גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק ההעברות העולמי: כללי ההתנהגות

כדורגלנים מתלוננים על מגבלות תעסוקה ומאיימים לפנות לערכאות? מחקר חדש של ה-ECA מצא: 73% מהם עוברים בקלות ובחינם בין מעסיקים

בדצמבר האחרון הודיע ארגון השחקנים הבינלאומי FIFPro, המייצג כ-70 אלף כדורגלנים מרחבי העולם, כי שיטת ההעברות הנוכחית מגבילה באופן משמעותי את חופש התנועה של השחקנים ואת זכויות המעבר שלהם בין עבודות, כמו הזכויות הקיימות אצל אזרחים שעובדים בעבודות "רגילות". הארגון הודיע כי יפנה לנציבות האירופית, לבית הדין האירופי לצדק ולבתי משפט לזכויות אדם על מנת לבצע הפיכה של ממש בשוק ההעברות, אולי אף לבטל לחלוטין את הקונספט הוותיק והמקובל, במסגרתו מועדונים צריכים לשלם דמי העברה עבור שחקני כדורגל.

כעת הגיעה תגובה מפורטת לטענות הללו מצד ה-ECA, ארגון המועדונים האירופי שמאגד למעלה מ-200 קבוצות מרחבי היבשת, ונחשב לאחד הכוחות החזקים ביותר בפוליטיקה של הכדורגל העולמי. ה-ECA פרסם מחקר שהקיף את שתי עונות המשחקים האחרונות - 2011/12 ו-2012/13, ומצא כי בתקופה זו התרחשו ברחבי העולם 14,322 העברות שחקנים בינלאומיות (מעבר שחקנים בין מדינות שונות) שבהן היו מעורבים מועדונים מאירופה. מתוך כמות זו, 10,431 העברות, 73%, היו של שחקנים "חופשיים" - שעברו בחינם וללא שום דמי רכישה. אומברטו גאנדיני, חבר הנהלת מילאן האיטלקית וסג ן נשיא ה-ECA, הגיב לנתון הזה: "למרות הטענות של FIFPro, העובדה שרוב ההעברות הן 'חופשיות' מעידה על כך שחקיקת בוסמן (שקבעה באמצע שנות ה-90 כי כדורגלנים יכולים לעבור בין מעסיקים באופן חופשי בסיום החוזה שלהם) עובדת כמו שצריך, ושאין כמעט מגבלות על מעברים של שחקנים. אנחנו לא מבינים למה בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניהם, FIFPro מאיימים ללכת לבית המשפט".

עם זאת, ב-ECA מודים כי שוק ההעברות הנוכחי רחוק מלהיות מושלם ושעדיין קיימות בו מספר בעיות. לדוגמה, הכסף הגדול מדי שעובר לסוכנים. המחקר מצא כי אלו גרפו לכיסם בשנתיים הללו 254 מיליון דולר בגין עסקאות שהסתכמו בשווי כולל של 1.74 מיליארד דולר (14.6%) בהן היו מעורבות הקבוצות האירופיות. בפועל, הסוכנים גוזרים עמלות גבוהות הרבה יותר - כי הסכום המצוין כלל רק את מה ששולם להם על-ידי המועדונים (רוב הסוכנים מקבלים בנוסף עמלות מהשחקנים אותם הם מייצגים).

***

הנה נתונים מעניינים נוספים שעולים מהמחקר החדש שפרסם ה-ECA, שהופק באמצעות דוח הבנצ'מארקינג השנתי של אופ"א, מערכת ה-TMS של פיפ"א, נתוניה של סוכנות CIES השווייצרית לחקר הכדורגל העולמי ומקורות נוספים:

סך הכספים שהתגלגלו ב-14,322 ההעברות הבינלאומיות בהן היו מעורבות קבוצות אירופיות בין 2011 ל-2013 הוא 5.14 מיליארד דולר. רוב ההעברות האלו היו בין קבוצות אירופיות (66%).

בדיקה נפרדת מצאה כי חמש הליגות הגדולות של אירופה (אנגליה, גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה) היו מעורבות ישירות ב-5,491 העברות (יוצאות ונכנסות) בין 2011 ל-2013 - הן העברות בינלאומיות, והן העברות מקומיות (בתוך הליגות עצמן). הסכום הכולל שהתגלגל בהעברות אלו: 4.85 מיליארד אירו.

מבין הליגות הבכירות, הפרמיירליג האנגלית רשמה את ההוצאות הגדולות ביותר בשוק ההעברות - סך של 1.36 מיליארד אירו (ר' טבלה). הסרייה A האיטלקית במקום השני (1.33 מיליארד). מרבית המימון האיטלקי הושג באמצעות היותה הליגה שגם מכרה שחקנים בהכי הרבה כסף בתקופה המדוברת - 1.23 מיליארד אירו בסך הכל. ההוצאה "נטו" של קבוצות חמש הליגות הגדולות על העברות (הכסף שיצא על רכש, בקיזוז הכסף שנכנס בגין מכירת שחקנים) עמדה על 908 מיליון אירו.

מאזן הוצאות והכנסות בשוק ההעברות

דרום אמריקה והכישרונות הגדולים שהיא מייצרת, במיוחד אינספור שחקנים מברזיל וארגנטינה - מצליחה לתרגם את יכולת הייצוא שלה להכנסה כספית: הקבוצות האירופיות העבירו לקבוצות דרום אמריקאיות סך של 527 מיליון דולר עבור רכישת שחקנים בין 2011 ל-2013, כשאת עיקר הכסף משלמות הקבוצות האיטלקיות (212 מיליון דולר) ואחר-כך הצרפתיות (98 מיליון דולר).

למרות שההכנסות של תעשיית הכדורגל האירופי גדלו באופן עקבי בחמש השנים 2007-2011, ההוצאה היחסית על העברות שחקנים דווקא הפכה לקטנה יותר בתקופה הזאת: בשנת 2011 עמדו ההכנסות של כלל הליגות העליונות במדינות החברות באופ"א, ביניהן ישראל, על 13.2 מיליארד אירו, כשרק 22% מתוך סכום זה בוזבז על העברות שחקנים (ר' טבלה). כהשוואה, ב-2007 עמדו ההכנסות על 10.6 מיליארד אירו, ו-28% מתוך הסכום יצא על העברות. עם זאת, עלייה עצומה בהוצאות השכר של השחקנים והעובדים במועדונים בין 2007 ל-2011, מ-6.2 ל-8.6 מיליארד אירו, שחקה משמעותית את העלייה בהכנסות.

מוציאים פחות על העברות - ויותר על משכורות

השאלת שחקנים היא אחד הכלים המרכזיים לפתח באמצעותו שחקנים צעירים, שהולכים "להתחשל" במקום אחר- בדרך כלל בקבוצות מליגות פחות חזקות. בסך הכל שלחו המועדונים באירופה בין 2011 ל-2013 סך של 1,506 שחקנים לעסקאות השאלה, כשהגיל הממוצע של השחקנים הוא 23.7. בחמש הליגות הגדולות באירופה רק 11% מעסקאות ההשאלה כללו בתוכן פיצוי כספי ששילמה הקבוצה המשאילה לקבוצת האם של השחקן.

***

באסיפה הכללית של ה-ECA בה הוצגו כל הנתונים הנ"ל, התייחס קארל היינץ-רומיניגה, יו"ר אלופת אירופה באיירן מינכן ויו"ר ה-ECA, גם לנושא אחר שמדיר שינה מרבים מהדירקטורים השונים בכדורגל האירופי: רגולציות הפייננשל פייר-פליי (FFP) של אופ"א, שתקנות ה"ברייק-איבן" שלהן צפויות להתחיל לגבות קורבנות כבר בקיץ הקרוב (מועדונים שיציגו בדוחות שלהם הפסדים משמעותיים צפויים לספוג עונשים). "הרבה מאמץ ומחשבה הושקעו בפרויקט הזה, אמר רומיניגה. "כבר אין דרך חזרה ממנו, ואנחנו לא יכולים להתייחס אליו בקלות ובנינוחות. ה-FFP הוא אינו עונש עבור כולנו - הוא הזדמנות. אני קורא לאופ"א לנהוג בצורה הרצינית ביותר על מנת להבטיח יישום מלא של הרגולוציות".

דבר אחד בטוח: קבוצה אחת שלא תיפגע מה-FFP היא באיירן של רומיניגה, שרושמת כבר למעלה מ-20 שנים רצופות רווחים תפעוליים בכל עונה.

עוד כתבות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

כותרות העיתונים בעולם

"מטוסי חמקן, טילי טומהוק ונושאות מטוסים": תוכנית הקרב מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"