נציג הסחר של ארה"ב, ה-USTR, הודיע על הסרתה של מדינת ישראל מ"הרשימה השחורה" של מדינות שאינן מגינות באופן מספק על זכויות קניין רוחני.
המהלך שהוביל להסרתה של ישראל מ"הרשימה השחורה" נובע ממסמך הבנות שנחתם עם ממשלת ארה"ב, לאחר משא-ומתן שנוהל על-ידי צוות בין-משרדי של משרד המשפטים (מחלקת ייעוץ וחקיקה - אזרחי) ונציגים ממשרדי הכלכלה (מינהל סחר חוץ), הבריאות והאוצר.
יישום ההסכם נעשה בעיקרו באמצעות שני תיקונים נפרדים לחוק הפטנטים וכן תיקון לפקודת הרוקחים, שהאחרון בהם עבר בקריאה שלישית בכנסת בחודש ינואר 2014.
בתום מאמץ מרוכז וממושך לקידום הליכי החקיקה אלה, ועם קבלתם בכנסת של כל התיקונים להם התחייבה מדינת ישראל בהסכם, הוסרה מדינת ישראל מ"הרשימה השחורה".
דוח 301 של נציג הסחר של ארה"ב (ה-USTR) מפרסם מדי שנה רשימה המפרטת את המדינות שלטענת ארה"ב אינן מגינות על קניין רוחני במידה מספקת. אמנם מעולם לא נטען כי ישראל מפרה אמנות בינלאומיות אליהן היא מחויבת, אך נעשה שימוש ברשימה זו כדי להפעיל לחץ על מדינת ישראל לשנות את מדיניותה בענייני קניין רוחני.
הרשימה מחולקת למספר דרגות של חומרה, ומאז שנות ה-90 מדינת ישראל הופיעה ברשימה בדרגות שונות. מאז 2004 נערך משא-ומתן עם נציג הסחר של ארה"ב כדי להסיר אותה מרשימה זו הן בירושלים והן בוושינגטון.
בשנת 2010 חתמה הממשלה על מזכר הבנות עם נציג הסחר, שבמסגרתו התחייבה להביא לכנסת 3 תיקוני חקיקה לחיזוק ההגנה על קניין רוחני בתחום תרופות מקור ("תרופות אתיות"). ההבנות אליהן הגיעו הצדדים הביאו לשיפור ביחסי ארה"ב וישראל בקשר לקניין רוחני. בין היתר סלל מזכר הבנות זה את הדרך להצטרפותה של מדינת ישראל ל-OECD.
במזכר ההבנות הוסכם על מתווה כללי ובמסגרתו התחייבה מדינת ישראל לערוך מספר תיקוני חקיקה לחוק הפטנטים לפקודת הרוקחים. העבודה על תיקוני חקיקה אלה החלה עם חתימת מזכר ההבנות, ובעקבותיו ירדה ישראל מדרגת החומרה הגבוהה ביותר.
תיקוני חקיקה אלה היו מורכבים ונדונו רבות בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-18 ובכנסת ה-19, והאחרון שבהם עבר בקריאה שלישית בכנסת בחודש ינואר 2014. את יישום ההסכם הובילה מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים.
שרת המשפטים, ציפי לבני, אמרה היום (א') כי "מדובר בהישג משמעותי המביא לידי ביטוי עשייה רבה לקידום מעמדה הבינלאומי ומיצובה של ישראל כמדינה מובילה בתחום הקניין הרוחני".