גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטרנד החם הבא: הייצור הטבעי מגיע לתחום הקוסמטיקה

ערכת סבון מוצק לייצור ביתי, מתכונים לקרם פנים רוחני, שמנים ארומתיים המזוקקים מפסולת של עצים וסבון נוזלי אורגני ■ ההערכות: 7% מענף הקוסמטיקה בישראל מהווים את פלח השוק הטבעי הזה

בקבוצה "לא קונה בלי ארנב" בפייסבוק פורסם עם תחילת 2014 מדריך עדכני לחברות הקוסמטיקה שמבצעות ניסויים בבעלי חיים בדרך לשמפו הריחני ואלה שמצליחות להסתדר בלעדיהם בדרך לחמאת השיאה. מאחורי המיזם עומדים פעילים למען זכויות בעלי חיים, שזה עשורים קוראים את הקריאה לשחרור בעלי החיים מתעשייה שמוכרת ציפיות לעור מתוח ולשיער רך וריחני.

טרנד הטבעונות נתן עוד דחיפה משמעותית לקידום המודעות לנושא וחלק מהחברות מתיישרות בהתאם למגמות. אולם זאת רק אג'נדה אחת שקוראת תיגר על תעשיית הקוסמטיקה הקונבנציונלית. מה שהחל כגל של צרכנות מוסרית והמשיך להצעות פעילות עם הילדים בבית להכנת סבון, הפך בשנים האחרונות לתעשייה קטנה בעולם וכפועל יוצא גם מפרנס עסקים קטנים ובינוניים בישראל.

יותר מאשר על סבלם של הארנבים, ענף הקוסמטיקה הביתית, הטבעית, זו שנשענת על מלאכות מסורתיות או על פסי ייצור צנועים, מבקש לענות על בעיית התיעוש של השנים האחרונות: רק לפני כמה חודשים פרצה בתקשורת העולמית סערה קטנה (קטנה מדי) כשהתגלתה השפעתו המזיקה של הבנזופנון 2, כימיקל הנפוץ מאוד במוצרי קוסמטיקה והיגיינה. הכימיקל, הסבירו החוקרים (מאוניברסיטאות בישראל ובפלורידה), חודר במהירות לסביבה הימית דרך השפכים ופוגע באלמוגים צעירים באמצעות שינוי הדנ"א שלהם. עכשיו תחשבו, אומרים חסידי הקוסמטיקה הטבעית, מה זה עושה לגוף שלנו.

הקוסמטיקה הטבעית, אפוא, רוצה לעשות לתעשיית היופי את מה שתנועת ההאטה עשתה למזון המהיר. יש לו כבר תת-ענפים משלו: קוסמטיקה אורגנית, המתהדרת, בין היתר, בצמחים שלא רוססו בחומרי הדברה; קוסמטיקה אקולוגית, המתחשבת גם "בטביעת הרגל הפחמנית" של תהליכי הייצור, השינוע וההשפעה הסביבתית על המוצרים שנשטפים עם המים; ואפילו קוסמטיקה רוחנית, הנישאת על גלי הניו-אייג' שמעניק משמעות כמעט לכל אספקט בחיים - אפילו למריחת קרם ידיים. ברקע, כמובן, ישנו מעמד הביניים הנאנק תחת יוקר המחיה, ומבקש לקחת את העניינים לידיים ולהתנסות בהכנת דאודורנט ביתי טבעי.

משרד הבריאות רואה במונח קוסמטיקה טבעית מונח שיווקי ולא מפלח או מכיר את כלל היצרנים. ההערכות של גורמים בענף הן כי 7% מענף הקוסמטיקה בישראל מהווים את פלח השוק הזה. מיעוטם נמצאים על המדפים ברשתות הפארם, אבל רובם המכריע מגיעים לקהל דרך בתי טבע, מפה לאוזן, בחנויות אינטרנט, בחנויות בוטיק או בהתאמה אישית. יצאנו בעקבות הניחוחות בתקווה לסיים עם עור פנים זוהר יותר.

קוסמטיקה אקולוגית / האחים פנר

ניחוח הדסים משכר מקבל את הנכנסים לבית מיצוי השמנים האתריים אדוה של האחים עידן וניר פנר במפרץ חיפה. בכניסה מונחת ערימה של גזם הדס מצוי, כזה שגדל ברחבי הארץ. בחלל הבית הוא עובר טיפול, מיצוי וזיקוק עד שמתקבל השמן עם סגולות המרפא ועם ריח החורש הים תיכוני.

לא רק הדסים ממצה עידן פנר (27) יחד עם אשתו שמרית; בגיבוי של האח ניר (31), ארומתרפיסט ורוקח קוסמטיקה טבעית, שעוסק בתחום כבר 7 שנים במעבדה שממוקמת בביתו בחיפה, יוצרים השלושה חומרי גלם לתעשיית הקוסמטיקה הטבעית מצמחים ארצישראליים כמו מנטה וזעתר, ברוש ואורן ירושלמי.

האח הצעיר, עידן, החל במיזם בעקבות מאמר שפורסם ב-2009 על-ידי פרופ' נתיב דודאי ממכון וולקני, שעסק בשאלת מיצוי השמנים מצמחי המרפא הישראליים. את חומרי הגלם יצא לאסוף מחקלאים ומפסולת גזם ביערות קק"ל ובגיבוי של משרד החקלאות גם בהרי הגליל, בהרי ירושלים, ברכס הכרמל וברמת הגולן.

"תחשבי על זה ככה", פוצח עידן כשהוא מפורר את עלי ההדסים היבשים, "מדי שנה נערמים בקק"ל 100 אלף טון של גזם, שקבלנים פשוט מרסקים ומפזרים ביער. מכל הגזם הזה אפשר למצות שמנים לצרכים קוסמטיים או רפואיים. לאחר התהליך נשאר ההדס מרוקן ממרכיבים פעילים והופך לחומר אורגני מצוין. אפשר להסתכל, למשל, על תעשיית האתרוגים בסוכות או על 70 טון הדס שמגדלים כל השנה רק בשביל החג הזה, ואחריו הכול נזרק לפח".

- אז אתם אומרים, בואו נעשה מזה כסף.

האח ניר משיב תוך כדי הדגמה וערבוב החומרים: "בעולם של היצרניות הגדולות יש בעיה עם השמנים הללו מכיוון שהם לא אידיאליים מבחינת אלרגניים. אבל היום ברור ללקוחות שעל הצמח יש מגוון של השפעות, מאקלים דרך האבקנים, שלא ניתן לחקות בצורה סינתטית. נכון שכותבים על אריזות של מוצרים שיש בהם שמן עץ התה, אבל אם זה סינתטי, אין שם בעצם כלום. הרוב בכלל לא מסתכלים על רשימת המרכיבים באריזות, וחבל. כי אם יקראו, יראו שהחומרים הטובים שרוצים לעור הם מיעוט לעומת חומרים לא טבעיים".

- אז צריך לחפש את החומרים הטבעיים, הפשוטים?

"זה לא כזה פשוט. קשה מאוד לייצר מוצר ממחית אבוקדו שמישהו יקנה, לכן אנחנו חייבים לשלב את הידע המסורתי של השמן האתרי והשמנים הצמחיים עם הקידמה הטכנולוגית. אנחנו לא רוצים לחזור אחורה לימים שבהם שמים חתיכות מלפפון על הפנים. מצד שני, ברור שחומרים סינתטיים לעולם לא יהיו שלמים כמו המוצרים שנרקחים באמת מהטבע".

- מה הלאה מבחינה עסקית?

עידן: "יש חברה קנדית שמתעניינת בפעילות שלנו כי להם אין את החומרים האלה. המטרה היא למצוא חברת הפצה או שיווק שמשווקת שמנים גם לחו"ל ולספק את החומרים. אני מאמין שישראל יכולה להיות מעצמה בתחום השמנים האתרים והצמחיים לתעשיית הקוסמטיקה הטבעית".

עסק משפחתי / הסבון של מיכל

עד שנת 2007, נועם לוי עבד כשף עם שעות ארוכות ו"בלתי שפויות", כלשונו. כשהוא ורעייתו מיכל חיפשו משהו שיפרנס אותם, ושגם יוכלו לשמור על חיי משפחה בריאים עם ארבעת ילדיהם, הרעיונות שעלו בהתחלה היו גבינות עזים או גלידריית בוטיק, אך אט-אט התפתחו דווקא לייצור סבונים מוצקים.

- איך הגעתם לזה?

"ראינו שהשוק מתומחר גבוה מדי, גילינו שחומרי הגלם לא יקרים ושיש הרבה פוזה. המוצרים מתומחרים כמוצרי יוקרה או מותרות ורצינו להפוך אותם למשהו יומיומי בחיים של האנשים. לא משהו שקונים בתור פינוק, אבל מצד שני, זה גם לא השוק של 10 שקלים לשלישיית סבון נוזלי. אנחנו פונים למי שיש לו קצת כסף ורוצה לחיות את החיים האלה".

- איך אתם פונים אליהם?

"עם הרבה פחות פוזה ופחות אריזות. לא מנפחים מחירים כדי ליצור תדמית ומתרכזים בחומרי הגלם. כשאת קונה קרם ב-150 שקל, זה בדיוק אותו קרם שאת קונה אצלנו ב-65 שקל".

- כי חומר הגלם זול יותר.

"זה בדיוק העניין. חומר גלם יכול להיות איכותי גם בלי לעשות חור בכיס. אנחנו משתמשים בשמן קלנדולה ובחמאת שיאה אורגנית כבסיס לכל המשחות, ואת מי הפנים מייצרים עם תה מפרחי לבנדר אמיתיים. זאת רמה אחרת של חומרי גלם".

הזוג מציע ללקוחות גם ערכות להכנת מוצרים בבית: "אנחנו מסבירים לאנשים איך לעשות קרמים, משחות וסרומים. כל הרכיבים כתובים בעברית פשוטה. אני באמת מאמין שאולי יש חומרים כימיים שנותנים ביצועים יותר טובים, אבל לטווח ארוך יש תופעות לוואי שלא מדברים עליהן".

בינתיים הקימו השניים גם מפעל בדלתון, 180 מטרים רבועים שנראים קצת כמו מטבח גדול, שבו הם רוקחים ביחד עם 7 עובדים את המוצרים. "אפילו העובדים לבושים בחליפות שף שהיו לי פעם", צוחק נועם. "אנחנו מערבלים ומוזגים, זה מאוד דומה לבישול והכול נעשה בצורה ידנית".

- ומה הלאה? לכבוש את המדפים ברשתות הפארם?

"לא. ההסכמים עם רשתות הפארם קורעים אותך. אני לא נכנס לנישה הזאת ולא רוצה להיות במצב שאני צריך לייצר מוצרים במיליון שקל כדי להרוויח 100 אלף. אנחנו מעדיפים להיות בקשר ישיר ולתת שירות דרך האינטרנט והפייסבוק. מבחינת המוצרים, אנחנו מנסים עכשיו גם לפתח שמפו טבעי שייתן את התשובה האולטימטיבית".

קוסמטיקה רוחנית / תחיה פילדר

"אה", מסתייגת תחיה פידלר כשהיא מתבקשת להתייחס לדברים, "לוויטמינים יש יכולת השפעה חזקה לשינוי על העור ששום בוטוקס לא יעשה". פידלר היא אישה ססגונית עם סיפור חיים לא שגרתי. בגיל 15, לדבריה, החלה לגלות את עולם רקיחת צמחי המרפא של הרמב"ם. משם נדדה לדרום אפריקה, חזרה בתשובה, חזרה לישראל ויצאה בשאלה, והנה לפני שנה ייצרה לראשונה ליין של מוצרי קוסמטיקה תחת השם TF.

3 מוצרים מציעה פידלר בעלויות הנעות בין 120-180 שקל, והם מורכבים מוויטמינים A ו-E, משמן קמומיל ומוורדים.

פידלר משווקת את קוסמטיקת הניו-אייג' הזו מפה לאוזן וברשתות החברתיות. אפשר למצוא ברשת סרטונים שלה מדגימה הכנת קרם ידיים טבעי מוורדים, ממים, ממיץ לימון ומסוכר חום, ומגלה שלתערובת יש סגולת מרפא לבעיות פוריות ופריון.

"אני מאוד אוהבת את הריח של הוורדים, אז לקחתי ורדים מהגינה וסחטתי. העברתי דרך מסננת, הוספתי ויטמין B שלא משתמשים בו בדרך כלל בקוסמטיקה, והאחראי על מערכת העצבים ומשפיע גם על העור. הוספתי שמן ורדים שמגיע מכווית והוספתי ויטמין E. מכל אלה רקחתי קרם גוף מדהים שכשאני שמה אותו אני מתעלה מבחינה רוחנית".

- באמת? ממש מתעלה מבחינה רוחנית?

"בהחלט. ביהדות יש את תפילת פיטום הקטורת ומה היא בעצם? בהרחה, בארומתרפיה. ברגע שהכוהנים היו מדליקים את הקטורת בבית המקדש, בני ישראל היו מתעלים מבחינה רוחנית כדי לשכוח מצרות היומיום. את מכירה את ההרגשה שריח טוב פותח אותנו ומעלה זיכרונות נעימים?".

- מכירה.

"אז כשאני רוקחת לבד, אני מרגישה את ההתעלות של הריחות ומרגישה מה הם עושים לגוף שלי. אני מרגישה את האושר במתנה שניתנה לי לקחת עלה מצמח ולרקוח ממנו מה שבא לי ומתי שבא לי. אני לא צריכה להיכנס לשום חנות בשביל זה. יש לי את זה בבית ובגינה".

רשתות הבוטיק / לבידו

"ענף הקוסמטיקה הטבעית נוגס ב-14% מהשוק הגרמני ומגלגל 120 מיליון אירו בשנה", מדווח עידו מגל, 36, שחגג השנה עשור של פעילות ומחקר בעולם הקוסמטיקה הטבעית, ושבדיוק חזר מכנס בגרמניה. "השוק האירופי כבר קרוב לרוויה ועכשיו מחפשים שווקים בינלאומיים לייצא אליהם".

מגל לא מופתע מהנתונים האירופיים. מה שהחל בנהלל, מקום מושבו, כבית מיצוי ורקיחת תכשירים קוסמטיים ביתיים, הפך לרשת מוצרים קוסמטיים שמתפרסת על 5 חנויות, מרכז מבקרים, הרצאות ומעבדה: "כשהתחלנו, לא היה שום מותג קוסמטיקה טבעית אמיתית בארץ. היו מותגים, אבל אף אחד מהם לא לקח את זה צעד אחד קדימה עד הסוף ו-ויתר על הדברים שאפשר לוותר עליהם".

- על מה, למשל?

"לייצר סבון נוזלי או קרם פנים בלי פאראבנים".

- מה זה פאראבנים?

"כימיקלים המשמשים כחומרי שימור, שנחקרו ונמצאו כפוגעים בזרע של הגבר".

- אוקיי, מה עוד?

"חומרים מקציפים כמו SLS, שמדברים הרבה על הנזקים שלהם. או חומרים משמרים שמוסיפים לקרמים, שנספגים בעור ויכולים לעשות נזקים אפילו לדנ"א".

- לפי מה שאתה מספר, צריך מדבקות אזהרה על סבונים.

"לעשות קוסמטיקה טבעית זה הרבה יותר מלעשות 5 טון קרם ולזרוק שתי טיפות לבנדר או שמן זית ולכתוב על האריזה 'שמן זית'. זאת מכבסה ירוקה של מילים ששוטפת את כל התעשייה. בעולם קמו ארגונים שעושים פיקוח על קוסמטיקה אורגנית. הבעיה היא שהם ארגונים מסחריים, חברות שנלחמות אחת בשנייה, ולפעמים זה לא ברור לצרכן הסופי שקנה מוצר קוסמטי עם תקן אורגני ולא יודע שמאחוריו עומד תקן מסחרי".

- אפשר בכלל לייצר מוצרים קוסמטיים נטולי כימיקלים?

"אין כזה דבר 'בלי כימיקלים'. כשאת מחברת מים ושמן ביחד בקרם את חייבת חומר מקשר. השאלה איזה כימיקלים, איזה חומרים משמרים ובאיזה מינון. צמחי המרפא שבהם אנחנו משתמשים הם אורגניים, ללא שאריות ריסוס או חומרי הדברה".

התפנית המשמעותית בעסק של מגל, שהפך במרוצת השנים גם למשפחתי כשאחיו נכנסו לפעילות, הייתה בשנת 2009: "יהודה פרל (איש העסקים היהודי אמריקני שמכר את סברה לשטראוס ב-2008, צ' ק') הגיע לארץ בחיפוש אחר חברות שעוסקות בתחום הטבעי והאורגני. אנחנו עלינו ברדאר שלו, היה חיבור טוב והוא הצטרף כשותף. הכיוון היום הוא לשוק הבינלאומי, כי השוק הישראלי מוגבל".

- מה קרה לענף בישראל בעשור האחרון?

"גדלו הדרישה והמודעות ונוצר צורך מצד לקוחות. קמו בשנים שחלפו המון רשתות טבע ובתי טבע והטראפיק בחנויות האלה הלך וגדל. יחד עם הלחם האורגני, אנשים מחפשים גם סרום לפנים או סבון טבעי. יחד עם זאת, הגידול באורגני בתחום המזון הרבה יותר מהיר מהקוסמטיקה".

- בינתיים גם קמו לך מתחרים.

"יש המון יצרנים קטנים ומה שקורה הוא שהקבוצות הגדולות פשוט קונות אותם. גם אלינו פנו יצרניות ישראליות גדולות. זה קורה כל הזמן בשנים האחרונות".

הספקנית / "לבאזז הזה אין אחיזה במציאות"

רונית שגב, שהקימה לפני 6 שנים את חברת הקוסמטיקה ביופור, שומעת ולא משתכנעת. היא בעלת תואר שני במדעי הרפואה ותואר ראשון בביולוגיה ופונה רק לענף המקצועי. "טבעי", היא אומרת בניגוד לאינטואיציה, "זה לא תמיד טוב יותר לעור".

באתר שלה אף פרסמה טבלה של 200 רכיבים נפוצים בתעשיית הקוסמטיקה, סינתטיים וטבעיים, והיא ציינה את הפעילות שלהם על העור, וזאת, לדבריה, רק רשימה חלקית: "יש בענף 30 אלף מרכיבים, בכל קרם יש לפחות 30 מרכיבים. זאת תעשייה שיש בה הרבה אשליות ובטח בתחום הזה של טבעי או לא טבעי. הרי גם נפט זה טבעי, אבל לא נמרח אותו על העור והרעלים הכי חזקים בטבע מגיעים מצמחים. מצד שני, יש הרבה כימיקלים מצילי חיים".

- את מרגישה מאוימת מהבאזז הטבעי.

"ממש לא. הלקוחות שלי הן נשות מקצוע שמבינות עניין, אבל אני שומעת קוסמטיקאיות שמרגישות נחיתות ואומרות, 'מה, אני לא טבעית?', או שהן מספרות שלקוחות מגיעות ושואלת אותן אם אצלן זה 100% טבעי. הקוסמטיקאיות והצרכנים הסופיים לא יודעים לקרוא מאמרים מדעיים, אז הם נשבים בזה. יש הרבה ירוקים שמדברים על הנושא בתקשורת, אבל מי שיקרא מאמרים מדעיים יראה את האמת במערומיה".

- שהיא?

"שלכל הבאזז הזה של קוסמטיקה טבעית אין במה להיאחז. זאת בעיניי צורת שיווק לא הוגנת, שמכפישה וגורמת לקהל הקצה לחשוב שמה שלא טבעי - מסוכן, וזה לא נכון".

- אבל במעבדה בעצם מנסים לחקות את הטבע, לא?

"כל מרכיב טבעי אפשר לחקות במעבדה. הרי זאת מולקולה ואפשר לסנתז אותה. לא עושים החלטה לפי מה יותר טוב לעור, כי שניהם טובים לעור באותה מידה. למשל, חומצה גלוקלית, שמחליקה ומחדשת את העור, נמצאת בקנה סוכר. אבל לא מפיקים אותה מקנה סוכר כי זה תהליך יקר ונדרש דונם לצנצנת ולפעמים להפך - יותר זול דווקא לייצר מהצמחים. בסופו של דבר, זה נקבע לפי כדאיות כלכלית. בצנצנת קרם של 400 שקל, עלות הצנצנת הרבה פעמים יותר יקרה מהקרם עצמו. הקרם שבפנים יכול לעלות שקל או שניים, הצנצנת תעלה עוד 4-2 שקלים, תלוי כמה היא יוקרתית, אריזת הקרטון עוד שקל. הפרסום הוא שעולה הרבה כסף".

- אז מה הפלא שאנשים מבקשים להכין לעצמם קרמים בבית.

"אל תחפשו את הפתרונות בשמן זית במטבח. האינטרנט והפייסבוק מלאים בעצות סבתא על קוואקר ודבש שיעשו אותך זוהרת. אז נכון, זה לא מזיק, וזה נחמד, אבל אם זה מה שהיה עוזר לעור, לא היינו זקוקים לאנשי מקצוע כדי לשפר אותו. אין באמת מתכון ביתי למחיקת קמטים. אם היה, לא היינו משלמות 2,000 שקל למזרק בוטוקס".

עוד כתבות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?