מי שהשקיע במט"ח בשנת 2013, סיים את השנה בכאב גדול. על ההפסד שנגרם כתוצאה מהתחזקות השקל נכתבו לא מעט מילים, אבל גם מי שהשקיע במטבעות של שווקים מתעוררים, נכווה באופן קשה. הריאל הברזילאי למשל, מטבע שהיו ממנו ציפית גבוהות להתחזקות עקב המונדיאל והאולימפיאדה בברזיל, סיים את השנה בהפסד של יותר מ-13% אל מול הדולר.
ההפסדים לא פסחו גם על מטבעות אחרים, ונראה כי משקיע ישראלי "הצליח" בשנה האחרונה להפסיד משני הצדדים, גם מהתחזקות השקל וגם מהיחלשות המטבעות המתעוררים.
הסיבות להיחלשות הדרמטית של מטבעות השווקים המתעוררים מגוונות. בכל מקרה, מאז נאומו של הנגיד האמריקאי בן ברננקי בחודש יוני 2013, לגבי צמצום הרכישות של הפד, הפכו אלה לאפיק השקעה מוקצה מבחינת המשקיעים.
על-פי האתר ETF.com, בשנת 2013 תעודת הסל הפודה ביותר אחרי תעודת הסל על הזהב, היא ה-ETF של ואנגרד על השווקים המתעוררים (VWO). הפדיונות הכבדים בשוקי המניות של מדינות אלה, הביאו למצב שבחלק מהן חזרו מכפילי הרווח לרמה חד-ספרתית.
למרות שהפדיונות בתעודות הסל המתמחות באפיקים אלה ממשיכים גם השנה, דווקא המטבעות מראים שיפור מה, ומרביתם מציגים תשואה חיובית קלה מתחילת השנה. אפילו שער הדולר מול השקל ביקר בקצרה באזור ה-3.55.
האם זה הזמן לתבל את תיק ההשקעות במט"ח, ובפרט במטבעות של שווקים מתעוררים?
השקעות הן עניין של אלטרנטיבות. נבחן לדוגמה את ההשקעה בריאל הברזילאי. ניתן להשקיע בו ישירות דרך איגרת חוב של הבנק האירופאי - איגרת שדירוגה AAA לשנת 2016, עם מח"מ קצר משנתיים ותשואה לפדיון של כ-10%.
להבדיל, ניתן להשקיע באג"ח ממשלת ארה"ב ל-2016, גם היא בדירוג AAA, ולקבל תשואה לפדיון נמוכה מ-1%. כעת צריך להחליט, האם הריאל יכול להמשיך ולהיחלש ביותר מ-9% בשנה? אמנם לא ניתן לפסול זאת, אך הסבירות להערכתנו נמוכה.
לאן הולך השקל?
ואולם, התחזקות המט"ח אינה הצד היחיד במשוואה. המשך התחזקות השקל מהווה את הצד השני. הימור לגבי כיוון שערי מט"ח הינו מתכון כמעט בטוח להפסד, עם זאת נראה כי בטווח הבינוני שער השקל-דולר ינוע לכיוון ה-3.6.
מספר גורמים צפויים לתמוך בכך: ראשית, נראה כי בנק ישראל החליט לתמוך בשער החליפין של 3.5 כשער רצפה לא רשמי. ההתערבות שלו בשוק מיד לאחר הודעת הריבית, וגם ההתערבות ביום שישי שאחריה, מביאות לתחושה זו. שנית, נראה, כי לאחר רכישות רבות של בנק ישראל, ולאחר סיום עסקאות הענק של ווייז וישקר, נעצר במעט הלחץ על החשבון השוטף, ובטווח הרחוק עודף בחשבון זה מהווה הסבר כלכלי מוצלח לכיוון שער החליפין.
הסיבה השלישית טמונה בצד המוסדי. אמנם המשקיעים המוסדיים מוציאים כשליש מהחשיפה המנייתית שלהם לחו"ל, אך זו מבוצעת בעיקר עם גידור המט"ח. אם באמת יסתמן כי בנק ישראל מצליח לשמור על רמת שער החליפין הזו, הרי שיהיה תמריץ למוסדיים להקטין את הגידור. ומכאן, כמו בכדור שלג, האפקט עשוי להיות המשך היחלשות השקל.
חשוב לציין כי השקעה במט"ח ובמטבעות אקזוטיים הינה תנודתית ואינה מתאימה לכל משקיע. עם זאת, אנו מעריכים כי רמת המטבעות, המכפילים ותשואות האג"ח על רבים ממכשירי ההשקעה הופכת אותם לאטרקטיביים ביחס לאלטרנטיבות. לכן, תיבול אג"ח במט"ח, או תיבול מט"ח מנייתי במוצרים משולבי אג"ח ומניות, נראים להערכתנו דווקא עכשיו כהשקעה מסוכנת, אך אטרקטיבית.
* הכותב הינו הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מנורה מבטחים.