גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל קליקסופטוור: "המומנטום ברבעון האחרון היה מדהים"

אחרי האזהרות, ההפסד והטלטלות של 2013, פתחה את השנה הנוכחית עם תחזית אופטימית לצמיחה בהכנסות, עם גידול משמעותי במספר לקוחות הענן ועם רכישה בתחום זה - שהופך למנוע הצמיחה העיקרי של החברה

חברת קליקסופטוור , ספקית של פתרונות ניהול כוח אדם נייד ואופטימיזציה של מערכי שירות, צמחה בשנים האחרונות באופן עקבי בשיעור דו-ספרתי בהכנסות, תוך שהיא רושמת שורה תחתונה נאה.

אלא שבשנה החולפת משהו השתנה. במהלך 2013 פרסמה קליקסופטוור אזהרת הכנסות ועברה להפסד, זעזוע חל בצמרת הניהולית שלה והמניה נפלה למחיר שפל של שלוש שנים. את השנה הנוכחית פתחה קליקסופטוור בסערה חיובית: בחודש שעבר היא דיווחה כי הכנסות הרבעון הרביעי היו גבוהות מהצפוי, ובהמשך היא אף סיפקה תחזית גבוהה מהצפוי ל-2014, מה שהביא לקפיצה במניה; ואם כל זה לא מספיק, בשבוע שעבר ביצעה קליקסופטוור רכישה, הגדולה ביותר מאז נוסדה החברה.

בראיון ל"גלובס" מסביר ד"ר משה בן בסט, מייסד ומנכ"ל החברה, מהו השינוי שחל במודל ההכנסות של החברה, שהביא לתנודתיות בשנה החולפת, איך הרכישה משתלבת באסטרטגיה של החברה ומה הביא לעזיבה של סמנכ"ל התפעול, חנן כרמלי, חודשיים לאחר שמונה לתפקיד מנכ"ל משותף.

"רוב הלקוחות שלנו עד היום היו מכניסים לנו בין חצי מיליון ל-2 מיליון דולר, בזמן מכירת התוכנה או העדכונים שלה. עד שנת 2013, החברות הגדולות לא קנו את פתרונות תוכנת הענן שלנו, שבמסגרתה אנחנו מספקים את התוכנה כשירות (SaaS) לפי היקף השימוש בה, למרות שזה היה קיים בהיצע המוצרים שלנו", אומר בן בסט.

"המומנטום גדול בשני מובנים"

"השנה הקודמת התחילה בעצלתיים, אבל המומנטום ברבעון האחרון היה מדהים: חתמנו עם 19 לקוחות, מתוכם 10 היו בענן. המומנטום גדול בשני מובנים: לא רק שמעל 50% מהלקוחות החדשים בחרו בשירות הענן, אלא גם שברבעון רגיל היינו רגילים לחתום על 8-12 לקוחות חדשים", הוא מוסיף.

שינוי זה, שבמסגרתו יותר לקוחות עברו להשתמש בשירות הענן שקליקסופטוור מציעה, היה בעל השפעה מהותית על הכנסות החברה: במקום תשלום חד-פעמי גבוה שהתקבל ממי שרכש את התוכנה, עברה קליקסופטוור לקבל תשלום חודשי קטן משמעותית, אך יציב וקבוע לאורך זמן, כמו בחוזה ליסינג.

עקב כך, תחזית ההכנסות שמסרה החברה בתחילת 2013, שלפיה היא תרשום הכנסות בטווח של 120-125 מיליון דולר (גידול של עד 25% לעומת 2012), התבררה כאופטימית מדי, מה שהביא לשתי אזהרות הכנסות בהמשך השנה.

"בתחילת 2013 לא ידענו שהזרם של לקוחות שיעברו לענן יתגבר על חשבון המערכות הישנות, וזה הפתיע אותנו. מלבד זה, אופי העסקאות, שהן קטנות יותר, השפיע גם הוא", מסביר בן-משה את הפער בין התחזית לתוצאות בפועל. "בסך הכול הצטרפו אלינו 24 לקוחות ענן בשנת 2013, וזה גידול משמעותי לעומת תשעה לקוחות בשנת 2012, מה שעוזר לנו לבנות את זרם ההכנסות העתידיות, תוך שאנחנו ממשיכים למכור ללקוחות מסורתיים, שיתרמו לצמיחה גם ב-2014".

כאמור, הגידול בלקוחות הענן החדשים ברבעון הרביעי הביא לזינוק במניה, ובן בסט אומר כי "שוק ההון ישפוט אותנו לא לפי ההכנסות שייצרנו בדולרים, אלא לפי מספר הלקוחות החדשים שצירפנו".

- שינוי מבנה ההכנסות יוביל גם לשינוי במבנה ההוצאות?

"אנחנו מריצים את כל תשתיות הענן על השרתים של אמזון, לפי שימוש. יש התאמה בין מה שאנחנו גובים מהלקוח, לסכום שאנחנו משלמים לאמזון. זו הוצאה משתנה מול הכנסה משתנה", אומר בן בסט.

בזמן שההכנסות לא צמחו בשנת 2013, ההוצאות דווקא כן צמחו, מה שהעביר את קליקסופטוור להפסד של 4.2 מיליון דולר (על בסיס GAAP). "בשנת 2013 הקמנו משרדים בברזיל וברוסיה. בינתיים ההכנסות עוד לא מגיעות, אבל זה יבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות. ברוסיה אנחנו עובדים עם MGTS, חברת הטלפונים הכי גדולה במוסקבה. בברזיל אנחנו עובדים עם OI, חברת התשתיות הכי גדולה, וכן גם עם נקסטל".

בתחילת השנה היו בקופתה של קליקסופטוור מזומנים בהיקף של 58 מיליון דולר, ובשבוע שעבר היא החליטה לעשות בהם שימוש. קליקסופטוור דיווחה על רכישה, שמדגישה עד כמה היא משליכה את יהבה על תחום הענן כמנוע הצמיחה העתידית שלה. קליקסופטוור דיווחה על רכישת חברת Xora האמריקאית, בתמורה לכ-15 מיליון דולר במזומן.

- מדוע החלטתם לרכוש דווקא את החברה הזו?

"Xora היא תוספת אסטרטגית חשובה, אשר תאיץ את הכנסותינו החוזרות משירותי ענן", מתייחס בן-בסט לרכישה. "שילוב השירותים של קליקסופטוור, המיועדים לחלק העליון של שוק העסקים הבינוניים, עם הפתרונות המותאמים אישית של Xora, שכבר מוכנים לשימוש, ומיועדים לחלק התחתון של העסקים הבינוניים והקטנים, ישיג את המטרה שלנו להציע פורטפוליו מוצרים שלם שנותן מענה לכל הצרכים העסקיים, לחברות בכל הגדלים", מסביר בן-בסט את הרכישה, תוך שהוא מציין כי היא "תגדיל משמעותית את ערוצי ההפצה שלנו".

"מאט את קצב קבלת ההחלטות"

ביוני אשתקד דיווחה קליקסופטוור על שינוי בצמרת החברה, לאחר למעלה מ-30 שנה שבהן שימש בן-בסט מנכ"ל ויו"ר החברה. קליקסופטוור דיווחה כי חנן כרמלי, מנהל התפעול (COO) ונשיא החברה, יחל לכהן כמנכ"ל משותף בחברה לצדו של בן בסט. חלוקת העבודה בין השניים, כפי שנכתב בהודעת החברה, הייתה זו: "בן בסט יהיה אחראי על כל מה שקשור בחדשנות במוצרים ועל שיווק אסטרטגי, וכרמלי ינהל את כל הפעילות של החברה".

כרמלי עבד 17 שנה לצדו של בן-בסט, עוד כשהחברה נקראה IET, ולחלק מהמשקיעים נראה היה כי מדובר במינוי 'מעבר', שנועד להעביר את מקל הניהול לכרמלי באופן חלק. אלא שהטנגו בין שני הצדדים בתפקיד בתור מנכ"לים משותפים היה קצר מאוד.

בן בסט מסביר: "חנן ואני עבדנו הרבה שנים ביחד, וחשבנו שיהיה אפשר לעשות מבנה של מנכ"ל משותף. אחרי חודשיים ראינו שזה מאט ומסרבל את קצב קבלת ההחלטות בחברה, והחלטנו שעדיף שבן אדם אחד יקבל את ההחלטות".

כרמלי, אשר הבין כי אין לו למעשה עוד לאן להתקדם בחברה, החליט לפרוש ממנה. שינוי נוסף בצמרת החברה שחל בשנה האחרונה הוא מינויו לתפקיד היו"ר של איזי בורוביץ', מבעלי חברת כנפיים, אשר כיהן שנים רבות כדירקטור בחברה.

קליקסופטוור מוזכרת מפעם לפעם כמועמדת לרכישה, על-ידי אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם.

- אם יגיע קונה שיציע מחיר ראוי לחברה, תמליץ לדירקטוריון למכור אותה?

"יש כללים מסודרים לעניין הזה. אם מגיעה הצעה, הדירקטוריון צריך לשקול אותה בכובד ראש".

- היו הצעות בשנים האחרונות?

"אני לא יכול להתייחס לזה, זה סודי. גוף שמגיש הצעת רכישה, עושה זאת תחת הסכם סודיות".

קליקסופטוור

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

15 מיליון דולר על ראשו: ברון הסמים הכי חזק במקסיקו חוסל, והמדינה בוערת

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?