יש מעט מאוד מקרים שבהם בנקאים לא אוהבים לדבר על כסף. בכל הקשור לאמנות, הבנקים אוהבים לומר שהם משקיעים ומטפחים - אך כמעט כל הנוגעים בדבר אינם משתפים פעולה כשמגיעים לשאלות של כסף. כך נוהג הבנק השווייצרי יוליוס בר, שאינו מגלה את נתוני ההשקעה השנתית ברכישת אמנות. כך נוהגים גם הבנקים הישראליים לאומי והפועלים. בנק דיסקונט דווקא מנהל את אוסף האמנות הישראלית שלו בשקיפות ראויה לציון.
המניע הראשון של בנקים להוציא כספים על אמנות הוא ללא ספק ההון התדמיתי שהם מפיקים, מסעיפי ה"תמיכה בתרבות" ו"תרומה לקהילה". אין לזלזל בתרומה האמיתית שתמיכות ופעילויות אלה מספקות ליוצרים. לצד זאת, יש באמנות רווח משני לבנק, ש"מוצריו" אינם מוחשיים: האמנות יוצרת נקודת מפגש רגשית עם הקהל ו"מחממת" את הקשר עם לקוחות הבנק. בין אם אלה הלקוחות המועדפים, הזוכים לכיבודים ולמפגשי אמן באירועים סגורים, ובין אם באיתות על פתיחות, בהזמנת הקהל הרחב לחסות בצל הבנק.
מי שבא לסיור אמנות באוסף דיסקונט או מבקר בתערוכת האמנות הסודית בלאומי, מגיע נינוח, בלב חפץ, ולא במתח השמור לפגישות בנושא הלוואות וייעוץ השקעות.
בנק הפועלים
תערוכת אמנות ישראלית
מחר (ו') ייפתחו שערי בניין המטה של בנק הפועלים בתל-אביב, ומאות המוזמנים, לקוחות נבחרים, עובדי הבנק וידידיו, יעוטו על אירוע הדגל האמנותי שלו - תערוכת הוועד למלחמה באיידס, הנערכת זו השנה ה-15. בשנים האחרונות הגיעו המכירות בתערוכה לסביבת 1.5 מיליון שקל.
כ-720 יצירות אמנות של מאות אמנים, יוצגו בשש קומות הבניין, ליומיים בלבד. ביניהן גם עבודות של בוגרי המחלקות לטקסטיל ולתקשורת חזותית של שנקר ויצירות של סטודנטים, בוגרים ומורים מבצלאל. בנוסף, יוצגו עבודות של דיירי כפר עידוד, כחלק מהשאיפה לקידום קהילות של בעלי צרכים מיוחדים.
התערוכה מהווה מקור מימון מרכזי של הוועד למלחמה באיידס, והיא מסייעת לפעילות ההסברה של הוועד למניעת איידס, לעידוד בדיקות ולתמיכה בנשאי הנגיף ומשפחותיהם. האמנים עצמם מקבלים בין 17% ל-30% ממחיר המכירה של עבודותיהם, לאחר מאבק ציבורי שהתחולל לפני מספר שנים.
את המסורת יזם והתחיל איש יחסי הציבור הוותיק רני רהב. הוא עצמו אספן נלהב של אמנות ישראלית ובשנותיה הראשונות של התערוכה, גייס אמנים לתרומה וקונים מקרב מכריו, והפגיש ביניהם בביתו הפרטי. כאשר התבסס האירוע וגדל, פרס עליו בנק הפועלים את חסותו.
ממרחק הזמן, אפשר לראות עד כמה המהלך הזה היה חשוב מבחינה תדמיתית. הוא הצליח לנתק את הקשר הפסיכולוגי האוטומטי בין איידס ואוכלוסיות מודרות, כמו הומוסקסואלים, זונות ונרקומנים, ולהסיט את תשומת הלב להנאה מאמנות. כך יצאו נשכרים לא רק הוועד למלחמה באיידס אלא גם האמנים, שזכו להרחיב את קהל הקונים שלהם, גם אם לא נהנו מהכנסה ישירה.
לאורך השנים, תרמה התערוכה לשינוי משמעותי בדימוי הציבורי של האיידס ונשאיו. ההצלחה הייתה כה גדולה, עד שבנק הפועלים לא נרתע מהזיהוי עם תמיכה בנושא. הבנק, כאמור, אינו מסגיר את היקף ההשקעה הכספית בתערוכה - שמסתכמת בעיקר בפרסום, בלוגיסטיקה של השימוש במבנה ובהזמנות.
"במערכה על המלחמה באיידס ובסטיגמה כלפי נשאים נרשמו הישגים רבים, ביניהם עליית המודעות למחלה ולגורמיה, פיתוח תרופות המאטות את התפתחות המחלה ועוד. בישראל ידוע כיום על יותר מ-5,500 נשאי נגיף האיידס. למרות מאמצי ההסברה והגברת המודעות", נמסר מהוועד.
בין האמנים המציגים ניתן למצוא את יגאל תומרקין, סמי די, ורדי כהנא, רפי דייגי, מירי דוידוביץ, אילנה גור, עליזה אולמרט, סעיד אבו שקרה, פריד אבו שקרה, ציבי גבע, מנשה קדישמן, זיו קורן, קרן שפילשר, עבודות מעזבונה של לאה ניקל, ציונה שמשי ועוד רבים וטובים.
"לדעתי זו התערוכה הגדולה והמתוקשרת ביותר בארץ, שמרכזת זמן מאוד קצר הרבה מאוד טראפיק. למסה הזו ולחשיפה יש השפעה מרשימה", אומרת האוצרת הוותיקה של התערוכה, לי-מור כהן. "מה שמעניין כאן הוא שמגיעים לקנות גם אספנים וגם חובבים, וגם בקרב הקהל הרחב אנשים רואים בתערוכה הזדמנות לקנות אמנות. ש אנשים שכבר כמה שנים קונים כל פעם יצירה".
- איך מסדרים כל-כך הרבה עבודות באופן שאינו פוגע באמנים ומשרת את הסיכויים למכור?
כהן: "יש בהחלט רגישויות ואמנים באים ואומרים: 'תלית אותי ליד השירותים', שזה לא מיקום רע, דרך-אגב. אני בונה דגם של המבנה ומשחקת עם המיקומים של כל עבודה. יש קומות שהן בעדיפות מיקום. באופן טבעי, הלובי והקומה הראשונה מקבלים הכי הרבה תשומת לב. אבל הקומה העליונה היא נקודת הפתיחה של מרבית המבקרים וכדי להתגבר על הפער אני ממקמת יצירות איכותיות במיוחד בקומות הביניים".
ביום שישי התערוכה למוזמנים בלבד ואילו במוצ"ש היא נפתחת לקהל הרחב, החל משעה 19:00. המכירה נערכת במקביל באתר האינטרנט: www.artisrael.org.il
בנק דיסקונט
אוסף תאגידי ותמיכה שוטפת באמנות
"האמנות אינה יכולה להתקיים ללא הקהילה המשמשת לה במה ומשוב, כפי שאינה יכולה להתקיים ללא העסקים, המסייעים לה במימון ובתמיכה", אומרת אוצרת אוסף דיסקונט, שולמית נוס. אוסף האמנות הישראלית של בנק דיסקונט החל להיבנות בשנות ה-70 כחלק מהאג'נדה החברתית-תרבותית של בעלי הבנק הפרטי דאז, משפחת ראקנטי. כאשר נפרדה המשפחה מהבנק, נותר האוסף ברובו בידי דיסקונט (חלקו הקטן ב-אי.די.בי).
הבנק אימץ את מדיניות ההשקעה באמנות ישראלית כחלק מהתרומה לתרבות ולחברה בארץ, ופרט לאוסף, הוא תומך בפעילות אמנותית ובתערוכות במוזיאונים. האוסף מונה כיום כ-2,200 יצירות מקור ועוד כ-4,000 הדפסים, והוא אינו מאוחסן, אלא מוצג על קירות משרדי הבנק ובתערוכות אצורות בסניפים ברחבי הארץ.
מרבית ההדפסים באוסף הם עבודות מוזמנות, כחלק מהפרויקט המתמשך "אלבום דיסקונט", המתקיים בשיתוף פעולה עם מרכז גוטסמן לתחריט בכברי. האלבום האחרון הוצא בשנת 2013 ובו נכללו יצירות של האמנים חנה סהר, דוד עדיקא ואורי גרשוני.
ההשקעה השנתית ברכישות לאוסף עומדת על כ-900 אלף שקל, והאוסף מתעדכן באמנות עכשווית במגוון מדיומים. בין הרכישות האחרונות, מונה נוס יצירות של אלהם רוקני, רון עמיר, שמחה שרמן, יהודית סספורטס, חיימי פניכל, עדי ברנדה, תמרה מסל, ציבי גבע, גל ויינשטיין ואחרים. החלטות הרכישה מתקבלות בוועדה מייעצת המורכבת מנציגי הבנק ומאנשי מקצוע חיצוניים.
האוסף מוצג לקהל הרחב בסיורים שמקיימת האוצרת בימי שישי בבוקר (בתיאום מראש, ללא תשלום)
בנק לאומי
תערוכת האמנות הסודית
לבנק לאומי יש אוסף של אמנות עכשווית, הכולל, לדברי הבנק, כ-4,000 יצירות, שנרכשות בעיקר מאמנים בראשית דרכם. עד לאחרונה שימש בית מאני ההיסטורי, הצמוד לבניין הנהלת הבנק כגלריה לתערוכות מתחלפות, אך באחרונה שינה את ייעודו והפך לחלק ממשרדי הבנק.
אירוע הדגל השנתי של פעילות התמיכה באמנות של לאומי היא תערוכת האמנות הסודית, שהתקיימה בחודש שעבר בפעם השביעית. עלות התערוכה מוערכת בכ-70 אלף שקל, אך הבנק אינו מאשר רשמית את הנתון.
בניגוד לתערוכה בבנק הפועלים, תערוכת האמנות הסודית אינה מיועדת לתרומה למטרות כלשהן, אלא למכירת אמנות בלבד. האמנים הם הנהנים היחידים מההכנסה של מכירת יצירותיהם, בסכומים המתחילים ב-2,000 שקל בלבד.
הרעיון שמאחורי התערוכה הוא שזהות האמנים אינה ידועה וכך מקבלים אמנים צעירים הזדמנות להציג ולמכור לצד אמנים ידועים. במהלך השנים נמכרו מאות עבודות בשווי של מאות אלפי שקלים.
בחמישי הבא (27.2), יתקיים לראשונה בבית לין ערב "מבטים", שבו יוקרנו בהקרנת בכורה סרטיהם של חמישה אמני וידיאו-ארט ישראלים, אשר ילוו בהסברי האמנים. כל התערוכות והאירועים בבית מאני הינם ללא תשלום ופתוחים לקהל.
