ב-2 במארס יעשה הטכניון היסטוריה: ד"ר חוסאם חאיק, פרופסור חבר בפקולטה להנדסה כימית במוסד וערבי נוצרי, ישיק את הקורס המקוון המסיבי הפתוח Massive) Online Open Course, ובראשי תבות באנגלית: MOOC) הראשון על נאנו-טכנולגיה בשפה הערבית. הקורס מיועד לעולם הערבי ואלפים כבר הבטיחו את השתתפותם. כך מגלה היום (ד') תומאס פרידמן בטורו החדש ב"ניו יורק טיימס".
לדבריו, נרשמו עד עתה להרצאות בערבית כ-4800 אנשים בדואר אלקטרוני, לרבות סטודנטים ממצרים, סוריה, סעודיה, ירדן, עיראק, כוויית, אלג'יריה, מרוקו, סודאן, טוניסיה, תימן, האמירויות הערביות המאוחדות וגם הגדה המערבית. סטודנטים מאיראן נרשמים להרצאות מקבילות בשפה האנגלית.
ההרשמה לקורס של הטכניון נעשית באמצעות האתר של Coursera, חברה לטכנולוגיה של החינוך, שמציעה קורסים מקוונים מסיביים פתוחים בנושאים אקדמיים, לרבות מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, ביולוגיה, רפואה, מדעי החברה ומדעי הרוח. בראיון לפרידמן אמר פרופ' חאיק, כי היות שההרשמה מתנהלת דרך האתר של Coursera, לא הבינו כמה מהנרשמים, בעת ההרשמה, שאת הקורס יעביר מדען ישראלי-ערבי, חבר בסגל האקדמי של הטכניון.
כאשר עובדה זאת התבררה להם, בשלב מאוחר יותר, היו כאלה שביטלו את השתתפותם, אמר חאיק, אך רוב הנרשמים נשארו. הוא סיפר, שקיבל מסרים אלקטרוניים עם שאלות מעניינות מחלק מהנרשמים: האם אתה אדם אמיתי? האם אתה באמת ערבי, או יהודי ישראלי דובר ערבית שמתחזה לערבי?
השם הרשמי של הקורס הוא נאנו-טכנולוגיה ונאנו-חיישנים ומידע עליו נמצא ב: (https//www.coursera.org/course/nanosar). הוא פתוח לכל מי שמעוניין ללמוד על מומחיותו של פרופ' חאיק: "מכשירי חישה חדשניים, שעושים שימוש בנאנו-טכנולוגיה כדי לסנן, לגלות ולנטר תופעות שונות בחיים האישיים או המקצועיים שלנו". הקורס, שכולל עשרה שיעורים עם שלוש עד ארבע הרצאות וידאו קצרות, בערבית ובאנגלית, נגיש לכל אדם עם מחשב וקשר לאינטרנט, שיוכל להאזין להרצאות, לעשות בחנים שבועיים, להשתתף בפעילויות בקבוצות ולהכין פרוייקט סופי, הכל חינם אין כסף.
חאיק, בן 38, מנצרת, קיבל את הדוקטוראט שלו בטכניון ב-2002 לאחר שלמד הנדסה כימית באוניברסיטת בן גוריון. (גם אביו, אגב, בוגר הטכניון). בין 2004 ל-2006, הוא קיבל מילגה של פולברייט לחקור 'התקנים חשמליים מבוססי ננו-חומרים ו'אף אלקטרוני לאבחון מחלות' במכון הטכנולוגי של קליפורניה. ב-2006 הצטרף לפקוטה להנדסה כימית בטכניון ומכון ראסל ברי למחקר בנאנו-טכנולוגיה. ב-2010 הוא נכלל ברשימת המדענים הצעירים המבטיחים (מתחת לגיל 35) של כתב-העת המדעי החשוב MIT Technology Review.
פרופ' חאיק קנה שם עולמי לאחר שהוא וצוות חוקרים שהוא עומד בראשו פיתחו 'אף אלקטרוני' שמסוגל "להריח" מולקלות שנמצאות רק באוויר שנפלט מריאותיהם של חולי מחלות סרטן מסוימות בשלבים מוקדמים של המחלה.
נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, הוא שהגה את הרעיון שחאיק יכניס את המוסד לעידן הקורסים המקוונים המסיביים. לדברי חאיק, סבור פרופ' לביא, ש"קיים צורך רב להוציא את המדע אל מחוץ לגבולות בין המדינות".
"הוא (לביא) אמר לי, שיש משהו שמכונה MOOC. לא ידעתי מזה MOOC. לביא אמר, שמדובר בקורס שניתן להעביר לאלפים באמצעות האינטרנט. הוא ביקש ממני להעביר את ה-MOOC הראשון של הטכניון בערבית", סיפר חאיק.
בעל הטור מציין, שהטכניון מממן את הפרוייקט, בעוד שחאיק תורם את ההרצאות. כ-19%מתלמידי הטכניון הם ערבים ישראלים, בהשוואה ל-9% לפני 12 שנה. לדברי חאיק, הוא אומר תמיד לאנשים, "אם המזה"ת היה כמו הטכניון, כבר היה לנו שלום. בעולם האקדמי הטהור, אתה חש שאתה שווה ערך לכל אחד, ושמעריכים אותך על סמך המצוינות שלך".
"צעירים בעולם הערבי אומרים לי, 'מבחינתנו אתה מודל לחיקוי; אנא אמור לנו מה הם רכיבי סוד הצלחתך כדי שנוכל להיעשות כמוך", אמר פרופ' חאיק.
ותומאס פרידמן מוסיף: "אני יודע שכמה מהקוראים חושבים: 'הנה עוד דוגמה של פרופוגנדה ישראלית, ועכשיו תואיל בטובך לחזור ולכתוב על הכיבוש הישראלי המכוער'. אך זה לא כך. הסיפור הזה הוא תזכורת שימושית לכך שישראל היא גם מדינה, לא רק סכסוך, וכמדינה היא עדיין שוקדת לשפר את עצמה. יש לה נקודות שפל, כמו הכיבוש והאפליה הכלכלית של ערבים ישראלים, ויש לה פסגות, כגון שיתוף הפעולה בין חאיק לטכניון, שמאפשר לעולם הערבי להבין את הטכנולוגיות החדשות שמעצבות את הכלכלה הגלובלית".
"אלה ששופטים את ישראל רק על סמך הדרך שבה היא מתנהלת בגדה המערבית, ושמגיעים למסקנה שאכן היא ראויה שתישלל ממנה הלגיטימציה לקיומה, ואני מתכוון, בין היתר, גם לתומכי החרמים, משיכת השקעות וסנקציות, כל אלה צריכים לחשוב על המורכבויות של הקיום הישראלי", אומר בעל הטור.
"מבחינתי, פרוייקט ה-MOOC של פרופ' חאיק מראה לנו איזה בזבוז מוחלט של כסף וכישרון אנושי הוא הסכסוך הישראלי - ערבי".