באיחור של עשור: עיריית תל אביב הסירה צינור מים שמנע מבעלי מגרש בשכונת צהלה לממש תוכנית מאושרת משנת 1993 להקמת 28 קוטג'ים. למרות שבשנת 2004 נקבע בתוכנית העיצובית כי העירייה היא האחראית להעתקת קו צינור המים העובר במקום, העירייה ביצעה את העבודות רק לאחרונה, אחרי שבעלי המגרש פנו לבית המשפט בשנת 2013. לאחר העתקת הצינור, העירייה סירבה לשלם לבעלים את הוצאות המשפט, והאחרונים שוב נאלצו להגיש עתירה לבית המשפט. כעת פסק השופט רונן אילן כי עיריית תל אביב וחברת מי אביבים ישלמו הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל לבעלי המגרש.
בחודש אפריל 2013 הגישו 22 בעלי המגרש הריק ברחוב מקס ברוד בשכונת המשתלה, בהם גם משפחת מוגרבי בעלת הקולנוע המיתולוגי, עתירה נגד עיריית תל אביב, הועדה המקומית לתכנון ובנייה וחברת מי אביבים. בעתירה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עורכי הדין עפר בר-און ותומר גור ממשרד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות', דרשו הבעלים להורות לעירייה להעתיק קו צינור מים העובר במגרש ומונע מהם לממש את זכויות הבנייה שחלות על המגרש שבבעלותם במשך שנים ארוכות.
על המגרש אושרה תוכנית מפורטת בשנת 1993, המייעדת אותו למגורים ולהקמת 25 יחידות דיור צמודות קרקע, אלא שבמגרש עובר צינור מים ראשי המונע אפשרות להוצאת היתרי בנייה במגרש. התוכנית שאושרה קבעה תנאי, לפיו הוצאת היתרי בנייה תלויה באישור תוכנית עיצוב ארכיטקטונית על ידי הוועדה המקומית שתכלול בתוכה תוואי צינור מים חדש.
בעתירה נטען כי הוועדה המקומית הואילה לאשר את תוכנית העיצוב רק 11 שנה מאוחר יותר = בשנת 2004. התוכנית קבעה כי העירייה תעתיק את קו צינור המים מחוץ לגבולות המגרש. אלא שגם בשנת 2004 לא זכו הבעלים לנשום לרווחה, ובתום 9 שנים של המתנה שהעירייה תעתיק את הצינור, הגישו עתירה לבית המשפט בדרישה להורות לעירייה למלא את חובתה.
בדיון הראשון לאחר העתירה, טענו עורכי דינה של חברת מי אביבים, כי העתירה מיותרת, שכן החברה תפעל בהקדם להסרת הצינור. חודשים ספורים לאחר מכן, אכן בוצעו העבודות להעתקת הצינור, ונסללה הדרך להקמת 28 הקוטג'ים במקום. הבעלים שנותרו עם הוצאות משפט, פנו לעירייה בדרישה לממן את העלות, אך למרות השתלשלות העניינים הקלוקלת, עיריית תל אביב סירבה לשלם את עלויות אלה.
בעלי המגרש נאלצו לפנות פעם נוספת לבית המשפט בדרישה להורות לעירייה לשלם את ההוצאות המשפטיות שנולדו כתוצאה מהתנהלותה. לטענת בעלי המגרש העבודות להעתקת הצינור החלו רק אחרי הגשת התביעה ורק לאחר פנייה לבית המשפט ניתן היה לקבל את התחייבות העירייה להעתקת הצינור עד סוף 2013 והעבודות החלו חודש לאחר מכן.
"המשיבות מועדות מזה שנים רבות לקושי הניצב בפני המבקשים בפיתוח המגרש עקב הצינור העובר במגרש" כתב השופט רונן אילן בפסק הדין. "כבר בישיבה בחודש ספטמבר 2004 הודיעו נציגי מינהל ההנדסה של העירייה כי יפעלו להעתקת הצינור. לא ניתן בידי המשיבות כל הסבר לעיכוב בהעתקת הצינור מאז 2004".
אילן הוסיף כי העירייה סירבה להתייחס ללוחות זמנים באשר להעתקת הצינור, לא הסבירה את העיכוב בעבודות, ולא התייחסה לעניין ההוצאות המשפטיות של בעלי המגרש. "אין כל דרך לבוא בטרוניה למבקשים על פנייתם לערכאות" ציין אילן. "אכן ניתן לצפות מבעל דין שימצה את האפשרות לשמור על זכויותיו בטרם פנייה לערכאות משפטיות אך כך בדיוק עשו המבקשים שהמתינו בסבלנות שנים רבות. ולא זו שהמשיבות הם שהביאו על עצמן את הפנייה לבית המשפט בהשתהותם רבת השנים, אלא שנראה שהפנייה לבית המשפט דווקא היא שהביאה להשלמת העתקת הצינור בתוך 4 חודשים בלבד". אילן קיבל את דרישת בעלי הקרקע לתשלום הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל וקבע כי עיריית תל אביב וחברת מי אביבים ישאו בתשלומים אלה.