איגוד לשכות המסחר בתל-אביב עתר אתמול (ב') לבג"ץ בבקשה שיוציא צו על-תנאי להגדלת מספר הנציגים שלו במוסדות של מכון התקנים הישראלי.
העתירה הוגשה בידי עורכי הדין דן כרמלי ושלומי לויה, נגד מכון התקנים, משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים.
בעתירה נטען כי "איגוד לשכות המסחר סובל מייצוג חסר במוסדות מכון התקנים ובוועדותיו שאמונות על הליכי תקינה - וזאת ביחס למגזר התעשייה, שנהנה מייצוג גדול פי שניים עד שלושה במוסדות השונים".
לטענת האיגוד, ייצוג החסר שממנו הוא סובל במכון התקנים אינו הולם את מעמדו במשק, שכן 67% מהתוצר העסקי במשק מקורו בפעילות מגזר המסחר והשירותים שאותו הוא מייצג.
בעתירה נטען כי המועצה הכללית של מכון התקנים מורכבת מ 95 חברים, מהם 7 חברים בלבד המייצגים את מגזר המסחר והשירותים - זאת בזמן שהתעשיינים זוכים לייצוג נרחב יותר, של 19 איש.
כך, לטענת העותרים, בוועד המנהל של המכון מכהנים 28 חברים, מהם רק שלושה מייצגים את איגוד לשכות המסחר: "בשנים האחרונות פעלו נציגי איגוד לשכות המסחר ללא לאות להגדלת מספר נציגי מגזר המסחר והשירותים המייצגים את היבואנים במוסדות מכון התקנים. במסגרת זו שבו ופנו בנושא למשרד התמ"ת (כיום משרד הכלכלה) ולמכון התקנים. חרף הבטחות חוזרות ונשנות מצד גורמים במשרד הכלכלה ובמכון התקנים, שלפיהן הסוגייה נמצאת בטיפול - בפועל לא חל כל שינוי בייצוגו של איגוד לשכות המסחר", נטען בעתירה.
לדברי עורכי הדין כרמלי ולויה, "כדי להוציא לפועל בצורה יעילה את החלטות הממשלה ומשרד הכלכלה להסרת חסמי יבוא והגברת התחרות לצורך הוזלת יוקר המחיה, יש לבטל את האפליה האנכרוניסטית שקיימת במוסדות מכון התקנים ובוועדות התקינה.
"נכון להיום למגזר של התעשיינים יש יתרון מוחץ בייצוג אל מול היבואנים, באופן המקנה להם שליטה ופוטנציאל שלילי של טרפוד יישומה בפועל של מדיניות כלכלית נכונה של משרד הכלכלה והשר נפתלי בנט".
ממכון התקנים נמסר בתגובה: "קיבלנו את העתירה, ואנו לומדים אותה".