למרבית הסיעות בכנסת יש גירעונות ניכרים שמקורם במערכת הבחירות לכנסת ה-19, ושעלולים לסכן את איתנותן הפיננסית ואת המשך פעילותן. כך קובע מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בדוח מבקר המדינה העוסק בהיערכות לבחירות לכנסת ה-19 וניהולן. מבדיקת המבקר עולה כי את הגירעון הגדול ביותר מחזיקה סיעת העבודה, שצברה גירעון של כמעט 30 מיליון שקל, אולם הסיעה סיימה את תקופת הבחירות דווקא בעודף של כ-200 אלף שקל.
סיעת הליכוד לעומתה צברה בתקופת הבחירות בלבד גירעון של כ-21 מיליון שקל, והגיעה בסך הכל לגירעון של כמעט 24 מיליון שקל. ש"ס צברה גירעון של כ-2.8 מיליון שקל, ובתקופת הבחירות לבדה צברה גירעון של למעלה מ-12 מיליון שקל. לתנועה נרשם גירעון של 5.3 מיליון שקל, כשלרובו אחראי גירעון של כ-7 מיליון שקל בתקופת הבחירות.
בדוח על הבחירות לכנסת ה-18 כבר העיר מבקר המדינה, כי "כיוון שחובות הסיעות גדולים, לכאורה עתידן נתון בידי הבנק, ובמציאות של בחירות תכופות, הוצאות הסיעות גדולת ואיתן הגירעונות והתחייבויות הסיעות כלפי בנקים". כתוצאה מכך קבע המבקר, כי "איתנותן הפיננסית ולעיתים אף קיומן הכלכלי של הסיעות נתונים בספק, ובכך גלומה סכנה לקיומו של המשטר הדמוקרטי המתאפיין בריבוי מפלגות".
מדוחותיהן הכספיים של הסיעות עולה עוד, כי סך ההלוואות שקיבלו סיעות מתאגידים בנקאים עומד על כ-68 מיליון שקל, מתוכם כ-63 מיליון שקל ניטלו על ידי ארבע סיעות, שעל פי דוחותיהן הכספיים סיימו בגירעונות שסכומם המצטבר עומד על כ-75 מיליון שקל. ההלוואות האמורות התקבלו משני תאגידים בנקאיים. מתאגיד בנקאי אחד מסתכם סכום ההלוואות במצטבר לכ-61 מיליון שקל, ומתאגיד בנקאי נוסף עומד סכום ההלוואות במצטבר על כ-2 מיליון שקל.
קנס חריג לבית היהודי
מעבר לפרסום הגירעונות, מבקר המדינה החליט בצעד חריג להטיל קנס של 380 אלף שקל על סיעת הבית היהודי של נפתלי בנט, לאחר שהסיעה מסרה למשרד מבקר המדינה מידע חסר הנוגע להוצאה בסכום של כ-9.6 מיליון שקל. מדוח המבקר עולה, כי הסיעה טענה כי ההוצאה נעשתה עבור ניהול קמפיין ופרסומים, אולם לא הציגה אסמכתאות עבור חלק ניכר מהוצאותיה ואילו חלק מהאסמכתאות שהוצגו היו חלקיות בלבד.
על פי המבקר, הרישום בחשבונות הסיעה נעשה על פי חשבוניות בסכום כולל והיא הציגה מסמך עקרונות תמציתי, שממנו לא ניתן היה להבין אילו שירותים הייתה אמורה הסיעה לקבל ממנהל הקמפיין. כמו כן, מהנתונים שהוצגו אי אפשר היה להבין את היקף השירותים והפרסומים וכיצד בוצע תחשיב עלותם. מדובר בהוצאה בשיעור 78% מסך הוצאות הפרסום של הסיעה וכ-50% מכלל הוצאותיה בבחירות.
קנסות גם לתנועה ולבל"ד
פרט לבית היהודי, קיבלו שש סיעות נוספות דוח שאינו חיובי: בל"ד, התנועה, חיים בכבוד, כולנו חברים-ננח, עוצמה לישראל, עם שלם וצדק חברתי.
סיעת התנועה בראשות ציפי לבני נקנסה בסכום של 140 אלף שקל, לאחר שהוצאות הבחירות שלה חרגו מגבולות החוק.
הסיעה פירשה באופן שונה את גבולות תקרת ההוצאות, וטענה כי "אין להיצמד ללשון החוק אשר קובע את התקרה ביחס למספר חברי הכנסת של הסיעה ביום הקובע, שכן הסיעה עוד לא הייתה קיימת במועד זה". מבקר המדינה לא קיבל את הטענות והחליט לקנוס את הסיעה ב-10% מסכום השלילה המרבי.
סיעת בל"ד נדרשה בעקבות דוח המבקר להחזיר לקופת המדינה 160 אלף שקל. זאת, לאחר שנקבע כי הסיעה לא ניהלה את חשבונותיה במערכת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהסיעה לא הקפידה על שמירת אסמכתאות לגבי הוצאות בסך של כ-2.5 מיליון שקל בקשר לשירותים שקיבלה ולפרסומים שהוזמנו על ידה ובקשר לכנסים שערכה ולמטות ששכרה, ולפיכך לא ניתן היה לזהות את ההוצאות של הסיעה הקשורות בבחירות ולוודא כי מלוא ההוצאות נכללו בחשבונותיה וכי ההוצאות שנרשמו קשורות במלואן בבחירות לכנסת כהגדרתן בחוק. המבקר קנס את הסיעה ב-20% מהסכום המותר.
המבקר מזכיר גם את אגודת ישראל, שמבדיקת חשבונותיה התברר שהסיעה כללה בחשבונותיה הוצאות בסך של 8,900 שקל בגין 200 ספרי קודש, וכן הוצאות בגין פרסום מודעות בדבר מכירת ארבעת המינים במחיר מוזל. הסיעה הסבירה כי הספר חולק לחברי מוסדות התנועה כספר לימוד לפעילות אגודת ישראל, אולם המבקר לא קיבל הסבר זה. "אין זה ראוי לחלק מתנות לקהלים מסוימים ולאנשים מסוימים במסגרת הפעילות המפלגתית", קבע המבקר.
יש לציין ש-9 מבין 17 הסיעות זכו לדוח חיובי על הוצאותיהן והכנסותיהן: הליכוד ביתנו, העבודה, חד"ש, יש עתיד, מרצ, רע"ם-תע"ל-מד"ע, קדימה, ש"ס ואגודת ישראל-דגל התורה.
מהבית היהודי נמסר בתגובה כי "אנחנו מכבדים את מבקר המדינה, לומדים את הדוח ונפיק לקחים בהתאם".