גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר מסע לחצים אדיר של גופים מוסדיים, בתי השקעות וקרנות השקעה, קבעה היום הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, כי הרף העליון להוצאות ישירות שגופי ניהול החיסכון לטווח ארוך רשאים לנכות מחשבונות החוסכים יהיה גבוה בכ-67% מהרף שהתכוונה להשית עליהם בתחילה. סלינגר קובעת עתה שההוצאות הישירות לטובת ניהול ההשקעות יוכלו להגיע עד לשיעור מירבי של 0.25% מהצבירה המנוהלת, מדי שנה.

כוונתה המקורית של סלינגר הייתה לקבוע רף מקסימלי של 0.15%. ואולם, הצעד עליו הכריזה בנובמבר האחרון, עורר ביקורת וכעס רבים בקרב מנהלי קרנות השקעה ומנהלי השקעה מוסדיים שהפעילו לחצים כבדים כדי לשנות את הגזירה.

לאור זאת, ובהתחשב ברצונה של סלינגר לקבוע רף מקסימלי להוצאות הישירות לראשונה, באוצר בחרו להעלות את הרף כדי לא ליצור זעזועים בשוק. הוראת השעה המעודכנת, הכוללת את המגבלה החדשה, תקפה לשנתיים, בסיומן האוצר ישקול את הרף האמור שוב.

ישנו רק סוג אחד של השקעות שהעלויות בגינן לא יכללו במגבלה האמורה - השקעות בפרויקטים של תשתיות. הסיבה להחרגת פרויקטים אלה מהמגבלה נובעת מרצון האוצר לשלב השקעות אלה בתיקי החיסכון לטווח ארוך של הציבור.החלוקה הפנימית בין סוגי ההוצאות הישירות בתוך מגבלת סך ההוצאות, תיעשה על פי שיקול דעתו של הגוף המוסדי.

כעת אגף שוק ההון יעביר את התקנות לאישור ועדת הכספים. בכנס בת"א אתמול אמרה סלינגר כי הממוצע בשוק עומד על 0.12% מהצבירה, שהסתכמו בכ-800 מיליון שקל לשנה. מדובר בסכומים הנגבים על ידי הגופים המוסדיים נוסף על דמי הניהול, ואינם זורמים לכיסי המוסדיים.

הרף החדש מהווה כרבע מדמי הניהול החדשים המקסימליים המותרים לגבייה מהצבירה בקופות הגמל וביטוחי המנהלים החדשים, שעומד החל מהשנה הנוכחית על עד 1.05% מהצבירה. נוסף על כך, נזכיר, הגופים המוסדיים רשאים לגבות דמי ניהול מהפרמיה השוטפת של עד 4% לשנה.