בדצמבר האחרון הודיע ארגון השחקנים הבינלאומי FIFPro, המייצג כ-70 אלף כדורגלנים מרחבי העולם, כי שיטת ההעברות הנוכחית מגבילה באופן משמעותי את חופש התנועה של השחקנים ואת זכויות המעבר שלהם בין עבודות, כמו הזכויות הקיימות אצל אזרחים שעובדים בעבודות "רגילות". הארגון הודיע כי יפנה לנציבות האירופית, לבית הדין האירופי לצדק ולבתי משפט לזכויות אדם על מנת לבצע הפיכה של ממש בשוק ההעברות, אולי אף לבטל לחלוטין את הקונספט הוותיק והמקובל, במסגרתו מועדונים צריכים לשלם דמי העברה עבור שחקני כדורגל.
כעת הגיעה תגובה מפורטת לטענות הללו מצד ה-ECA, ארגון המועדונים האירופי שמאגד למעלה מ-200 קבוצות מרחבי היבשת, ונחשב לאחד הכוחות החזקים ביותר בפוליטיקה של הכדורגל העולמי. ה-ECA פרסם מחקר שהקיף את שתי עונות המשחקים האחרונות - 2011/12 ו-2012/13, ומצא כי בתקופה זו התרחשו ברחבי העולם 14,322 העברות שחקנים בינלאומיות (מעבר שחקנים בין מדינות שונות) שבהן היו מעורבים מועדונים מאירופה. מתוך כמות זו, 10,431 העברות, 73%, היו של שחקנים "חופשיים" - שעברו בחינם וללא שום דמי רכישה. אומברטו גאנדיני, חבר הנהלת מילאן האיטלקית וסג ן נשיא ה-ECA, הגיב לנתון הזה: "למרות הטענות של FIFPro, העובדה שרוב ההעברות הן 'חופשיות' מעידה על כך שחקיקת בוסמן (שקבעה באמצע שנות ה-90 כי כדורגלנים יכולים לעבור בין מעסיקים באופן חופשי בסיום החוזה שלהם) עובדת כמו שצריך, ושאין כמעט מגבלות על מעברים של שחקנים. אנחנו לא מבינים למה בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניהם, FIFPro מאיימים ללכת לבית המשפט".
עם זאת, ב-ECA מודים כי שוק ההעברות הנוכחי רחוק מלהיות מושלם ושעדיין קיימות בו מספר בעיות. לדוגמה, הכסף הגדול מדי שעובר לסוכנים. המחקר מצא כי אלו גרפו לכיסם בשנתיים הללו 254 מיליון דולר בגין עסקאות שהסתכמו בשווי כולל של 1.74 מיליארד דולר (14.6%) בהן היו מעורבות הקבוצות האירופיות. בפועל, הסוכנים גוזרים עמלות גבוהות הרבה יותר - כי הסכום המצוין כלל רק את מה ששולם להם על-ידי המועדונים (רוב הסוכנים מקבלים בנוסף עמלות מהשחקנים אותם הם מייצגים).
***
הנה נתונים מעניינים נוספים שעולים מהמחקר החדש שפרסם ה-ECA, שהופק באמצעות דוח הבנצ'מארקינג השנתי של אופ"א, מערכת ה-TMS של פיפ"א, נתוניה של סוכנות CIES השווייצרית לחקר הכדורגל העולמי ומקורות נוספים:
■ סך הכספים שהתגלגלו ב-14,322 ההעברות הבינלאומיות בהן היו מעורבות קבוצות אירופיות בין 2011 ל-2013 הוא 5.14 מיליארד דולר. רוב ההעברות האלו היו בין קבוצות אירופיות (66%).
■ בדיקה נפרדת מצאה כי חמש הליגות הגדולות של אירופה (אנגליה, גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה) היו מעורבות ישירות ב-5,491 העברות (יוצאות ונכנסות) בין 2011 ל-2013 - הן העברות בינלאומיות, והן העברות מקומיות (בתוך הליגות עצמן). הסכום הכולל שהתגלגל בהעברות אלו: 4.85 מיליארד אירו.
מבין הליגות הבכירות, הפרמיירליג האנגלית רשמה את ההוצאות הגדולות ביותר בשוק ההעברות - סך של 1.36 מיליארד אירו (ר' טבלה). הסרייה A האיטלקית במקום השני (1.33 מיליארד). מרבית המימון האיטלקי הושג באמצעות היותה הליגה שגם מכרה שחקנים בהכי הרבה כסף בתקופה המדוברת - 1.23 מיליארד אירו בסך הכל. ההוצאה "נטו" של קבוצות חמש הליגות הגדולות על העברות (הכסף שיצא על רכש, בקיזוז הכסף שנכנס בגין מכירת שחקנים) עמדה על 908 מיליון אירו.
■ דרום אמריקה והכישרונות הגדולים שהיא מייצרת, במיוחד אינספור שחקנים מברזיל וארגנטינה - מצליחה לתרגם את יכולת הייצוא שלה להכנסה כספית: הקבוצות האירופיות העבירו לקבוצות דרום אמריקאיות סך של 527 מיליון דולר עבור רכישת שחקנים בין 2011 ל-2013, כשאת עיקר הכסף משלמות הקבוצות האיטלקיות (212 מיליון דולר) ואחר-כך הצרפתיות (98 מיליון דולר).
■ למרות שההכנסות של תעשיית הכדורגל האירופי גדלו באופן עקבי בחמש השנים 2007-2011, ההוצאה היחסית על העברות שחקנים דווקא הפכה לקטנה יותר בתקופה הזאת: בשנת 2011 עמדו ההכנסות של כלל הליגות העליונות במדינות החברות באופ"א, ביניהן ישראל, על 13.2 מיליארד אירו, כשרק 22% מתוך סכום זה בוזבז על העברות שחקנים (ר' טבלה). כהשוואה, ב-2007 עמדו ההכנסות על 10.6 מיליארד אירו, ו-28% מתוך הסכום יצא על העברות. עם זאת, עלייה עצומה בהוצאות השכר של השחקנים והעובדים במועדונים בין 2007 ל-2011, מ-6.2 ל-8.6 מיליארד אירו, שחקה משמעותית את העלייה בהכנסות.
■ השאלת שחקנים היא אחד הכלים המרכזיים לפתח באמצעותו שחקנים צעירים, שהולכים "להתחשל" במקום אחר- בדרך כלל בקבוצות מליגות פחות חזקות. בסך הכל שלחו המועדונים באירופה בין 2011 ל-2013 סך של 1,506 שחקנים לעסקאות השאלה, כשהגיל הממוצע של השחקנים הוא 23.7. בחמש הליגות הגדולות באירופה רק 11% מעסקאות ההשאלה כללו בתוכן פיצוי כספי ששילמה הקבוצה המשאילה לקבוצת האם של השחקן.
***
באסיפה הכללית של ה-ECA בה הוצגו כל הנתונים הנ"ל, התייחס קארל היינץ-רומיניגה, יו"ר אלופת אירופה באיירן מינכן ויו"ר ה-ECA, גם לנושא אחר שמדיר שינה מרבים מהדירקטורים השונים בכדורגל האירופי: רגולציות הפייננשל פייר-פליי (FFP) של אופ"א, שתקנות ה"ברייק-איבן" שלהן צפויות להתחיל לגבות קורבנות כבר בקיץ הקרוב (מועדונים שיציגו בדוחות שלהם הפסדים משמעותיים צפויים לספוג עונשים). "הרבה מאמץ ומחשבה הושקעו בפרויקט הזה, אמר רומיניגה. "כבר אין דרך חזרה ממנו, ואנחנו לא יכולים להתייחס אליו בקלות ובנינוחות. ה-FFP הוא אינו עונש עבור כולנו - הוא הזדמנות. אני קורא לאופ"א לנהוג בצורה הרצינית ביותר על מנת להבטיח יישום מלא של הרגולוציות".
דבר אחד בטוח: קבוצה אחת שלא תיפגע מה-FFP היא באיירן של רומיניגה, שרושמת כבר למעלה מ-20 שנים רצופות רווחים תפעוליים בכל עונה.