אזרחים רבים עלולים להסתבך בעבירה של שימוש במידע פנים. באותה מידה שעבירה זו חלה על בעל מניות בחברה, נושא משרה ונותן שירותים לחברה, היא חלה גם על עובדי ייצור, על מזכיר/ה ואפילו על אדם מהרחוב שהמידע הודלף לו, בכוונה או בטעות, מאיש פנים. וכך, אם מישהו מאיתנו יעשה שימוש במידע פנים במודע - הוא עלול ללכת לכלא.
בימים אלה מגבשת רשות ניירות ערך תיקון, שיחיל את העבירה גם על מתווכים פיננסיים שעושים שימוש במידע פנים בנוגע להתרחשויות צפויות במסחר ובשוק.
המחוקק מגדיר את השימוש במידע פנים כעבירה פלילית, ולפני מספר שנים העלה את העונש המקסימלי עליה ל-5 שנות מאסר. בחוק האכיפה המינהלית שנחקק לפני כשנתיים הוגדר השימוש במידע פנים, בנסיבות מסוימות, גם כהפרה מינהלית. הרשות אמנם גיבשה הנחיות שקובעות מתי ינותב התיק למסלול הפלילי ומתי למינהלי, אבל הליך היישום שלהן נמצא עדיין בגיבוש.
בתיקים המופנים למסלול הפלילי מובילה רשות ניירות ערך קו לוחמני ודורשת עונשי מאסר בפועל. האופציה להפנות תיקים למסלול המינהלי מנוצלת היום רק במידה מעטה.
גם אלה הסבורים כי יש מקום לענישה של מאסר בפועל על עבירות של שימוש במידע פנים, שאיני נמנית עימם, יסכימו שעונש מאסר מתאים רק למקרים חמורים ומובהקים ביותר.
המקרים שבהם ביקשה המדינה, וקיבלה, עונשי מאסר בפועל בעבירות שימוש במידע פנים עד כה, אינם מצדיקים עונש זה. לדעתי, תיקים מסוג זה היו צריכים להיות מופנים למישור המינהלי, אילו היה חוק האכיפה המינהלית בתוקף בתקופה הרלבנטית לביצועם.
עונש של מאסר בפועל הוטל, למשל, על יחצ"ן שניצל מידע פנים שקיבל מחברות שלהן נתן שירותי קשרי משקיעים, אף שטובת ההנאה שהפיק לא הייתה גדולה.
לאחר כניסתו לתוקף של התיקון המאפשר שימוש במסלול המינהלי, התנהלו מספר הליכים מינהליים נגד משתמשים במידע פנים, שבמסגרתם טופלו מנהלים שעשו שימוש ברשלנות במידע פנים. רשלנותם התבטאה בכך שהם לא חשדו שהם עושים שימוש במידע פנים, אף שהיה מצופה שיתעורר אצלם חשד כזה.
השאלה אם אדם הפר "במודע" או "ברשלנות" את האיסור לעשות שימוש במידע פנים, מוכרעת ברוב המקרים על סמך ראיות נסיבתיות. הגבול בין מודעות לבין רשלנות הוא לרוב דק מאוד, וחצייתו אינה מצדיקה, למעט במקרים חריגים, את הפער העצום בין הרשעה פלילית, שעלולה לגרור מאסר בפועל - לבין סנקציה מינהלית.
לפני שהמדינה חותרת להחמרת הענישה, עליה לעצור ולבדוק את השימוש במסלול המינהלי ככלי למאבק בתופעה של שימוש במידע פנים. רק אם יתברר כי השימוש בו אינו יעיל דיו, יהיה מקום לבחון את המשך השימוש הנרחב במסלול הפלילי.
את ההחלטה לנתב תיקים למסלול הפלילי, שצריכה להתקבל רק במקרים נדירים, צריך לקבל רק לאחר בדיקה זהירה של כל השיקולים הרלבנטיים, כגון ההיקף הכספי, היקף הרווח שהושג בביצוע העבירה, מידת התחכום, מידת ההשפעה על השער, סוג הכוונה או המודעות, המקצוענות, היקף הניסיון ומעמדו של המפר בשוק ההון.
בכל מקרה, יש לדאוג כי החלת הקריטריונים, שתביא לניתוב התיק למישור הפלילי או המינהלי, תהיה אחידה ושוויונית.
* הכותבת מתמחה בייצוג נאשמים בעבירות ניירות ערך, והיא מרכזת אקדמית של יום ההשתלמות באכיפה בשוק ההון שעורך המכון להשתלמות עורכי דין.