ההודעה על כפיית החבילה הצרה על הוט ו-yes מחזקת את התחושה שמשרד התקשורת מוותר לכאורה על התחרות בשוק הטלוויזיה מצד פרטנר וסלקום. בדיוק כפי שהאסדרה בשוק הקווי - מה שקרוי השוק הסיטונאי - מאיימת על חברת הסיבים החדשה IBC, כך החבילה הצרה מאיימת על כניסת פרטנר וסלקום לטלוויזיה.
נדמה כי משרד התקשורת אינו מוכן לחכות עוד למתחרים שמבטיחים הבטחות בתנאי שיפרסו להם שטיח אדום, ומכיוון שהתחרות בטלוויזיה היא הנושא שנמצא בראש מעייניו של שר התקשורת גלעד ארדן, נראה שהוא הבהיר את סדרי העדיפות שלו היטב.
לא החבילה הצרה תמנע מסלקום ומפרטנר להיכנס לתחום הטלוויזיה, אבל צד הסיכונים במאזני השקילה קיבל תוספת נכבדה. גם ככה מבחינתם מדובר בצעד אסטרטגי הגנתי בתכנון מפת הקרב החדשה ולא במהלך שובר שיוויון, ולכן ברור שתמריץ להרחבת התחרות בטלוויזיה הם לא קיבלו. להיפך.
ההכרעה של ארדן לטובת החבילה הצרה והרחבת מערך עידן פלוס היא מאוזנת. הוא לא יכול לחכות לפרטנר ולסלקום, שכבר יושבות על הגדר שנתיים עם סיפור הטלוויזיה וכל הזמן מתנות תנאים. השוק דורש תחרות בטלוויזיה, ומשרד התקשורת לא סיפק אותה עד עכשיו. ארדן - בצדק מבחינתו - העדיף ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ.
האסטרטגיה של פרטנר וסלקום היא להפוך לקבוצות תקשורת שמתחרות בבזק ובהוט. לפני שנדבר על בזק, שימו לב למה שקורה בהוט, שבחודשיים האחרונים פועלת באגרסיביות בשוק, וניכר כי לאחר השנה האחרונה הקשה שעברה, 2014 הופכת להיות מבחינתה שנה של שינוס מותניים.
כבר חודשיים שהוט יוצאת בקמפיינים גדולים, ובמהלך השנה היא מתכננת מהלכים מאד חזקים שלאף שחקן אין מענה כרגע: חבילות שכוללות מהירות של 200 מגה והשקת התשובה שלה ל-yes בכל הקשור לצפייה דרך ממשק חדש ושידורים בטאבלטים ומחשבים ניידים.
כל מהלך שמחזק את הוט מחליש את פרטנר וסלקום, והכוונה היא בעיקר להסכם שחתמה הוט עם פרטנר להקמת רשת משותפת בסלולר - וזו דוגמה מאלפת כיצד מתחבר העולם הקווי עם העולם הסלולרי.
הוט הופכת להיות חברה מאיימת ונשכנית בזכות ההסכם עם פרטנר, ולמרבה האירוניה האחרונה הולכת לשלם מחיר יקר מאד על המהלך. גם אם היא תרוויח ממנו, בעלויות התחזוקה וההקמה של הרשת החדשה, שיתחלקו בין שתיים, עדיין הוט תמשיך ותנגוס בליבת הפעילות של פרטנר בסלולר, כאשר אין עליה שום משקולות.
הוט הוציאה את מערך הטכנאים והשירות שלה למיקור חוץ, היא כבר פועלת כקבוצת תקשורת, והיא גמישה וקלה להתמודדות בכל זירה אפשרית בשוק התקשורת.
כבר אמרנו: מי שחושב שהמחירים בסלולר יעלו, הולך להתבדות. הציפיות של האנליסטים בעניין זה הם בבחינת משאלת-לב. אם יאושר להוט ולפרטנר הסכם איחוד הרשתות, התחרות בסלולר תתחזק, והמחירים לא יעלו בטווח הקרוב. שוב רואים כיצד הוט מצליחה לצלוח את התהפוכות הרגולטוריות במינימום נפגעים.
כנ"ל לגבי סלקום: בין אם היא תקים רשת משותפת עם פלאפון וגולן טלקום ובין אם לא, בסופו של דבר ההתחזקות של הוט תבוא גם על חשבונה.
אבל יותר משהן חוששות מהוט, הן חוששות מבזק. האסדרה החדשה בשוק הקווי מובילה לביטול ההפרדות המבניות בבזק, וזה אומר שיותר לה לפעול כקבוצת תקשורת ולמכור חבילות בדיוק כמו הוט.
לא צריך להמשיך ולהכביר מלים מכאן ואילך - פרטנר וסלקום נמצאות במצב מאד רגיש בהינתן התנאים הללו, וזה מכתיב מהלך הגנתי של כניסה לטלוויזיה.
היתרון האסטרטגי של חברות התשתית בזק והוט על פני פרטנר וסלקום יכול וצריך להיות מאוזן על-ידי הרגולטור, וכאן בדיוק החיסרון המשמעותי של ההחלטה בדבר החבילה הצרה. הפעלתה בעידן הנוכחי לא עומדת בקנה אחד עם מטרת האיזון.
זה לא פסול לנוכח הניסיונות הכושלים של משרד התקשורת בעבר להלך בין הטיפות כל הזמן ולנסות למצוא שיווי-משקל בין כולם. לפעמים צריך לקבל החלטות ופשוט לתת לשוק לעשות את שלו, הבעיה היא שהחברות הסלולריות נחבטו קשה מאד בשנתיים האחרונות וטרם סיימו את הדימום הפנימי בכל הקשור לצורך בהתייעלות. השקעה בטלוויזיה היא לא פשוטה, במיוחד כאשר בעלי המניות לא בדיוק רואים את הבוננזה בתחום.
ייתכן שהיה צריך לאלץ את הוט ואת yes למכור את החבילה הצרה במחיר מוזל לפרטנר ולסלקום כדי לעזור ולתמרץ אותם להיכנס לטלוויזיה, בבחינת אם מנהיגים שוק סיטונאי בסלולר, ואם מנהיגים שוק סיטונאי באינטרנט ובטלפוניה - אז למה לא בטלוויזיה? ימים יגידו.
