יש בידיכם סכום כסף פנוי ואתם רוצים לשמור עליו בצד וגם להרוויח מעט על הדרך? תקופה מתמשכת של ריביות נמוכות במיוחד אינה תמריץ רציני לפנייה לאפיק החיסכון בפיקדון בבנק. כשריבית בנק ישראל עומדת על אחוז אחד, מדובר במוצר אטרקטיבי פחות מחלופות מחוץ לבנק - אולם קיים קהל לא קטן שפונה אליו מסיבות שונות - מרצון לנזילות ועד פחד מסיכונים.
אילו ריביות מציעים היום הבנקים על הפקדת סכום כסף לטווח הבינוני, ומה כדאי לדעת בטרם פונים לאפיק הזה?
מבין הבנקים שהציעו ל"גלובס" מוצרי חיסכון לתקופות של 5 ו-10 שנים, בולטות לטובה הריביות בבנק אגוד - נציג הבנקים הקטנים בהשוואה - ובבנק הפועלים. לטווח של 10 שנים מציעים גם במזרחי-טפחות ריבית שקלית גבוהה יחסית.
לדוגמה, בחישוב הריבית-דריבית, לקוח שיפקיד במזרחי-טפחות 100 אלף שקל ל-10 שנים בריבית שנתית של 4.15%, יקבל בסוף התקופה כ-150 אלף שקל - ריבית מצטברת של כ-50%. מי שישקיע סכום דומה בריבית דומה בבנק אגוד, בריבית שנתית מנצחת של 4.82%, יזכה לתשואה של 60% על הסכום בתום התקופה.
הבנקים, יש לומר, אינם שוקטים על השמרים ומנסים לייצר כל העת מוצרים חדשים בתחום ולפרסם אותם. כך למשל פיקדון "דובדבן" במזרחי-טפחות - המציע קצבה חודשית במשך תקופה השווה באורכה לתקופת החיסכון; או "שוקו וניל" של לאומי - פיקדון לתקופה של 4 שנים המאפשר גם את הגבוה מבין ריבית או מדד וגם נקודת יציאה אחרי שנתיים, בריבית קבועה; חיסכון צמוד ל-10 שנים בבנק הפועלים המציע מענק צמוד למדד המחירים לצרכן, וכן הלאה. בבנק ירושלים מתמקדים ספציפית במוצרים לטווח קצר בריביות גבוהות יחסית לבנקים אחרים. פעמים רבות מוגדר בבנקים סכום מינימום להפקדה, וגם אותו כדאי לקחת בחשבון.
יותר חוסכים לטווח קצר
בעולם הבנקאות מקובל לחלק את מוצרי הפיקדונות לשניים: אלה לטווח קצר, לרוב עד שנה; ואלה לתקופות ארוכות יותר - בהן מוצעת לחוסך ריבית גבוהה יותר, אולם הנזילות מוגבלת בהתאם.
"המגמה של חיסכון לטווח קצר התגברה מאוד ב-20 שנים האחרונות", אומר גורם בעולם הבנקאות. "בניגוד למה שהיה מאוד מקובל בעבר, רוב הלקוחות לא יסגרו סכום כסף ליותר מ-5 שנים. אלה שעושים את זה הם לרוב לקוחות מתוחכמים יותר, שגם יודעים להתמקח על הריביות ולא לקבל אוטומטית את מה שמוגדר בטבלה הרשמית בבנק. הלקוחות שסוגרים כסף לכמה חודשים לרוב עושים פחות 'שופינג' ופחות מבינים במה שמציעים להם, גם אם התשואה כמעט אפסית".
לחיסכון כזה יש לא מעט אפקט פסיכולוגי: "זה מתחיל מהטיית ההכרות", מסביר ד"ר טל שביט, מומחה למימון ולפסיכולוגיה של משקיעים וראש המחלקה למימון במכללה למינהל. "אנשים מרגישים יותר בטוח ומוכר לפנות לבנק. יש גם את ההילה השלילית של הבורסה שנתפסת כמסוכנת, לכן אנשים פונים לפק"מים שנתפסים פסיכולוגית כדבר הכי בטוח. הם אפילו מחזיקים בפק"מ כשיש להם אוברדראפט, שהריבית עליו גבוהה הרבה יותר - ובעצם מחזיקים בחיסכון הזה כעוגן: אם אני לא אפריש לחיסכון, לא אחסוך כלום".
מה במקום פיקדון?
התשואה של הבנק לא יותר גבוהה ממק"מים או אג"חים, מסביר ד"ר שביט, אולם לבנק יש מגוון נזילות גבוה יותר, והחיסכון פשוט יותר מהתעסקות בשוק ההון - מה שמשאיר קהל לא קטן.
- מה בעצם האלטרנטיבות?
"אדם צריך לראות כמה כסף יש לו בסך-הכול - לזמן בינוני וקצר, פלוס קרנות השתלמות, ולהחליט מה עושים עם ההשקעות. צריך לזכור שקרנות השתלמות מושקעות לרוב בסיכון די גדול, גם 40% מהתיק יכול להיות בסיכון גבוה.
"אם מחפשים אפיק בטוח - פונים לכיוון השקלי: מק"מים, אגרות חוב ממשלתיות שגם בהן התשואה לא גבוהה או פיקדונות שקליים. צריך גם לזכור שבאפיקים אחרים אי-אפשר להתמקח, אין עם מי לריב על התשואה במק"מ - בעוד שעם הבנק אפשר להתמקח".
בארגון פעמונים, המלמד כלכלת בית נכונה, ממליצים לבחון את אפשרות ההשקעה בקרן כספית: "המוצר דומה לקבוצת רכישה, רק שבמקום בניינים מדובר בפיקדונות וללא מרכיב הסיכון. הלקוחות משקיעים בקרן (לכל בית השקעות יש קרן כספית), ובעקבות כוח הקנייה הגדול בעל הקרן משיג מהבנקים תנאים מועדפים וריבית טובה יותר. אופי ההשקעה הוא לרוב מק"מ עד 3 חודשים בצירוף פיקדונות". לעומת אפיקי השקעה אחרים אפיק זה כורך סביבו הכי פחות עלויות נוספות.
יתרון נוסף של קרן כספית הוא האפשרות למגן מס: "בפיקדון רגיל משלמים 15% מס נומינלי, ובקרן כספית משלמים 25% מס אולם בשיעור ריאלי, כך שנוצרת אפשרות למגן מס. יוצא מכך שאפיק זה מניב יותר מפיקדון רגיל, אין סיכון כמעט בהשקעה, ובנוסף לכך הוא נזיל מאוד; אפשר לצאת מתי שרוצים, לעומת תחנות היציאה בפיקדון רגיל שככל שקרובות יותר כך הריבית יורדת והרווח מצטמצם. הבנקים מבחירה אינם מעניינים שלקוחותיהם יפנו לאפיק קרן כספית בשל רווח נמוך של הבנק מההשקעה, לכן צריך לשאול על כך באופן יזום".
5 דברים שכדאי לזכור בדרך לחיסכון בבנק
1. השוואות ומיקוח
כוחו של הצרכן גדול מכפי שמשערים מרבית הלקוחות. פתחו לדיון את נושא הריביות ונסו להשיג תנאים מיטביים.
צפריר עקב, מנכ"ל "עין צופיה ייעוץ כלכלי": "עוד קודם לכן, בחנו את הריבית המוצעת ולעשות סקר שוק. ישנם הבדלים בין הריביות המוצעות בבנקים, והשוואה תסייע להשיג תנאים טובים יותר".
2. סוג הריבית
בעוד בפיקדונות קצרי-טווח הריבית המוצעת שקלית, לתקופות ארוכות יותר מוצעת לעתים גם ריבית צמודת מדד המסתמכת על השינויים האינפלציוניים הצפויים. לרוב מתכנס שיעור החיסכון הסופי לשיעור דומה, אולם בזו האחרונה עדיין קיים אלמנט של הימור וחוסר ודאות שיכול לשחק באותה מידה לטובתו או לרעתו של הלקוח.
3. חלופות
אל תפחדו לברר אודות חלופות מחוץ לתחומי הבנק - הם בהחלט עשויים להיות מתגמלים ביותר, אם תיקחו בחשבון את הצרכים שלכם וכמובן את מידת הצורך בנזילות.
"כיום ישנן אלטרנטיבות לחיסכון גם מחוץ לבנקים", מזכיר עקב, "בין אם באמצעות קרנות כספיות שגם בהן רמת הסיכון נמוכה והנזילות היא גבוהה, שמשקיעות את הכספים בפיקדונות שונים - ובין אם באמצעות חברות הביטוח שמציעות אפיקי חיסכון לטווחי זמן ארוכים יותר.
4. נזילות
ככל שתארך התקופה לחיסכון, הנזילות תוגבל יותר. תנאי שבירה מוקדמת ימזערו בהתאם גם את שיעור החיסכון הניתן. יש לבחון מבעוד מועד את נקודות היציאה המוקדמות (ועלותן) וכן את מידת הגמישות (אם בכלל) בשבירה מוקדמת של הפיקדון.
"לפני כל השקעה וחיסכון מומלץ להגדיר צרכים", מזכיר עקב. "ככל שהצרכים קרובים ומוחשיים יותר - כך ישנה חשיבות רבה יותר לנזילות וליציבות. בחלק מהתוכניות הכסף נזיל מדי יום, בחלקן מדי שבוע, ובחלקן אחת לשנה".
5. ניכוי מס מרווחים
על-פי חוק, מנוכה מהרווחים על הפיקדונות מס של עד 25%. הביאו בחשבון את העלות הנוספת הזו בחישוב הרווח הצפוי.
