יום 1: התאקלמות
הטיסות הישירות מישראל לטנזניה מגיעות על פי רוב בשעת לילה, ולכן היום הראשון "אבוד". נוחתים בשדה תעופה בינלאומי קטן בצפון המדינה. לדברי כרמל, כיאה למדינת עולם שלישי, צריך להיאזר בסבלנות מרובה. "הטייל העצמאי המגיע למדינה שלא במסגרת טיול מאורגן, צריך להתכונן לעמידה ממושכת בתורים לצ'ק-אין ולהוצאת ויזה (50 דולר לאדם)".
יום 2: פארק ארושה - יער גשם ואגמים
את ההיכרות היותר כיפית עם טנזניה מתחילים ביום המחרת. מומלץ לשכור מבעוד מועד (מהארץ) ג'יפ ומדריך מקומי מורשה. עולים על הג'יפים הישר לפארק ארושה - אזור טופגרפי הכולל יער גשם, מכתש שבתחתיתו ביצה שבה רועים באפלו, אנטילופות, זברות וג'ירפות וסדרת אגמים - אגמי מומלה - שבהם ריכוז גדול של פלמינגו. בראות טובה, אומר כרמל, ניתן לצפות בעשרות אלפי הפלמינגו על רקע הר הקילימנג'רו השוכן כמה עשרות קילומטרים משם.
לדבריו, כדאי לנצל את השהות במקום גם להליכה רגלית מלווים במדריך מקומי חמוש, ולבקר במפלי טלולוסיה שצונחים מגובה של 28 מטר. את היום מומלץ לסיים באזור אגם מניירה - שמורה קטנה אך מגוונת ועשירה במיני בעלי חיים. השמורה, שהכניסה אליה עוברת דרך יער גשם, נחשבת גן עדן לצפרים חובבים: שקנאים, קורמורנים ואלפי פלמינגו. גם האריות בשמורה הזו נותנים שואו כשהם מטפסים על עצי השיטה הגבוהים כדי להימלט מהחום ומחרקים מטרידים. לדברי כרמל, מומלץ ללון באחד הלודג'ים (מלון בסגנון מקומי) בשמורה.
יום 3: אגם איאסי - שבטי ההדז'בה והדגוטה
אחרי ההולכים על ארבע, מגיע תורם של ההולכים על שתיים: בני האדם, וליתר דיוק בני שבט ההדז'בה הנחשב לקדום ביותר בעולם ובני שבט הדטוגה, אויביהם המרים של בני שבט המסאי. בני שני השבטים הללו מתגוררים באזור אגם איאסי בצפון טנזניה. לדברי כרמל, ההדז'בה, שלפני כ-50 שנה מנו כ-50 אלף וכיום מספרם צנח לכ-800-1,000 איש בשל אחוזי תמותה גבוהים - נחשפים בחלקם לתייר המערבי. "המפגש איתם מיוחד ואמיתי. הם לא עושים הצגה לתיירים". כרמל ממליץ לא לפספס את השהייה במחיצתם, כולל יציאה לציד.
יום 4: קלדרת הנגורונגורו - תיבת נוח
את היום הרביעי מומלץ להקדיש לקלדרת הנגורונגורו - המכתש הוולקני המפורסם ביותר באפריקה. קלדרת הנגורונגורו הוא מעין אמפיתיאטרון טבעי ועצום בגודלו שנוצר כתוצאה מקריסתו של הר הגעש נגורונגורו אל תוך עצמו. במכתש - שהקירות התלולים המקיפים אותו מתנשאים לגובה של כ-600 מטר - חיים רוב מיני בעלי החיים של מזרח אפריקה: קרנפים, צבועים, באפלו, פילים ועדרי גנו וזברות. שטח השימור של הנגורגורו הוכרז ב-1979 על-ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. "מדובר בגן החיות של אלוהים, או תיבת נוח", אומר כרמל.
שטח השימור האמור הוא גם ביתם של בני שבט המסאי, רועי הבקר. סימן ההיכר הבולט של בני השבט המסקרן הזה הוא לבושם המסורתי: מעין שמלות אדומות. הם חיים "במנייטות": בקתות עשויות בוץ, עץ וגללי בקר. בני המסאי משמרים טקסים מסורתיים רבים, שאחד המוכרים שבהם הוא טקס "ריקוד הקפיצות" שאותו מבצעים הנערים הצעירים. כרמל ממליץ ללון באחד הלודג'ים הממוקמים על שפת לוע הר הגעש "עם הנוף הכי יפה על פני כדור הארץ".
יום 5-6-7: פארק סרנגטי - שמורת טבע מגוונת
את שלושת הימים הבאים מומלץ להעביר בפארק הלאומי הפופולרי סרנגטי - שמורת הטבע עשירה ומגוונת, המשתרעת על שטח עצום של כ-15 אלף מ"ר המארחת גם באפריל כ-2 מיליון בעלי חיים. "הצפייה במיליוני הפרטים היא מחזה מרהיב ומרעיש כאחד: קולות געיה של הגנו, צהלות הזברות וקולות הצבאים ממלאים את חלל האוויר, כשלעיתים מצטרפים אליהם גם קולות הטורפים: שאגות האריה, צחקוקי הצבועים וקולותיהם של הנשרים הנלחמים על הטרף", אומר כרמל.
מומלץ לא לפספס ביקור בבריכת רטימה בסרנגטי ובה ריכוז גדול של תנינים והיפופוטמים, ולא לשכוח שאסור לרדת מהג'יפים, למעט במקומות מסודרים או רק אחרי שהמדריך המקומי ירד לפניכם ולא נטרף. ככלל, אחד הטיפים הכי חשובים הוא לא להאכיל את חיות הבר.
יום 8: טיסה מעל הסוואנות
את הדרך בחזרה מהסרנגטי לארושה מומלץ לעשות בטיסת פנים כדי לראות את הסוואנות ממעוף הציפור.
פרקטי
מדינה: טנזניה
מטבע: 1,500 טנזניה שילינג = 1 דולר אמריקאי. לא מקבלים דולרים שתאריך הנפקתם לפני שנת 2001
תקציב: 8 ימים - כ-3,200 דולר למבוגר ו-2,700 דולר לילד עד גיל 12 בחדר עם הוריו כולל טיסות, לינות וטיסת פנים מעל שמורת הסרנגטי
טיסה בבלון פורח מעל הסרנגטי: 450 דולר לאדם.
לילה בלודג' מפואר: כ-800 דולר ללילה באפריל
הגעה: בעונת השיא יש טיסות ישירות
