תחילת אפריל אשתקד פרסם הבלוגר אשרף עיסא (Ashraf Eassa) טור באתר Seeking Alpha, שבו צפה את פשיטת הרגל של ספקית פתרונות אחסון הנתונים OCZ בתוך 6 חודשים. עיסא, אחד הבלוגרים המוערכים בתחום הטכנולוגי באתר, טעה - זה לקח 7.5 חודשים. לקראת סוף נובמבר הגישה OCZ בקשה להגנה מפני נושים (Chapter 11), ומעט לאחר מכן נרכשו נכסיה על ידי טושיבה תמורת 35 מיליון דולר. בעלי המניות מהציבור לא היו בין הנהנים.
הטור ההוא של עיסא היה המשך לקרב על דעת הקהל (במקרה זה המשקיעים) סביב המקרה הספציפי של OCZ, אבל הציף מעלה את הזירה המקוטבת שבה פועלות חברות האחסון: מצד אחד, שגשוג עצום שבא לידי ביטוי בזינוק בשווי החברות המוצלחות או רכישות בפרמיה נדיבה שמתגמלת את המשקיעים; ומצד שני, קריסה טרגית של החברות, שלא השתלבו במארג החדש, ומוחקת השקעות כליל. עיסא זכה אגב למאות תגובות לטור - חלקן כללו התקפות אישיות חריפות, שאף הועצמו בהמשך, עם שקיעת החברה.
הסיפור של OCZ, שפיתחה מנגנוני שליטה ובקרה (Controllers) לפתרונות אחסון מבוססי מוליכים למחצה (SSD), היה אמנם מקרה קיצון אבל לא הדרמה היחידה. אירוע מעניין התרחש במקביל באחת המתחרות - sTec. בשני המקרים מדובר בחברות שסיפקו פתרונות אחסון, בעיקר עבור השוק הארגוני, ובשתיהן הדרמה כללה הסתבכות של ההנהלה מול רשות ני"ע, קריסה בביצועים ובשווי. ב-sTec זה נגמר ברכישה מכובדת יחסית על ידי ווסטרן דיגיטל; ב-OCZ שריפת המזומנים הייתה מהירה מדי, והחברה הגיעה לפשיטת רגל.
שיר סיום ב-Violin?
למשקיעים בתחום לא היה הרבה זמן להירגע. בסוף ספטמבר יצאה להנפקה אחת הנסיכות של עולם האחסון, Violin Memory, שכיוונה לגיוס לפי שווי של 730 מיליון דולר. ההתרסקות הגיעה כבר בניסיון הגיוס, וגם כאן הצליח אותו עיסא לצפות את מה שהאנליסטים לא ראו. ההנפקה התבצעה לפי שווי של כ-550 מיליון דולר, ומיד לאחר מכן המניה התרסקה כתוצאה מתחזית מאכזבת - שסיבכה את החברה עם רשות ני"ע האמריקנית והמשקיעים המתוסכלים. המנכ"ל הודח, ומחיר המניה הנוכחי משקף לחברה שווי של כ-360 מיליון דולר.
במקרה של Violin הסיפור עוד יכול להסתיים טוב. JP מורגן, החתם המוביל בהנפקה, הוריד בנובמבר את ההמלצה לחברה ל"נייטרלי" עם מחיר יעד של 5.5 דולר למניה (לעומת 4.35 דולר בשוק כיום). לפני שבוע וחצי הודיעה החברה על תכנית קיצוצים מסיבית ושינוי אסטרטגי, שמוביל המנכ"ל החדש, ובתגובה כותבים בבנק, כי "המהלכים מעודדים, אך המכשול הגדול הוא יכולת החברה לשחזר את תחזית הצמיחה שלה". עד שזה יקרה מעדיפים ב-JP מורגן להישאר "זהירים" לגבי החברה.
גם בנק ההשקעות מריל לינץ' היה בין מובילי ההנפקה בספטמבר. במריל נשארו עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד אופטימי יחסית, של 7 דולר, לעומת 10 דולר ערב ההנפקה, שתומך בעמדתם כי "השינויים הצפויים יסייעו לחברה להגיע לרווחיות מהר יותר". בחברה, שמספקת פתרונות אחסון לשוק הארגוני, ידווחו השבוע על הביצועים הרבעוניים, ולמשקיעים ולאנליסטים יש סיבה טובה להיות במתח.
כל אלו היו מעוררים תשומת לב קלה בלבד, אלמלא ניצבה לעיני המשקיעים אלטרנטיבה. שתי החברות הגדולות שפועלות בעיקר בתחום האחסון - EMC ו-NetApp - טיפסו בשנה האחרונה ב-10% ו-16% בהתאמה. זה לא הרבה, אבל אלו ביצועים שמשאירים סיבה לאופטימיות. חברה ותיקה אחרת, Dot Hill, אמנם נמצאת מרחק רב מהשיא, אך קפצה בשנה האחרונה בשיעור של 310%. וכמובן הכוכבת הנוכחית, Nimble Storage, שהנפיקה בדצמבר, יצאה עם שווי 21 דולר למניה, ונסחרת כיום במחיר של 48 דולר.
ה-Fusion עדיין מחדש?
ההתרחשויות והמספרים האלו מעידים על שוק בתקופה סוערת. ואכן, בשוק האחסון פועלים מספר כוחות שמשבשים את אלו המסורתיים שפעלו בו: מחשוב ענן, תכנה חכמה וחומרה חדשה (זיכרונות מבוססי פלאש). כל אחד מהכוחות האלו בנפרד הביא לשינויים גדולים. כאשר כולם פועלים ביחד, קשה יותר להבין מי נגד מי בשוק שכמו מתפרק ונבנה מחדש בימים אלו.
"שחקני האחסון הוותיקים פגיעים במיוחד לארכיטקטורת אחסון חדשה המבוססת על טכנולוגיית פלאש", מפרשים בבנק ההשקעות וויליאם בלייר את מפת האינטרסים החדשה.
השינויים האלו יובילו את שוק האחסון הארגוני חזרה לצמיחה השנה, לאחר ירידה של כ-2% אשתקד. ב-2014, מעריכים בחברת המחקר הטכנולוגי IDC, יסתכם השוק בכ-25 מיליארד דולר - צמיחה של כ-4% למערכות החומרה בלבד. מוצרים נלווים לשוק הזה, כגון תוכנה ותמיכה, שתופסים מקום יותר ויותר משמעותי, יסתכמו בכ-10-12 מיליארד דולר נוספים.
לצד ההזדמנות הגדולה, יש בשוק הזה תחרות אכזרית. "החברות הגדולות, כגון EMC ונט-אפ ידועות באסטרטגיית תמחור אגרסיבית, ולעתים מוכרות מוצרים במחירי הפסד בכדי לשמר לקוחות", מוסיפים בוויליאם בלייר. התמחור האגרסיבי הוא גם הסיבה הטקטית מאחורי הקריסה של OCZ, sTec ו-Violin. המצליחות בשוק הן החברות הגדולות והחזקות, שתמחור אגרסיבי לצד חדשנות טכנולוגית אינטנסיבית אפשרית מבחינתן (כגון EMC ונט-אפ כאמור), ו/או כאלו שהפתרונות שלהן מבוססים יותר על תוכנה, וכך נהנות גם מצרכים תפעוליים פחות תובעניים (כגון Nimble).
מקרה מעניין הוא של Fusion IO. החברה נכנסה לשוק עם פתרון, שבזמנו היה פריצת דרך (PCI SSD) ואפשר ביצועים משופרים. אלא שעם הזמן התחרות עשתה את שלה. מצד אחד, לחברה יש את אותן הבעיות הכרוניות שמהן סבלו הטרגדיות האחרות בעולם האחסון: קריסה בביצועים ובשווי, נטישה פתאומית של ההנהלה ותביעות ממשקיעים; מצד שני, העומק הטכנולוגי, הכניסה המוקדמת לשוק ולקוחות חזקים (אפל ופייסבוק) העניקו לה יתרון.
האנליסטים מלאי תקווה, אך נשארים ברובם בהמלצת "נייטרלי" של Fusion IO. "לכרטיסי PCI יש מקום, אבל היצרנים הגדולים, כגון EMC וכן ווסטרן דיגיטל, יכולים להביא לפגיעה במרווחים", טוענים ב-UBS. בברקליס משוכנעים, כי "ההזדמנויות בשוק נשארו מבטיחות, אך יש חששות סביב הראות לגבי בסיס הלקוחות והתחרות הגוברת", וגולדמן זאקס מציינים כי למרות "המובילות הטכנולוגית", עדיין יש אתגרים ו"ממליצים למשקיעים לא לבנות על שינוי כיוון בחברה".