האם פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, יבטל את החלטת פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) להגיש כתבי אישום בפרשת הרצת האג"ח בבית ההשקעות פסגות נגד סוחרי דויטשה בנק ישראל לשעבר, אהרון נבון וסער וינטראוב?
בתחילת השבוע נחשף ב"גלובס" כי אחרי שנים ארוכות שבהן חומר הראיות נבדק בפרקליטות, הוחלט להגיש כתבי אישום נגד בכירי בית ההשקעות לשעבר, שי בן-דוד ודוד אדרי, ונגד וינטראוב ונבון, וכי ההחלטה קיבלה את אישורו של ניצן. ביום שני שלחו סנגוריהם של וינטראוב ונבון, עורכי הדין יעל גרוסמן ואיתן מעוז, מכתב לניצן, שבו הם מבקשים להיפגש עמו, בניסיון אחרון למנוע את הגשת כתבי האישום נגד שני הסוחרים. זאת, כפי שפורסם בתחילת השבוע ב"גלובס".
"אנו סבורים כי קיימות בתיק ראיות חד-משמעיות לזיכוי, וכי זו תהיה בסופו של יום תוצאת ההליך", כתבו הסנגורים לפרקליט המדינה. לדבריהם, "מן הצד השני, השיהוי הרב והבלתי סביר נגרם בהליך עד כה, והפגיעה האנושה והבלתי הפיכה שתיגרם למרשינו אם יוגש נגדם כתב אישום - מחייבים נקיטת זהירות יתרה בקבלת ההחלטה הסופית".
לדבריהם, אכיפה פלילית באיחור של כמעט 7 שנים ממועד המסחר (הרצת האג"ח לכאורה - ח' מ'), "לא רק שאיננה אפקטיבית, אלא שאף איננה סבירה בכל נסיבות שהן, וקל וחומר מקום בו קיימת חוות-דעת מקצועית, לפיה הפעילות תקינה לחלוטין".
לפי ההערכות, הסיכוי שניצן ישנה את החלטתו הוא נמוך, כיוון שהתיק נבחן ונדון לעומק משך זמן רב מאוד בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שהיא הגוף המקצועי שתפקידו להכריע בסוגיה. צוות הפרקליטים שמנהל את התיק כולל את עוה"ד יהודית תירוש, עמית בכר וחנה קורין.
"פעולות תקינות לחלוטין"
במכתבם לניצן, מציינים הסנגורים כי השימוע לוינטראוב ונבון נערך במאי 2011, ארבע שנים לאחר האירועים, שעליהם מבוסס כתב האישום. השימוע נערך בפני מנהלת מחלקת ניירות ערך, עו"ד אורלי דורון, ופרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכה) דאז, אלה רובינק. "במהלך השימוע הצגנו חוות-דעת מקצועית מטעם מומחה הכלכלה והמימון, פרופ' אבנר קלעי. חוות-הדעת של קלעי, בעל שם עולמי בתחומו, הצביעה על כך שפעולות המסחר העומדות בבסיס החשדות תקינות לחלוטין ומתיישבות עם תפקידם של מרשינו כעושי שוק", טוענים הסנגורים.
הסנגורים מציינים כי שנתיים וחצי נוספות חלפו מאז השימוע, ובמהלכם לא התקבלה החלטה אם להגיש כתב אישום. "בדיעבד התברר לנו שבתקופה זו נעשו מאמצים מצד הפרקליטות לגבש חוות-דעת נגדית לזו של פרופ' קלעי. כן ידוע לנו כי אחת הסיבות לחלוף הזמן היה הקושי למצוא מומחה מהשוק הפרטי, שיעמוד מאחורי הטענות בטיוטת כתב האישום". יתרה מכך, כותבים הסנגורים לפרקליט המדינה כי להבנתם, "מספר רב של מומחים סירבו לתת חוות-דעת שתסתור את חוות-הדעת של קלעי. וזאת, בניגוד לפרשות אחרות, שבהן גייסה רשות ניירות ערך ללא קושי מומחים מהשוק הפרטי שיתמכו בעמדתה".
לבסוף, התקבלה בתיק חוות-דעת פנימית של גיתית גור-גרשגורן, הכלכלנית הראשית ברשות ניירות ערך. לטענת הסנגורים, "חולשתה של חוות-דעת פנימית הניתנת על-ידי עובד רשות - ברורה". בנוסף לדבריהם, "מבלי להתייחס לטיבה של חוות-הדעת כמסמך פנימי של הרשות, אנו סבורים שקביעותיה אינן מציבות את הרף הפלילי הנדרש להרשעה".
הסנגורים מדגישים במכתבם את העובדה שהנאשמים מחזיקים בתפקידים בכירים בבנק ברקליס בלונדון, וכי המשמעות של הגשת כתבי אישום עבורם, היא אובדן פרנסתם. "עם תחילת הפרשה הם קיבלו הודעה חד-משמעית מהבנק כי ככול שייפתחו נגדם הליכים משפטיים, הם יפוטרו לאלתר", נאמר במכתב.
שני הנאשמים הנוספים, בן-דוד, המיוצג בידי עו"ד גיורא אדרת, ואדרי, המיוצג בידי עו"ד נוית נגב, בחרו שלא להתייצב לשימוע, ולכן הם לא הצטרפו לפנייתם של וינטראוב ונבון לפרקליט המדינה.
במרכז חקירת רשות ניירות ערך עומד חשד (שצפוי להפוך בקרוב, כאמור, לאישום) כי במסגרת היערכות למכרז החלף ב-2007, ביצעו החשודים פעילות תרמיתית במסחר באג"ח קונצרניות וממשלתיות, באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות, וזאת על-מנת להפיק רווח ותועלת בשני היבטים: השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז, והפקת רווח משמעותי לחשבון הנוסטרו על-חשבון המדינה, כתוצאה מכך.