פרקליטות המדינה נאלצה לזמן לחקירה חוזרת קורבן אונס, שהאנס שתקף אותה הורשע בביצוע מעשה אונס אחד ונשלח ל-10 שנות מאסר. זאת מאחר שעורכת הדין שלה כתבה בתביעה האזרחית שהגישה בשם הקורבן כי האנס הורשע בביצוע סדרתי של "עבירות מין רבות, אכזריות, מתמשכות וקשות".
עורכת הדין, רוני אלוני-סדובניק, זומנה גם היא לחקירה במשטרה, לאחר שקורבן האונס טענה כי התביעה האזרחית הוגשה לבית המשפט שלא על דעתה, והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, הגדירה את עדותה של עורכת הדין כ"לא עקבית".
התנהלותה של עורכת הדין, המתמחה בהגשת תביעות כספיות בשם קורבנות תקיפה מינית לאחר שמוצו ההליכים הפליליים, נחשפה במסגרת בקשה למשפט חוזר שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון.
שינויי הגירסה, שלהם הייתה אחראית עורכת הדין, לטענת קורבן האונס עצמה, העמידו בסכנה את הרשעתו והמשך מאסרו של האנס, ובנוסף סיכלו את האפשרות למצות קבלת פיצויים נזיקיים באמצעות תביעה אזרחית.
בעבר מתח נציב תלונות הציבור על שופטים דאז, אליעזר גולדברג, ביקורת חריפה על עו"ד אלוני-סדובניק, על כך שהעלילה על 3 שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שכביכול השפילו מתלוננת באונס ואילצו אותה להדגים את האונס על רצפת בית המשפט.
על-פי כתב האישום שבו הורשע הנאשם, בשנת 1992 הוא אנס את אחייניתו בחדר האמבטיה בביתו, כשזו הייתה בת 15. כשנה לאחר המקרה היא סיפרה על כך לחברתה הטובה, ואולם התלוננה במשטרה על האונס רק כ-12 שנים לאחר שאירע, בתקופה שבה אמה הייתה שרויה בסכסוך כספי עם אחיה - האנס.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע את הנאשם בביצוע מעשה אונס אחד ויחיד, וגזר עליו 10 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 100 אלף שקל. ערעורו של הנאשם לבית המשפט העליון נדחה.
הבקשה למשפט חוזר, שהגיש הנאשם לפני כשנה באמצעות עורכי הדין יהושע רזניק וציון סהראי, התבססה על שני הליכים משפטיים מאוחרים למשפט הפלילי, שמהם עולה כי המתלוננת שינתה גירסה, וטענה כי הדוד תקף אותה מינית מספר רב של פעמים.
ההליכים הם - בקשה לבית המשפט לענייני משפחה במסגרת סכסוך ירושה, וכן תביעה אזרחית על סך 6 מיליון שקל שהגישה כנגדו.
בכתב התביעה נטען כי יש לחייב את האנס "בפיצוי המתלוננת בגין אינוסה במקרים רבים ולא חד-פעמיים", כי הוא ביצע בה "סדרה של ניצולים מיניים".
לתביעה צורף גם תצהיר מטעם המתלוננת, שבו חתמה על הנוסח ולפיו הנאשם ביצע בה "עבירות מין רבות". זאת בניגוד לעדותה בבית המשפט, שבו נשאלה אם מלבד המקרה האחד של האונס באמבטיה היו אירועים נוספים, והשיבה בשלילה.
בתגובה לבקשה למשפט חוזר נערכו דיונים בפרקליטות, והוחלט לזמן הן את קורבן האונס והן את עורכת דינה, אלוני-סדובניק, לחקירה במשטרה, כדי לעמוד טיבה של הסתירה בגירסאות.
המתלוננת מסרה לחוקרים כי היא אכן חתמה על התצהיר שצורף לתביעה, אך אמרה כי אינה זוכרת מה כתוב בו או בכתב התביעה. לדבריה, היא הורתה לעורכת הדין שלא להגיש את התביעה, ואולם עורכת הדין הגישה אותה לבית המשפט על דעת עצמה.
עוד טענה המתלוננת כי עדותה בהליך הפלילי היא הנכונה, וכל הניסוחים שבתביעה האזרחית הם "תוספת של עורכת הדין".
בעקבות זאת זומנה עורכת הדין אלוני-סדובניק לחקירה במשטרה. בחקירתה מסרה כי "התחלנו הליך משפטי, אך המתלוננת בחרה להפסיק". כשנשאלה על מה ביססה את עובדות כתב התביעה, השיבה: "על סיפור הלקוחה ועל חומרים שנמסרו לי... סביר להניח שמפי הלקוחה".
עורכת הדין ביקשה להפסיק את החקירה המשטרתית ולערב את לשכת עורכי הדין, מאחר ש"מדובר בפרטים שעלולים לסבך את מרשתי לשעבר בפלילים". אחר-כך טענה כי "אין שום מניעה להגיש תביעה נזיקית גם על אירוע שהסתיים בהרשעה, ולטעון בתביעה האזרחית לנזקים ותביעות נוספות שלא באו לידי ביטוי בכתב האישום".
החוקרים המשיכו ועימתו את עורכת הדין עם בקשה לתיקון כתב התביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי, ובה ביקשה לשנות את התביעה ממספר רב של תקיפות מיניות למעשה אונס אחד ויחיד.
על כך בחרה להשיב: "היה קשה מאוד לתקשר עם הנפגעת באותה עת... יכול להיות לא פעם שמתפספס בצורה כזאת איזה פרט... כפי הנראה זה היה מקרה כזה שבו הלקוחה לא שמה לב או ששינתה את טענותיה. בתביעה נגררת לפלילים אני מוגבלת בזמן להגשת התביעה, וזה מסביר את המהירות שבה הגשנו את התביעה, וזה מסביר את הטעות לגבי מספר המקרים שבהם תקף הדוד".
החוקרים עימתו את עורכת הדין עם טענתה של קורבן האונס, לפיה היא פיטרה את עורכת הדין והורתה לה שלא להגיש את התביעה. על כך השיבה עורכת הדין: "אני לא זוכרת במדויק, היא נעלמה לי. היא לא פיטרה אותי. לא זכורה לי בקשה שלה לביטול התביעה, כפי שהיא מציינת במכתב".
השופטת נאור דחתה לבסוף את הבקשה למשפט חוזר, אך לא חסכה את ביקורתה מהתנהלות עורכת הדין. "גרסתה של עורכת הדין של המתלוננת בהליכים האזרחיים, כפי שהיא עולה מעדויותיה במשטרה, לא הייתה עקבית".
נאור קבעה כי אכן מדובר בגירסאות סותרות, אך החליטה שלא להעניק משפט חוזר, מאחר שלא מדובר בגירסאות שלפי אחת מהן התקיים אונס ולפי האחרת לא התקיים, אלא בסתירה בשאלת מספר התקיפות המיניות.
"בנסיבות ענייננו", כתבה השופטת נאור, "אין בכך כדי לערער את היסודות של פסק הדין או להטיל ספק בכך שהנאשם אנס את המתלוננת".
עו"ד אלוני-סדובניק סירבה להגיב לפניית "גלובס" בנושא.