טובי הפרשנים שעוסקים במשבר הנוכחי בין מזרח למערב באוקראינה, אלה שפעם כונו "סובייטולוגים", מתקשים להעריך איך יסתיים "המצב המסוכן ביותר שאליו נקלעה אירופה מאז הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ב-1968, כפי שטוענים חלק מהם.
גם התקשורת הבין-גושית שמתנהלת בימים אלה באופן סדיר בין מוסקבה לוושינגטון ולשאר בירות המערב לא מקילה על ניתוח המהלכים, שכן העולם המערבי, על מערכות השלטון וקבלת ההחלטות המסורבלות של המערכות הדמוקרטיות שמהן הוא מורכב, מתנהל בדרכו האיטית והמסורבלת מול אדם אחד, שליט כל-יכול, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. ופוטין, היום, פגוע, כועס, זועם.
לפני 10 ימים (ב-21 בפברואר) חתם האיש של פוטין באוקראינה, הנשיא הפורש/המודח ויקטור ינוקוביץ', על הסכם פיוס עם נציגי האופוזיציה בחסות שרי החוץ של האיחוד האירופי. ההסכם הזה היה מקובל גם על פוטין, שכן הוא הותיר לו מרחב תמרון להבטיח את השפעתו על הנעשה באוקראינה באמצעות מעורבות אפשרית בבחירות לנשיאות שסוכם שיוקדמו לסוף השנה. אלא שינוקוביץ* חש מאוים, ונמלט מאוקראינה. בתוך שעות הדיח אותו הפרלמנט בקייב מכל תפקידיו, האשים אותו בהרג המונים, מינה נשיא זמני תחתיו, והכריז על בחירות כבר בחודש מאי הקרוב, תוך התעלמות מההסכם שנחתם והפך לפיסת נייר חסרת-ערך, כשהשושבינים באיחוד האירופי ובוושינגטון לא פוצים פה.
נכס אסטרטגי ראשון במעלה
כל זה קרה כשאולימפיאדת החורף בסוצ'י, פרויקט הראווה האישי של ולדימיר פוטין, בעיצומה; והוא קופץ שפתיים וחורק שיניים נוכח מה שנתפס בעיניו כפגיעה חמורה באינטרסים הלאומיים של רוסיה, תוך הפרה בוטה של הסכמות בינלאומיות.
משהסתיימה האולימפיאדה לפני כשבוע, מיהר פוטין להבטיח את האינטרסים האסטרטגיים שלו באוקראינה. המטרה הראשונה - חצי-האי קרים, שם חוכרת רוסיה בסיס ימי גדול-ממדים ובו נמל מים חמים עבור הצי הימי שלה, שמהווה נכס אסטרטגי ראשון במעלה עבורה: גישה לים השחור, וממנו דרך הבוספורוס והדרדנלים לים התיכון ומעבר לו. מאז מלחמת האזרחים בסוריה וצמצום הנוכחות בבסיס הימי הקדמי שהחזיקה בנמל טרטוס הסורי, הפכה חשיבותו של הבסיס בקרים לקריטית עוד יותר. החוזה שאושרר בין רוסיה לאוקראינה בשנת 2010 תקף עד 2042 עם אופציה להארכה.
לקרים מעמד של אוטונומיה עצמאית באוקראינה. רוב תושביה רוסים, ובאמצעותם מיהר פוטין להשתלט על מתקנים אסטרטגיים שיבטיחו לו את המשך הנוכחות בקרים. בהמשך, זכו המיליציות המקומיות לסיוע מהכוחות שחונים בבסיס הצי הרוסי בסבסטופול, שם על-פי ההסכם יכולה רוסיה להחזיק כ-25,000 לוחמים.
האם פוטין יסתפק בקרים
על אף שממשלת-המעבר בקייב זוכה לתמיכת המערב, היא מתנהלת בעיני פרשנים ומשקיפים רוסים בחובבנות, ומעוררת חששות רבים במוסקבה, בהם החשש שכפי שקייב ביטלה את הסכם הפיוס עם ינוקוביץ* חביב הקרמלין, קייב לא תעמוד בהסכמים לשימוש בבסיס הצי החשוב כל-כך בקרים.
חצי-האי קרים ממקד כרגע את תשומת-הלב העולמית. וכך צייץ מזכ"ל נאט"ו, אנדרס פוג רסמוסן, בחשבון הטוויטר שלו: "יש צורך דחוף לעצור את ההסלמה בקרים". שגרירת ארצות-הברית לאו"ם סמנתה פאואר, דרשה אמש (מוצ"ש) ממועצת הביטחון לשגר לאוקראינה משקיפים. זאת, בעקבות האישור שנתנה מועצת-הפדרציות, הבית העליון של הפרלמנט במוסקבה, לקרמלין, לשלוח כוחות להבטחת האינטרסים הלאומיים של רוסיה.
השאלה הקשה להערכה היא - אם פוטין יסתפק בקרים? שלשום, ביום שישי, הבליח נשיא אוקראינה המודח, ינוקוביץ', ממקום מחבואו סמוך למוסקבה, שם הוא שוהה כאורחו של פוטין, והצהיר כי אוקראינה כולה חייבת להישאר מאוחדת. אם ניתן להקיש ממה שאומרת הבובה על רצונו של המפעיל - אם המצב בקרים לא יוסדר במהרה, תהיה זו רק המערכה הראשונה.
הכותב הוא עורך חדשות החוץ של ערוץ 2