לאחרונה התפרסמו נתונים לגבי הביצועים של קניון "מול הים" באילת. מהנתונים עולה, כי הארנונה המוטלת על כלל שטחי המסחר (10,000 מ"ר) היא פחות מאחוז אחד מסך הפדיון (495 מיליון שקל ב-2013). הרווח התפעולי הנקי (NOI) הסתכם ב-83.5 מיליון שקל - החזר נאה מאוד להשקעה של 35 מיליון דולר בבניית הקניון (ב- 1996).
בשנים שבהן נבנה ונפתח הקניון, נבנו באילת המלונות הגדולים: הנסיכה, רויאל-ביץ', דן אילת, הרודס ומלכת שבא. ההשקעה בכל אחד ממלונות אלה הייתה יותר מ-100 מיליון דולר!
מלונות אלה, בנוסף למלונות אחרים באילת, מוציאים בכל שנה עשרות-מיליוני שקלים על קידום מכירות ושיווק. כל התיירים, ישראלים ותיירים מחו"ל כאחד, באים לאילת בזכות אותם המלונות ומאמצי השיווק שלהם. על כל שקל שתיירים אלה מוציאים על המלון, הם מוציאים עוד שקל בעיר - על מוניות, מסעדות ובתי-קפה, חנויות, אטרקציות תיירותיות ועוד. חלק נכבד מהוצאה זו, כחצי מיליארד שקל, מוצא את דרכו לקניון "מול הים".
נזכיר, כי סך הארנונה שקניון בסדר גודל של "מול הים" משלם לעירייה הוא פחות מ-1% מהפדיון! אבל באותו הזמן, המלונות, האחראיים להגעתם של התיירים לעיר, ומסייעים לכלכלתה, משלמים ארנונה בסך של 3% מהפדיון, או 17% מהרווח, שאינו מספיק להצדיק את ההשקעה במלונות נוספים, שהיו מביאים עוד תיירים לעיר.
מצב זה, של גובה הארנונה, לוקה בחוסר סבירות קיצוני! זה אחד הגורמים למחירים הגבוהים של המלונות, לרווחיות הבלתי-מספקת, וכתוצאה מכך גם להרחקת משקיעים ולפגיעה בהתפתחות התיירות של אילת.
הפתרון טמון בשינוי ההתייחסות לתעשיית התיירות ולשינוי בשיטת המיסוי המקומי, הארנונה. יש להגדיר את כל השטח שנמצא מזרחית לכביש 90 ורצועה ברוחב של כ-200 מטר מערבית לכביש 90 - כ"אזור תיירות", שיתפקד במתכונת אוטונומית חלקית כתת-מועצה מקומית תעשייתית (בדומה ל"תפן"). ב"אזור התיירות" יוטל "מס תייר" בגובה של 2% על כל עסקה, החל ממכירת שלגון על חוף הים, דרך נסיעה במונית, קניות בחנויות, וכלה בשהות בבתי-המלון. מס זה צריך להחליף את היטל הארנונה, שפוטר עסקים רבים ממיסוי עירוני, ומטיל מעמסה בלתי פרופורציונלית על עסקים אחרים.
בדרך זו יהיה שוויון בנטל, הכנסות העיר יגדלו, ויותר כספים יוקצו לתחזוקה, לניקיון ולקידום "אזור התיירות". מהלך כזה ישפר את מעמדה של אילת מול התחרות העצומה בתיירות, ויגדיל בהתאם עוד יותר את הכנסותיה מתיירות.
לאור מעמדה המיוחד של אילת, הן מבחינת בידודה הגיאוגרפי והן מבחינת מעמדה החוקי (חוק אילת, מע"מ וכו'), ניתן ליישם בה שיטה שונה מאשר ביתר אזורי הארץ, ואף להשתמש בה כמעבדת ניסוי, שממנה ניתן יהיה ללמוד גם לגבי אזורים אחרים בארץ.
הכותב הוא סגן-יו"ר רשת מלונות דן בישראל ונשיא התאחדות המלונות לשעבר