המגמה הבריאה מתרחבת: בלחם האחיד השלם והפרוס של 4 מאפיות גדולות - ברמן, דגנית עין-בר ודוידוביץ, הופחתה לאחרונה כמות הנתרן, כחלק מהתוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, "אפשריבריא".
פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מסביר כי לחם הוא מזון התורם משמעותית לצריכת הנתרן בתזונה הישראלית, ומכאן חשיבות המהלך.
"צריכה עודפת של נתרן היא אחד הגורמים המשמעותיים לעליית לחץ דם באוכלוסייה", אומר גרוטו. "בשנה האחרונה אנו מגייסים את החברות הגדולות בתעשיית המזון להפחית נתרן בדרך וולונטרית, ולא באמצעות תקנות וחקיקה. לשמחתנו, על רקע ההתעוררות במודעות הציבור לאוכל בריא יותר, ניכר שיתוף-פעולה מצד חלק לא מבוטל מחברות המזון".
לדברי הדיאטנית רונה שפר ממשרד הבריאות, רכזת התוכנית להפחתת נתרן, "הישראלים הבוגרים צורכים בממוצע מדי יום כ-9 גרם מלח, 50% יותר מהמומלץ. ילדים ובני-נוער צורכים יותר מלח ומגיעים לצריכה של כ-12 גרם ליום - פי שניים ויותר מהמומלץ עבורם.
"במסגרת התוכנית להפחתת נתרן חילקנו את שוק המזון ל-11 קטגוריות מזון עיקריות, כאשר הלחם הוא אחת מהן. בכל קטגוריה הגדרנו יעדים להפחתת הנתרן, וקבענו מועדים להגעה ליעד. יעדי ההפחתה תוכננו באופן מדורג, כך שהצרכנים לא ירגישו את השינוי בטעם".
