בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה, בפסק דין עקרוני, כי תקופת ההתיישנות על עבירות מינהליות מסוג "עוון" היא 5 שנים ולא שנה אחת.
פסק הדין מתייחס לעבירות רבות מתחומים שונים, ובהן עבירות מס, עבירות על העסקת עובדים זרים, עבירות על חוקי המגן (זכויות עובדים), עבירות בתחום הצרכנות ועוד, שנקבע לגביהן כי ניתן להמיר את האישום הפלילי בקנס מינהלי. העונש הקבוע בחוק בגין ביצוע עבירות מסוג "עוון"הוא למעלה מ-3 חודשי מאסר ופחות מ-3 שנות מאסר.
בכך קיבל בית הדין הארצי את ערעור המדינה על פסיקת השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ מבית הדין האזורי בתל-אביב, שקבעה כי תקופת ההתיישנות על עבירות מינהליות מסוג "עוון" היא שנה אחת בלבד. משמעות פסק הדין האזורי הייתה שאם לא הוגש כתב אישום או לא הוטל הקנס המינהלי תוך שנה מיום ביצוע העבירה - היא התיישנה.
פסק הדין העקרוני של בית הדין הארצי ניתן בעניינם של החברה הקבלנית י.ד. לוי אלברט ומנהלה, נגדם הוגש כתב אישום על העסקת עובדים זרים ב-2003 בפרויקט "מגדלי דוד המלך" בחולון, תוך הפרת זכויותיהם בחוק. כעבור 3 שנים הוטל על החברה ומנהלה קנס מינהלי, והם ביקשו להישפט.
סוגיית ההתיישנות של עבירות מינהליות הייתה שנויה במחלוקת לכאורה מאז נחקק חוק העבירות המינהליות. זאת, משום שהיו שסברו כי דינן של עבירות מינהליות כדין עבירות מסוג ברירת קנס, שמתיישנות בתוך שנה.
בית הדין הארצי אמנם פסק בשתי הזדמנויות כי דינם של שני סוגי העבירות שונה, אולם במספר פסקי דין של בתי הדין האזוריים סברו כי שאלת ההתיישנות לא נידונה שם לעומקה, וסברו כי למרות שלשון החוק ברורה לכאורה, ראוי שההתיישנות תהיה שנה בלבד.
אחד מפסקי הדין הללו ניתן על-ידי השופטת גילצר-כץ כאמור בעניינה של חברת י.ד. לוי אלברט, ולפיכך היא הורתה על ביטול כתב האישום נגד החברה ומנהלה מחמת התיישנות.
בערעור לבית הדין הארצי, בו יוצגה המדינה בידי עו"ד דרורה נחמני-רוט מפרקליטות המדינה ועו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד הכלכלה, נטען כי בית הדין האזורי הכיר בכך שהוא פוסק בסוגיית ההתיישנות בניגוד ללשון החוק הברורה והחד-משמעית ולפסיקה המחייבת, תוך שהוא מחיל את החוק שלדעתו הוא החוק ה"רצוי".
במהלך הדיון בערעור הציעו השופטים ורדה וירט-ליבנה, רונית רוזנפלד ואביטל רימון-קפלן לצדדים להסכים לקבלת הערעור ולביטול פסק הדין האזורי על כל קביעותיו ביחס לנושא ההתיישנות.
ביחס לחברה, הקביעות יבוטלו נוכח "טעות ביישום הוראות החוק", ובית הדין הארצי הבהיר כי תקופת ההתיישנות באשר לעבירות מינהליות מסוג עוון היא 5 שנים.
התיק הוחזר לבית הדין האזורי כדי לדון באישום לגופו. באשר למנהל החברה, נוכח הספקות שהתעוררו בעניינו באופן ספציפי, הוסכם שהוא יימחק מכתב האישום.