בקבוצה "לא קונה בלי ארנב" בפייסבוק פורסם עם תחילת 2014 מדריך עדכני לחברות הקוסמטיקה שמבצעות ניסויים בבעלי חיים בדרך לשמפו הריחני ואלה שמצליחות להסתדר בלעדיהם בדרך לחמאת השיאה. מאחורי המיזם עומדים פעילים למען זכויות בעלי חיים, שזה עשורים קוראים את הקריאה לשחרור בעלי החיים מתעשייה שמוכרת ציפיות לעור מתוח ולשיער רך וריחני.
טרנד הטבעונות נתן עוד דחיפה משמעותית לקידום המודעות לנושא וחלק מהחברות מתיישרות בהתאם למגמות. אולם זאת רק אג'נדה אחת שקוראת תיגר על תעשיית הקוסמטיקה הקונבנציונלית. מה שהחל כגל של צרכנות מוסרית והמשיך להצעות פעילות עם הילדים בבית להכנת סבון, הפך בשנים האחרונות לתעשייה קטנה בעולם וכפועל יוצא גם מפרנס עסקים קטנים ובינוניים בישראל.
יותר מאשר על סבלם של הארנבים, ענף הקוסמטיקה הביתית, הטבעית, זו שנשענת על מלאכות מסורתיות או על פסי ייצור צנועים, מבקש לענות על בעיית התיעוש של השנים האחרונות: רק לפני כמה חודשים פרצה בתקשורת העולמית סערה קטנה (קטנה מדי) כשהתגלתה השפעתו המזיקה של הבנזופנון 2, כימיקל הנפוץ מאוד במוצרי קוסמטיקה והיגיינה. הכימיקל, הסבירו החוקרים (מאוניברסיטאות בישראל ובפלורידה), חודר במהירות לסביבה הימית דרך השפכים ופוגע באלמוגים צעירים באמצעות שינוי הדנ"א שלהם. עכשיו תחשבו, אומרים חסידי הקוסמטיקה הטבעית, מה זה עושה לגוף שלנו.
הקוסמטיקה הטבעית, אפוא, רוצה לעשות לתעשיית היופי את מה שתנועת ההאטה עשתה למזון המהיר. יש לו כבר תת-ענפים משלו: קוסמטיקה אורגנית, המתהדרת, בין היתר, בצמחים שלא רוססו בחומרי הדברה; קוסמטיקה אקולוגית, המתחשבת גם "בטביעת הרגל הפחמנית" של תהליכי הייצור, השינוע וההשפעה הסביבתית על המוצרים שנשטפים עם המים; ואפילו קוסמטיקה רוחנית, הנישאת על גלי הניו-אייג' שמעניק משמעות כמעט לכל אספקט בחיים - אפילו למריחת קרם ידיים. ברקע, כמובן, ישנו מעמד הביניים הנאנק תחת יוקר המחיה, ומבקש לקחת את העניינים לידיים ולהתנסות בהכנת דאודורנט ביתי טבעי.
משרד הבריאות רואה במונח קוסמטיקה טבעית מונח שיווקי ולא מפלח או מכיר את כלל היצרנים. ההערכות של גורמים בענף הן כי 7% מענף הקוסמטיקה בישראל מהווים את פלח השוק הזה. מיעוטם נמצאים על המדפים ברשתות הפארם, אבל רובם המכריע מגיעים לקהל דרך בתי טבע, מפה לאוזן, בחנויות אינטרנט, בחנויות בוטיק או בהתאמה אישית. יצאנו בעקבות הניחוחות בתקווה לסיים עם עור פנים זוהר יותר.
קוסמטיקה אקולוגית / האחים פנר
ניחוח הדסים משכר מקבל את הנכנסים לבית מיצוי השמנים האתריים אדוה של האחים עידן וניר פנר במפרץ חיפה. בכניסה מונחת ערימה של גזם הדס מצוי, כזה שגדל ברחבי הארץ. בחלל הבית הוא עובר טיפול, מיצוי וזיקוק עד שמתקבל השמן עם סגולות המרפא ועם ריח החורש הים תיכוני.
לא רק הדסים ממצה עידן פנר (27) יחד עם אשתו שמרית; בגיבוי של האח ניר (31), ארומתרפיסט ורוקח קוסמטיקה טבעית, שעוסק בתחום כבר 7 שנים במעבדה שממוקמת בביתו בחיפה, יוצרים השלושה חומרי גלם לתעשיית הקוסמטיקה הטבעית מצמחים ארצישראליים כמו מנטה וזעתר, ברוש ואורן ירושלמי.
האח הצעיר, עידן, החל במיזם בעקבות מאמר שפורסם ב-2009 על-ידי פרופ' נתיב דודאי ממכון וולקני, שעסק בשאלת מיצוי השמנים מצמחי המרפא הישראליים. את חומרי הגלם יצא לאסוף מחקלאים ומפסולת גזם ביערות קק"ל ובגיבוי של משרד החקלאות גם בהרי הגליל, בהרי ירושלים, ברכס הכרמל וברמת הגולן.
"תחשבי על זה ככה", פוצח עידן כשהוא מפורר את עלי ההדסים היבשים, "מדי שנה נערמים בקק"ל 100 אלף טון של גזם, שקבלנים פשוט מרסקים ומפזרים ביער. מכל הגזם הזה אפשר למצות שמנים לצרכים קוסמטיים או רפואיים. לאחר התהליך נשאר ההדס מרוקן ממרכיבים פעילים והופך לחומר אורגני מצוין. אפשר להסתכל, למשל, על תעשיית האתרוגים בסוכות או על 70 טון הדס שמגדלים כל השנה רק בשביל החג הזה, ואחריו הכול נזרק לפח".
- אז אתם אומרים, בואו נעשה מזה כסף.
האח ניר משיב תוך כדי הדגמה וערבוב החומרים: "בעולם של היצרניות הגדולות יש בעיה עם השמנים הללו מכיוון שהם לא אידיאליים מבחינת אלרגניים. אבל היום ברור ללקוחות שעל הצמח יש מגוון של השפעות, מאקלים דרך האבקנים, שלא ניתן לחקות בצורה סינתטית. נכון שכותבים על אריזות של מוצרים שיש בהם שמן עץ התה, אבל אם זה סינתטי, אין שם בעצם כלום. הרוב בכלל לא מסתכלים על רשימת המרכיבים באריזות, וחבל. כי אם יקראו, יראו שהחומרים הטובים שרוצים לעור הם מיעוט לעומת חומרים לא טבעיים".
- אז צריך לחפש את החומרים הטבעיים, הפשוטים?
"זה לא כזה פשוט. קשה מאוד לייצר מוצר ממחית אבוקדו שמישהו יקנה, לכן אנחנו חייבים לשלב את הידע המסורתי של השמן האתרי והשמנים הצמחיים עם הקידמה הטכנולוגית. אנחנו לא רוצים לחזור אחורה לימים שבהם שמים חתיכות מלפפון על הפנים. מצד שני, ברור שחומרים סינתטיים לעולם לא יהיו שלמים כמו המוצרים שנרקחים באמת מהטבע".
- מה הלאה מבחינה עסקית?
עידן: "יש חברה קנדית שמתעניינת בפעילות שלנו כי להם אין את החומרים האלה. המטרה היא למצוא חברת הפצה או שיווק שמשווקת שמנים גם לחו"ל ולספק את החומרים. אני מאמין שישראל יכולה להיות מעצמה בתחום השמנים האתרים והצמחיים לתעשיית הקוסמטיקה הטבעית".
עסק משפחתי / הסבון של מיכל
עד שנת 2007, נועם לוי עבד כשף עם שעות ארוכות ו"בלתי שפויות", כלשונו. כשהוא ורעייתו מיכל חיפשו משהו שיפרנס אותם, ושגם יוכלו לשמור על חיי משפחה בריאים עם ארבעת ילדיהם, הרעיונות שעלו בהתחלה היו גבינות עזים או גלידריית בוטיק, אך אט-אט התפתחו דווקא לייצור סבונים מוצקים.
- איך הגעתם לזה?
"ראינו שהשוק מתומחר גבוה מדי, גילינו שחומרי הגלם לא יקרים ושיש הרבה פוזה. המוצרים מתומחרים כמוצרי יוקרה או מותרות ורצינו להפוך אותם למשהו יומיומי בחיים של האנשים. לא משהו שקונים בתור פינוק, אבל מצד שני, זה גם לא השוק של 10 שקלים לשלישיית סבון נוזלי. אנחנו פונים למי שיש לו קצת כסף ורוצה לחיות את החיים האלה".
- איך אתם פונים אליהם?
"עם הרבה פחות פוזה ופחות אריזות. לא מנפחים מחירים כדי ליצור תדמית ומתרכזים בחומרי הגלם. כשאת קונה קרם ב-150 שקל, זה בדיוק אותו קרם שאת קונה אצלנו ב-65 שקל".
- כי חומר הגלם זול יותר.
"זה בדיוק העניין. חומר גלם יכול להיות איכותי גם בלי לעשות חור בכיס. אנחנו משתמשים בשמן קלנדולה ובחמאת שיאה אורגנית כבסיס לכל המשחות, ואת מי הפנים מייצרים עם תה מפרחי לבנדר אמיתיים. זאת רמה אחרת של חומרי גלם".
הזוג מציע ללקוחות גם ערכות להכנת מוצרים בבית: "אנחנו מסבירים לאנשים איך לעשות קרמים, משחות וסרומים. כל הרכיבים כתובים בעברית פשוטה. אני באמת מאמין שאולי יש חומרים כימיים שנותנים ביצועים יותר טובים, אבל לטווח ארוך יש תופעות לוואי שלא מדברים עליהן".
בינתיים הקימו השניים גם מפעל בדלתון, 180 מטרים רבועים שנראים קצת כמו מטבח גדול, שבו הם רוקחים ביחד עם 7 עובדים את המוצרים. "אפילו העובדים לבושים בחליפות שף שהיו לי פעם", צוחק נועם. "אנחנו מערבלים ומוזגים, זה מאוד דומה לבישול והכול נעשה בצורה ידנית".
- ומה הלאה? לכבוש את המדפים ברשתות הפארם?
"לא. ההסכמים עם רשתות הפארם קורעים אותך. אני לא נכנס לנישה הזאת ולא רוצה להיות במצב שאני צריך לייצר מוצרים במיליון שקל כדי להרוויח 100 אלף. אנחנו מעדיפים להיות בקשר ישיר ולתת שירות דרך האינטרנט והפייסבוק. מבחינת המוצרים, אנחנו מנסים עכשיו גם לפתח שמפו טבעי שייתן את התשובה האולטימטיבית".
קוסמטיקה רוחנית / תחיה פילדר
"אה", מסתייגת תחיה פידלר כשהיא מתבקשת להתייחס לדברים, "לוויטמינים יש יכולת השפעה חזקה לשינוי על העור ששום בוטוקס לא יעשה". פידלר היא אישה ססגונית עם סיפור חיים לא שגרתי. בגיל 15, לדבריה, החלה לגלות את עולם רקיחת צמחי המרפא של הרמב"ם. משם נדדה לדרום אפריקה, חזרה בתשובה, חזרה לישראל ויצאה בשאלה, והנה לפני שנה ייצרה לראשונה ליין של מוצרי קוסמטיקה תחת השם TF.
3 מוצרים מציעה פידלר בעלויות הנעות בין 120-180 שקל, והם מורכבים מוויטמינים A ו-E, משמן קמומיל ומוורדים.
פידלר משווקת את קוסמטיקת הניו-אייג' הזו מפה לאוזן וברשתות החברתיות. אפשר למצוא ברשת סרטונים שלה מדגימה הכנת קרם ידיים טבעי מוורדים, ממים, ממיץ לימון ומסוכר חום, ומגלה שלתערובת יש סגולת מרפא לבעיות פוריות ופריון.
"אני מאוד אוהבת את הריח של הוורדים, אז לקחתי ורדים מהגינה וסחטתי. העברתי דרך מסננת, הוספתי ויטמין B שלא משתמשים בו בדרך כלל בקוסמטיקה, והאחראי על מערכת העצבים ומשפיע גם על העור. הוספתי שמן ורדים שמגיע מכווית והוספתי ויטמין E. מכל אלה רקחתי קרם גוף מדהים שכשאני שמה אותו אני מתעלה מבחינה רוחנית".
- באמת? ממש מתעלה מבחינה רוחנית?
"בהחלט. ביהדות יש את תפילת פיטום הקטורת ומה היא בעצם? בהרחה, בארומתרפיה. ברגע שהכוהנים היו מדליקים את הקטורת בבית המקדש, בני ישראל היו מתעלים מבחינה רוחנית כדי לשכוח מצרות היומיום. את מכירה את ההרגשה שריח טוב פותח אותנו ומעלה זיכרונות נעימים?".
- מכירה.
"אז כשאני רוקחת לבד, אני מרגישה את ההתעלות של הריחות ומרגישה מה הם עושים לגוף שלי. אני מרגישה את האושר במתנה שניתנה לי לקחת עלה מצמח ולרקוח ממנו מה שבא לי ומתי שבא לי. אני לא צריכה להיכנס לשום חנות בשביל זה. יש לי את זה בבית ובגינה".
רשתות הבוטיק / לבידו
"ענף הקוסמטיקה הטבעית נוגס ב-14% מהשוק הגרמני ומגלגל 120 מיליון אירו בשנה", מדווח עידו מגל, 36, שחגג השנה עשור של פעילות ומחקר בעולם הקוסמטיקה הטבעית, ושבדיוק חזר מכנס בגרמניה. "השוק האירופי כבר קרוב לרוויה ועכשיו מחפשים שווקים בינלאומיים לייצא אליהם".
מגל לא מופתע מהנתונים האירופיים. מה שהחל בנהלל, מקום מושבו, כבית מיצוי ורקיחת תכשירים קוסמטיים ביתיים, הפך לרשת מוצרים קוסמטיים שמתפרסת על 5 חנויות, מרכז מבקרים, הרצאות ומעבדה: "כשהתחלנו, לא היה שום מותג קוסמטיקה טבעית אמיתית בארץ. היו מותגים, אבל אף אחד מהם לא לקח את זה צעד אחד קדימה עד הסוף ו-ויתר על הדברים שאפשר לוותר עליהם".
- על מה, למשל?
"לייצר סבון נוזלי או קרם פנים בלי פאראבנים".
- מה זה פאראבנים?
"כימיקלים המשמשים כחומרי שימור, שנחקרו ונמצאו כפוגעים בזרע של הגבר".
- אוקיי, מה עוד?
"חומרים מקציפים כמו SLS, שמדברים הרבה על הנזקים שלהם. או חומרים משמרים שמוסיפים לקרמים, שנספגים בעור ויכולים לעשות נזקים אפילו לדנ"א".
- לפי מה שאתה מספר, צריך מדבקות אזהרה על סבונים.
"לעשות קוסמטיקה טבעית זה הרבה יותר מלעשות 5 טון קרם ולזרוק שתי טיפות לבנדר או שמן זית ולכתוב על האריזה 'שמן זית'. זאת מכבסה ירוקה של מילים ששוטפת את כל התעשייה. בעולם קמו ארגונים שעושים פיקוח על קוסמטיקה אורגנית. הבעיה היא שהם ארגונים מסחריים, חברות שנלחמות אחת בשנייה, ולפעמים זה לא ברור לצרכן הסופי שקנה מוצר קוסמטי עם תקן אורגני ולא יודע שמאחוריו עומד תקן מסחרי".
- אפשר בכלל לייצר מוצרים קוסמטיים נטולי כימיקלים?
"אין כזה דבר 'בלי כימיקלים'. כשאת מחברת מים ושמן ביחד בקרם את חייבת חומר מקשר. השאלה איזה כימיקלים, איזה חומרים משמרים ובאיזה מינון. צמחי המרפא שבהם אנחנו משתמשים הם אורגניים, ללא שאריות ריסוס או חומרי הדברה".
התפנית המשמעותית בעסק של מגל, שהפך במרוצת השנים גם למשפחתי כשאחיו נכנסו לפעילות, הייתה בשנת 2009: "יהודה פרל (איש העסקים היהודי אמריקני שמכר את סברה לשטראוס ב-2008, צ' ק') הגיע לארץ בחיפוש אחר חברות שעוסקות בתחום הטבעי והאורגני. אנחנו עלינו ברדאר שלו, היה חיבור טוב והוא הצטרף כשותף. הכיוון היום הוא לשוק הבינלאומי, כי השוק הישראלי מוגבל".
- מה קרה לענף בישראל בעשור האחרון?
"גדלו הדרישה והמודעות ונוצר צורך מצד לקוחות. קמו בשנים שחלפו המון רשתות טבע ובתי טבע והטראפיק בחנויות האלה הלך וגדל. יחד עם הלחם האורגני, אנשים מחפשים גם סרום לפנים או סבון טבעי. יחד עם זאת, הגידול באורגני בתחום המזון הרבה יותר מהיר מהקוסמטיקה".
- בינתיים גם קמו לך מתחרים.
"יש המון יצרנים קטנים ומה שקורה הוא שהקבוצות הגדולות פשוט קונות אותם. גם אלינו פנו יצרניות ישראליות גדולות. זה קורה כל הזמן בשנים האחרונות".
הספקנית / "לבאזז הזה אין אחיזה במציאות"
רונית שגב, שהקימה לפני 6 שנים את חברת הקוסמטיקה ביופור, שומעת ולא משתכנעת. היא בעלת תואר שני במדעי הרפואה ותואר ראשון בביולוגיה ופונה רק לענף המקצועי. "טבעי", היא אומרת בניגוד לאינטואיציה, "זה לא תמיד טוב יותר לעור".
באתר שלה אף פרסמה טבלה של 200 רכיבים נפוצים בתעשיית הקוסמטיקה, סינתטיים וטבעיים, והיא ציינה את הפעילות שלהם על העור, וזאת, לדבריה, רק רשימה חלקית: "יש בענף 30 אלף מרכיבים, בכל קרם יש לפחות 30 מרכיבים. זאת תעשייה שיש בה הרבה אשליות ובטח בתחום הזה של טבעי או לא טבעי. הרי גם נפט זה טבעי, אבל לא נמרח אותו על העור והרעלים הכי חזקים בטבע מגיעים מצמחים. מצד שני, יש הרבה כימיקלים מצילי חיים".
- את מרגישה מאוימת מהבאזז הטבעי.
"ממש לא. הלקוחות שלי הן נשות מקצוע שמבינות עניין, אבל אני שומעת קוסמטיקאיות שמרגישות נחיתות ואומרות, 'מה, אני לא טבעית?', או שהן מספרות שלקוחות מגיעות ושואלת אותן אם אצלן זה 100% טבעי. הקוסמטיקאיות והצרכנים הסופיים לא יודעים לקרוא מאמרים מדעיים, אז הם נשבים בזה. יש הרבה ירוקים שמדברים על הנושא בתקשורת, אבל מי שיקרא מאמרים מדעיים יראה את האמת במערומיה".
- שהיא?
"שלכל הבאזז הזה של קוסמטיקה טבעית אין במה להיאחז. זאת בעיניי צורת שיווק לא הוגנת, שמכפישה וגורמת לקהל הקצה לחשוב שמה שלא טבעי - מסוכן, וזה לא נכון".
- אבל במעבדה בעצם מנסים לחקות את הטבע, לא?
"כל מרכיב טבעי אפשר לחקות במעבדה. הרי זאת מולקולה ואפשר לסנתז אותה. לא עושים החלטה לפי מה יותר טוב לעור, כי שניהם טובים לעור באותה מידה. למשל, חומצה גלוקלית, שמחליקה ומחדשת את העור, נמצאת בקנה סוכר. אבל לא מפיקים אותה מקנה סוכר כי זה תהליך יקר ונדרש דונם לצנצנת ולפעמים להפך - יותר זול דווקא לייצר מהצמחים. בסופו של דבר, זה נקבע לפי כדאיות כלכלית. בצנצנת קרם של 400 שקל, עלות הצנצנת הרבה פעמים יותר יקרה מהקרם עצמו. הקרם שבפנים יכול לעלות שקל או שניים, הצנצנת תעלה עוד 4-2 שקלים, תלוי כמה היא יוקרתית, אריזת הקרטון עוד שקל. הפרסום הוא שעולה הרבה כסף".
- אז מה הפלא שאנשים מבקשים להכין לעצמם קרמים בבית.
"אל תחפשו את הפתרונות בשמן זית במטבח. האינטרנט והפייסבוק מלאים בעצות סבתא על קוואקר ודבש שיעשו אותך זוהרת. אז נכון, זה לא מזיק, וזה נחמד, אבל אם זה מה שהיה עוזר לעור, לא היינו זקוקים לאנשי מקצוע כדי לשפר אותו. אין באמת מתכון ביתי למחיקת קמטים. אם היה, לא היינו משלמות 2,000 שקל למזרק בוטוקס".