המגזר הטכנולוגי ממשיך להפתיע אותנו. אם לפני שבועיים הייתה זאת פייסבוק (FB), שהדהימה ברכישת וואטסאפ בסכום אסטרונומי, השבוע הייתה זאת הנפקת וארוניס (VRNS) הישראלית. מה עושה וואטסאפ מבין כל ילד, ועל מחיר העסקה אפשר להתווכח. אולם לא רבים מבינים מה עושה חברת התוכנה וארוניס, ולמה היא מקבלת שווי שוק של 1.3 מיליארד דולר על מכירות של 75 מיליון דולר והפסד של 7.5 מיליון דולר, שניהם אשתקד.
את פתרון חידת וארוניס תמצאו, בגדול, בנאום של ג'יני רומאטי, מנכ"לית IBM, בתערוכת ברצלונה לפני שבועיים. רומאטי הכריזה ש"דאטה זה המשאב הטבעי הבא של העולם", והתכוונה למידע הדיגיטלי האינסופי שאנחנו מייצרים.
להערכתה, כאשר יסתכלו לאחור על המאה ה-21, יגידו שהדאטה הוא שהניע מהפכה גדולה, בדיוק כפי שהפחמימן הניע את המהפכה התעשייתית של המאה ה-19.
וארוניס לא הראשונה
לדברי רומאטי, אחד מכל שלושה לקוחות של IBM כיום מחפש דרכים להרוויח מטיפול חכם במה שמכונה "ביג דאטה", וארגונים שיידעו לטפל נכון בדאטה יהיו תחרותיים יותר, ומי שיזניח לא ישרוד. לדבריה השקיעה IBM 24 מיליארד דולר בתחום הדאטה, והפעילות העסקית של פתרונות לניתוח דאטה מניבה להם הכנסות שנתיות של 16 מיליארד דולר.
פתרונות תוכנה לטיפול חכם בדאטה - ולא רק אבטחה - עבור ארגונים זה מה שווארוניס מוכרת. מאחר שמניחים צמיחה גדולה בתחום הזה להרבה שנים קדימה, התנפלו המשקיעים על המניות שלה לפי שווי של פי 17 ממכירות 2013.
וארוניס אינה הראשונה מתחום הדאטה שהתנפלו עליה בהתלהבות יתרה. קדמו לה ספלאנק (SPLK), שנסחרת בשווי של פי 32 ממכירות 2013, וטאבלו סופטוור (DATA), בשווי של פי 24. כל השלוש, אגב, מפסידות כסף.
היתרון של הנפקה ראשונה לציבור הוא בין השאר בעובדה שאין היסטוריה בורסאית, אבל לפעמים דווקא חברות בורסאיות ותיקות, עם היסטוריה בעייתית, אבל בתחום רותח, הרבה יותר אטרקטיביות להשקעה.
בתחום של טיפול בדאטה, במקום לשלם מכפילי מכירות משוגעים לחברות מפסידות, אני מציע לשוב ולהתבונן באטיוניטי (ATTU), ולא להיבהל מהעובדה שלפני חמש שנים היא הייתה על סף פשיטת רגל, במחיר תחתית של חצי דולר (מתואם לספליט), ושהשבוע היא נגעה בשיא של 12 דולר.
בכנס משקיעים גדול שמארגן מחר בנק ההשקעות רות' קפיטל בקליפורניה, תהיה הזדמנות טובה למנכ"ל אטיוניטי, שמעון אלון, להסביר מה חלקה של החברה בעסקי הביג דאטה, שאמורים להניע צמיחה חזקה בשנים הקרובות.
בעזרת כלי תוכנה שפותחו אצלם עוד לפני שנים רבות, שתי רכישות מוצלחות ויותר מ-16 מיליון דולר בבנק, צופה אטיוניטי השנה צמיחה לרמת מכירות של 34 עד 37 מיליון דולר, לעומת 25 מיליון דולר אשתקד, ורמת רווחיות תפעולית (non-gaap) של 9% עד 13%.
הנישה של אטיוניטי בתחום הדאטה היא פתרונות להעברה יעילה ומהירה של קבצים מכל הסוגים - ממחשבי הארגונים אל מרכזי אחסון הנתונים, שרתי הניתוח או אל הענן הפרטי והציבורי.
העברה של דאטה מלב ים
לפי חברת המחקר IDC, כמות הדאטה שתיוצר ותשוכפל תגדל פי 50 בעשור של 2010 עד 2020, ומה שיותר חשוב הוא ש-90% מהדאטה הוא מסוג unstructured, כלומר דאטה שלא ניתן לשמור אותו בבסיסי הנתונים הקלאסיים. מכאן הצורך הגדול בכלים ייחודיים כמו של וארוניס ואחרים לניתוח ולטיפול, או של אטיוניטי לשכפול.
כאשר מדברים על צמיחה חזקה בעשור הקרוב בגלל "אינטרנט של דברים" (IoT), הכוונה היא, בין השאר, לדאטה שנאסף ממיליארדי סנסורים שיימצאו על מיליארדי "דברים" - ממנוע של מטוס בעת טיסה, דרך סמארטפון בכף היד ועד אסדת קידוח בלב ים.
פתרונות השכפול של אטיוניטי יודעים להעביר בזמן אמת את הדאטה שנאסף, אל מרכזי האחסון ואל שרתי הניתוח של הארגונים.
למשל, אחד הפרויקטים של אטיוניטי היום הוא העברה בזמן אמת של דאטה שנאסף מסנסורים רבים שנמצאים על אסדות קידוח בלב ים. אטיוניטי מעבירה את הדאטה בתקשורת לוויינית משרתים מקומיים אל מחשבי החברה הנורבגית קונגסברג, שמתמחה בניתוח המידע עבור חברות לקידוחי נפט וגז.
אחרי אסון הזיהום הענקי של BP במפרץ מקסיקו, חברות הקידוח לא חוסכות באמצעים שיתריעו מראש על כל תקלה.
הכותב משמש כיועץ ומשקיע בניירות ערך שונים ויועץ לקרן "פיא נבחרת נאסד"ק". בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע, לרבות ני"ע המוזכרים בכתבות אלה. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.