גביית אגרת רשות השידור בידי עורכי דין לא רק הייתה אגרסיבית ועוררה מורת-רוח בציבור, אלא גם נוהלה בכשלים וללא אפקטיביות אמיתית.
מדוח ביקורת פנימי שנערך ברשות והועבר לוועדת הכספים של הכנסת עולה כי מתוך 3.4 מיליארד שקל של חובות שאמורים היו 16 משרדי עורכי הדין לגבות, רק 512.6 מיליון שקל נגבו, ובגינם קיבלו עורכי הדין שכר-טרחה של 130 מיליון שקל, כלומר - 25% שכר-טרחה בעבור יעילות גבייה של 15%.
99 מיליון שקל משכר-הטרחה של משרדי עורכי הדין שולמו על-ידי הציבור. בסך-הכול גבתה הרשות 519 מיליון שקל בגין אגרת הטלוויזיה בשנת 2012. הדוח קבע כי לא נמצאו כל מנגנוני בקרה ופיקוח אפקטיביים אחר פעילות משרדי עורכי הדין באגף הגבייה.
"התנהלות גובלת בפלילים"
הדוח מצביע על כשלים מתמשכים באגף הגבייה של רשות השידור, שפעל כגוף נפרד ברשות, ללא פיקוח חשבונאי או ניהולי כלשהו. אגף הגבייה התנהל פעמים רבות באופן מיושן וידני, ונמצאו בו חוסר התאמות מתמשכות שלא טופלו לאורך השנים. בין היתר מצביע הדוח על מעילות של עובדי האגף בכספי הציבור - מעילות שלא ברור כיצד טופלו ואם בכלל.
בתחילת דיון בוועדת הכספים בעקבות דוח הביקורת אמר יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, (הבית היהודי): "התנהלות רשות השידור, כפי שעולה מממצאי הדוח, גובלת בפלילים. נראה כי הנהלת רשות השידור אפילו לא מודעת לכמות הכסף שיש ברשותה. התנהלות אגף הגבייה מעלה תהיות קשות ביותר, כאילו אנחנו חיים במדינה אפריקנית שהכול בה הפקר. נשכרו שירותיהם של משרדי עורכי דין, דווקא אלה שגובים את המחירים הגבוהים ביותר לטיפול בתיקים, בניגוד להיגיון. או שיד רוחצת יד, או שזו רשלנות נוראה.
"איפה שלא נוגעים ברשות השידור, הכול לקוי, בלשון המעטה. אם הדוח הגיע לדירקטוריון, אני מתקשה להאמין שמישהו מחזיק בו ולא מעביר אותו הלאה לטיפול. הדברים גובלים בפלילים. הדברים לא יכולים להימשך כך. ייתכן שצריך לפרק את הרשות ולהקימה מחדש".
סלומיאנסקי מחה על כך שמנכ"ל רשות השידור לא נכח בדיון היום, ואילו מהרשות נמסר בתגובה: "בישיבה השתתפו בכירי רשות השידור, המשנה למנכ"ל וראש אגף הגבייה בפועל, הבקיאים בנושא והמוסמכים לתת את כל התשובות בנושא לחברי הוועדה; וראש אגף הגבייה הקודם, אבי כץ. המנכ"ל יעביר לח"כ סלומיאנסקי את ההסבר לאי-הגעתו".
עורכי הדין פעלו בניגוד להנחיות
לפי ממצאי הביקורת, חסרים ברשות השידור דוחות לפי פרטים ועסקים, לא מופקים דוחות נתונים, ולא נעשה ריכוז מסודר של עבודת הגבייה.
"הנתונים והדוחות אותם מפיקה יחידת המחשוב באופן שוטף, לא משמשים באופן אפקטיבי לצורך הפקת לקחים והטמעת פיקוח בקרה מול משרדי עורכי הדין. דוחות הבקרה מועברים מידי יום לגורמים שונים באגף: לצוות הבקרה, לסניפים, לעורכי הדין ולעובדי המחשוב, מבלי שמתבצעות פעולות אפקטיביות לטיפול בחריגים בעקבות דוחות אלה", נכתב בדוח. "ממצאי בדיקה של 15 דוחות חריגים, שהתקבלו בביקורת ב-26 בדצמבר 2013, מצביעים על כ-120 אלף תיקים חריגים שזקוקים להתייחסות דחופה של בקרה באגף הגבייה... דוחות אלה אינם מיושמים ובשל כך אינם אפקטיביים. הדוחות אינם מנותחים, ולא מופקים לקחים באופן שוטף".
עוד נכתב בדוח כי "נמצאו מקרים רבים בהם עורכי הדין פעלו בניגוד להנחיה של הרשות. לדוגמה, המשיכו בצווי עיכוב יציאה מהארץ דרך הוצאה לפועל, וזאת לאחר דרישת הרשות להפסיק את הצווים לאלתר. לא נראה בביקורת כי משרדי עורכי הדין מצייתים להוראות הרשות, ולא ברור למה באגף הגבייה המשיכו לתת לאותם עורכי דין תיקים חדשים".
מה קורה בהוצאה לפועל?
כמו כן, נמצא אי-שוויון בחלוקת תיקים בין משרדי עורכי הדין. לא נמצאו נהלים להסדרת הליך חלוקת תיקים בין משרדי עורכי הדין, ולא נמצאו הנחיות וכללים כתובים וברורים, ללא ניתוחים כלכליים של אחוזי יעילות הגבייה ואחוזי שכר-טרחה ששולמו. במשך 8 שנים, החל מ-2006, לא בוצעה ביקורת כספית על משרדי עורכי הדין אשר גבו כחצי מיליארד שקל בתקופה זו.
"ליקויים שנמצאו בבדיקות המדגמית של רואי החשבון בשנת 2010 העלו ממצאים חמורים באופן עבודתם מול הרשות של 3 משרדי עורכי דחן", נכתב.
נכון לספטמבר 2013, משרדי עורכי דין אלה עדיין מחזיקים בכ-17 אלף תיקים בהוצאה לפועל, למרות שטיפולם נמצא לקוי. ממצא חמור הוא כי ב-958 מהתיקים בהוצאה לפועל מספר חשבון הבנק שאליו הפקידו הכספים אינו חשבון הבנק של הרשות - בניגוד להוראות.
"בהנהלת רשות השידור אין גורם שמבצע בקרה על עבודת אגף הגבייה ועל כספי ההכנסות מאגרה. אגף הגבייה פועל כגוף עצמאי. אגף הגבייה הפעיל ביוזמתו דוחות בקרה מטעמו של רואה חשבון חיצוני, ללא פיקוח ויידוע של אגף הכספים והנהלת הרשות", נכתב בדוח.
בביקורת שנערכה נעשה מעקב אחר תיקים נקודתיים של חייבים, ובמסגרת זו נמצאו בדצמבר 2013 מאות תיקים שהיו סגורים ברשות השידור אך פתוחים בהוצאה לפועל, או ההפך, ולא פחות מ-2,492 תיקים שנפתחו בהוצאה לפועל עם סכום גבוה מקרן החוב.