה

בחודש שעבר אישרה הממשלה הקמת צוות מיוחד ליישום מסקנות ועדת טירקל, בראשות מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יוסף צ'חנובר, ומי שמונה למצוא פתרון למשבר ישראל-טורקיה בעקבות המשט, וחבר בצוות המשא-ומתן לפיוס בין המדינות. לצוות המיוחד הקציבו 9 חודשים להעברת צעדים אופרטיביים ליישום החלקים מהדוח שייבחרו לכך.

הצוות יצטרך לבחון, בין היתר, את השאלה - האם תיקבע בחוק, לפי המלצות הוועדה, אחריותם הפלילית הישירה של מפקדים ושל ממונים אזרחיים על עבירות שעברו הכפופים להם, כאשר ממונים אלה לא נקטו את כל האמצעים הסבירים למנוע את פשע מלחמה, או לא פעלו להביא את האחראים לדין כשנודע להם על העבירות.

לדברי פרופ' מיגל דויטש, שהיה חבר ועדת טירקל לחקר המשט לעזה ולבדיקת מנגנונים בתחום חקירת פשעי מלחמה, "הקמת הצוות לבחינת יישום ההמלצות היא צעד חשוב למעמד הבינלאומי של מדינת ישראל. אין ספק שבפני צוות היישום עומדות החלטות מכריעות שישנו את החקיקה ואופן הטיפול בתלונות בדבר ביצוע פשעי מלחמה. אני לא יודע אילו חלקים מתוך הדוח ייושמו ובאיזה אופן, אבל יש כאן בהחלט תהליך משמעותי".

דויטש מאמין כי גם אם ייושמו חלק מן ההמלצות, השינוי במדינה בתחום חקירת תלונות ביחס לפשעי מלחמה יהיה גדול.

לדבריו, "ההמלצות בדוח מקיפות ונכתבו בעקבות בדיקה יסודית של המשפט הבינלאומי. צה"ל הוא צבא הגון ומוסרי, ודווקא עקב כך יש לטפל באופן ראוי בחריגים המעטים. אימוץ ההמלצות ישפר את המעמד הבינלאומי של ישראל ויבהיר כי למרות האיומים הביטחוניים החמורים שישראל מתמודדת מולם, היא נוטלת על עצמה השלטת נורמות משפטיות ברמה הגבוהה ביותר של התאמה לדרישות המשפט הבינלאומי.

"ערך מוסף אחר טמון בכך שעל-פי כללי המשפט הבינלאומי, כאשר מדינה חוקרת את עצמה כראוי, הדבר מונע העמדה לדין של חיילים ואזרחים בחו"ל. אימוץ הדוח יחזק את טענות ישראל בנדון".

פגיעה באזרחים במידה בלתי ראויה

לדברי דויטש, חקירה נאותה על-פי המשפט הבינלאומי מחייבת קיומו של דין פלילי מתאים. כך למשל מפנה דויטש להמלצה המרכזית בדוח, שלפיה יש לחוקק בישראל חוק לאיסור על פשעי מלחמה לפי דיני הלחימה שבמשפט הבינלאומי. "היום אין חקיקה ספציפית בעניין הזה בישראל, והדבר ישנה את מפת החקיקה בתחום מן הקצה אל הקצה", הוא אומר.

לדברי דויטש, "קיימת חקיקה פלילית כללית בישראל, שמיושמת גם במקרים מסוימים בעניין פשעי מלחמה ועבירות אחרות על דיני הלחימה, אך במקרים רבים החקיקה הקיימת לא מספיקה, אם לעניין עצם השאלה אם מדובר בעבירה ואם לעניין רמת הענישה.

"למשל, אחת העבירות על-פי המשפט הבינלאומי מתייחסת לנושא של ענישה קולקטיבית של אזרחים. לפי הדין הישראלי, ענישה קולקטיבית היא לא עבירה פלילית, ולא ניתן להגיש כתבי אישום בנושא הזה בישראל. דוגמה נוספת היא עבירה של גירוש תושבים בשטחים - אין עבירה של גירוש בחוק שלנו".

דוגמה נוספת היא תקיפת מטרות אזרחיות. "לפי הדין הישראלי, תקיפת מטרות אזרחיות בעת לחימה איננה כשלעצמה בהכרח עבירה, אלא אם כן נגרם מוות, למשל, וניתן לומר שמדובר בגרימת מוות ברשלנות.

דוגמה נוספת היא הסוגייה של חריגה ממידתיות - "כאשר תוקפים מטרה צבאית, וכתוצאה מכך נפגעים אזרחים במידה בלתי ראויה, מה שקרוי 'נזק נלווה' בלתי מידתי. מעשים כאלה אינם כשלעצמם עבירה לפי הדין הישראלי, אך הם עשויים בתנאים מסוימים להוות עבירהלפי המשפט הבינלאומי".

גם בנוגע לעינויים - נושא רגיש בכל מדינה מערבית היום, וגם בישראל - מקווה דויטש שצוות היישום יחולל מהפכה בתפיסה הישראלית, ובחוק, על בסיס המלצות ועדת טירקל. "במשפט הבינלאומי עבירת העינויים היא עבירה מוחלטת, ולא ניתן לטעון לגביה 'הגנת צורך'. לפי המשפט הישראלי כיום, ההגנה הכללית של 'צורך' עשויה לחול גם על כך".

עניין אחר שבו רואה דויטש חשיבות מרובה נוגע ליחס בין תחקירים מבצעיים לחקירות פליליות. "אחת ההמלצות החשובות של הוועדה היא מניעת ההתליה בין התחקיר המבצעי לבין החקירה הפלילית. תחקירים מבצעיים לא נועדו למציאת אשמים, וההמתנה לתוצאות התחקיר המבצעי עלולה לשבש חקירות. הוועדה המליצה להקים צוותי הערכה אשר יוכלו לקיים חקירה מהירה ללא תלות בתחקיר המבצעי".

לסיכום, אומר דויטש, "ברוב המדינות המתקדמות קיימת חקיקה מיוחדת בעניין פשעי מלחמה, אם באמצעות אימוץ אמנות בתחום זה ואם באמצעות חקיקה פנימית מקורית, ברוח ההסדרים באמנות. אצלנו, הדין הפלילי הכללי איננו מקנה מענה הולם לנושא זה. ראוי לבחון אילו עבירות יש לקלוט לתוך המשפט הישראלי הפנימי ומה רמת הענישה התואמת לחומרת העבירה בכל הקשר".

מסקנות ועדת טירקל: "לחוקק חקיקה מיוחדת בעניין פשעי מלחמה"

בחינת יישום דוח ועדת טירקל בנוגע לפשעי מלחמה מחזירה לקדמת הבמה, ולו לרגע, גם את אירועי המשט לעזה. ב-31 במאי 2010 השתלטו כוחות צה"ל על האונייה "מרמרה", שהייתה בדרכה לעזה, במטרה לשבור את הסגר על רצועת עזה. במהלך הפעולה נתקלו חיילי צה"ל בהתנגדות אלימה מצד המשתתפים במשט, רובם אזרחי טורקיה. באירוע נהרגו תשעה מנוסעי האונייה.

הכשלים בפעולה פורטו בהרחבה בדוח מבקר המדינה וכן בחלקו הראשון של דוח ועדת טירקל, שפורסם לפני כ-3 שנים, ובו נקבע לבסוף, כי במסגרת אירועי המשט פעלה ישראל באופן סביר ובהתאם לחוק הבינלאומי, וכי גם הטלת הסגר הימי על רצועת עזה נעשתה בהתאם למשפט הבינלאומי.

לפני כשנה, בפברואר 2013, פרסמה ועדת טירקל את חלקו השני של הדוח, העוסק בבדיקת מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל בנוגע להפרות של דיני הלחימה במשפט הבינלאומי, והאם המדיניות הישראלית בנושא תואמת את כללי המשפט הבינלאומי.

הוועדה מצאה כי המשפט הבינלאומי, משפט זכויות האדם והמשפט הבינלאומי הפלילי מחייבים לערוך חקירה כל אימת שיש חשד סביר לביצוע פשע מלחמה. החקירה אמורה להיות פלילית, אך היא עשויה להיות גם בדרך של ועדת חקירה.

עוד קבעה הוועדה כי יש לשפר את מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל לחקר טענות על הפרה של דיני הלחימה, וכן להתוות מדיניות אכיפה. הוועדה המליצה בין היתר להורות למשרד המשפטים לנסח חקיקה מתאימה בכל מקרה שבו יש חסר בחוק הישראלי ביחס לאיסורים הקיימים במשפט הבינלאומי, שאין להם מקבילה במשפט הפלילי הישראלי.

עוד הומלץ כי יש לקבוע בנהלים מסגרת זמן קצרה, שבה יהיה על הפצ"ר להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית של אירוע שבו יש חשד להפרת דיני הלחימה. יש לבטל את החובה המוטלת על הפצ"ר להיוועץ באלוף האחראי, ויש לחייבו לנמק כל החלטה שלא לפתוח בחקירה.

עוד ממליצה הוועדה לעגן בחקיקה את עיקרון עצמאות הפצ"ר, את דרכי מינויו, על בסיס המלצת ועדה ציבורית, ולקבוע את משך כהונתו ל-6 שנים.

בנוסף המליצה ועדת טירקל לעגן את נוהל הדיווח על אירועים שבהם נפגעו פלסטינים מכוחות צה"ל או ממערכת הביטחון, ולהטיל סנקציות על מפקדים שלא יפעלו לפיו. כמו כן, הומלץ על קביעת מסגרת זמן בת שבועות בודדים בין החלטה לפתוח בחקירה לבין הגשת ממצאיה.

מההמלצות עולה עוד כי תחקיר מבצעי לא ישמש בסיס להחלטה אם לפתוח או לא בחקירה לגבי הפרה של דיני מלחמה, וכי לשם כך יוקם צוות משפטי מיוחד בפרקליטות הצבאית. הוועדה אף המליצה כי הפרקליט-הצבאי-הראשי יהיה כפוף ליועמ"ש, וכי ימונה על בסיס ועדה מקצועית-ציבורית ולא בסיכום אישי בין שר הביטחון לרמטכ"ל.

המלצה דרמטית נוספת מתייחס לחקירות בשב"כ - הומלץ לערוך תיעוד חזותי מלא של חקירות השירות ולהגביר את השקיפות בחקירות אלה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא התחתית" ו-"שנת הסטארט-אפ": באינטל רוצים ש-2024 כבר תסתיים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות