בתחילת החודש, כשחברת התרופות רק"ח יצאה לגיוס אג"ח, בין המשתתפים בשלב המוסדי של ההנפקה ניתן היה למצוא את הפרסומאי אילן שילוח, שקנה איגרות חוב ב-800 אלף שקל. שילוח לא לבד. גם את שמותיהם של אישים כמו מפתחת תרופת הקופקסון רות אלון, התעשיין גד פרופר, יו"ר סאני אילן בן דב, ויו"ר חברת כפרית רם בלינקוב, ניתן למצוא כמשתתפים בשלב המוסדי המקדים של הנפקות שונות שמתקיימות בשוק, שמי שנוטלים בו חלק זוכים להנחות משמעותיות .
המשקיעים הללו יכולים לעשות זאת תודות לתיקון בחוק שבוצע ביולי 2011 שבמסגרתו זכו משקיעים "מתוחכמים" (כך הם הוגדרו בחוק) למעמד שווה לזה של גופים מוסדיים. מאז תוקן החוק, גברה בהדרגה נוכחותם של משקיעי הנוסטרו הפרטיים על חשבון משקיעי הערך, הפועלים לטווחי זמן ארוכים.
את השמות הידועים והמוכרים של גופים כגון פסגות גמל, כלל ביטוח ודומיהם החליפו לא אחת שמות של משקיעים אנונימיים כמו דליה גזית, אלון חדד, רו"ח שוחט רבינוביץ', דרור קופמן, אמיר אוחנה, שי שרון והרשימה - שמהווה עדות למספר הרב של משקיעים פרטיים העונים על הקריטריונים שהציב החוק - עוד ארוכה.
כעת, כך נראה, גם ברשות מתחילים לחשוב מחדש על שינוי החוק הזה, ועל ההשלכות שהוא הביא עמו. ב-19 בינואר השנה פרסמה הרשות להערות הציבור קובץ הצעות חקיקה שממנו עולה כי היא אינה רואה עוד בעין יפה את השתתפותם של משקיעי נוסטרו פרטיים בשלב המוסדי המקדים. המשתתפים בשלב זה, זכאים, כאמור, להנחה משמעותית של כ-0.5% על רכישת אג"ח וכ-2.5% על רכישת מניות.
לטענת הרשות, ההשתתפות ההולכת וגדלה של משקיעים פרטיים מתוחכמים - המכונים בעגת השוק "פליפרים" - מפריעה לציבור הרחב לקבל אינדיקציה לגבי התמחור הראוי בהנפקה, ועשויה להרתיע את המשקיעים המוסדיים, להם מיועד שלב זה במקור, מליטול בו חלק עקב חוסר וודאות ביחס לכמות שתוקצה להם.
למעשה, החשש שמעלה הרשות הוא כי עליית חלקם של הפליפרים בהנפקות עלולה "לגרום לפגיעה אקוטית בשוק ההון בכלל וביכולת וכדאיות גיוס ההון והחוב על ידי חברות במסגרת הבורסה בפרט". בשורה התחתונה, הרשות מציעה כעת לא לאפשר למשקיעי הנוסטרו הפרטיים להגיש הצעות בשלב המוסדי (את ההיתר שהוענק בזמנו לתאגידים בעלי הון עצמי של 50 מיליון שקל להשתתף במכרז המוסדי, היא מבקשת להשאיר על כנו).
דוחקים את המוסדיים החוצה
כיום, מאז התיקון שבוצע בחוק ב-2011, המשקיעים הפרטיים יכולים ליהנות מעמלת ההתחייבות המוקדמת הניתנת בשלב המוסדי, בתנאי שהם עונים על לפחות שניים מתוך שלשה תנאים ההופכים אותם למשקיעים "מתוחכמים"; כאלה שבעיני המחוקק יודעים כיצד לקבל החלטת השקעה מושכלת גם ללא מעטפת ההגנה שמספק תשקיף ההנפקה למשקיע הקטן מקרב הציבור.
התנאים הנדרשים כדי להיות משקיע שכזה הם: א. בעל נכסים פיננסיים בסך 12 מיליון שקל לפחות. ב. מומחה בשוק ההון או שהועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי בשוק ההון ג. ביצע במהלך שנה אחת לפחות 30 עסקאות בני"ע בממוצע מדי רבעון.
מתוך עיון ברשימת המשקיעים המסווגים המופיעה בתשקיפי ההנפקות לציבור שפורסמו לאחרונה, אכן מתקבל הרושם כי חלק מהגופים המוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח) מדירים את רגליהם מחגיגת הגיוסים הגדולה בשוק האג"ח הקונצרניות. מי שתופס את מקומם ברשימת המזמינים בשלב המוסדי, הם לא רק קרנות הנאמנות, הזוכות כיום לגל גיוסים חסר תקדים, אלא גם שלל משקיעים פרטיים מתוחכמים ותאגידים בעלי הון עצמי של 50 מיליון שקל.
המשקיעים הללו שונים כמובן בהתנהלותם ובאסטרטגיית ההשקעה שלהם מהגופים המוסדיים. בעוד שטווח ההשקעה של משקיע מוסדי טיפוסי הוא שנים רבות קדימה, אצל משקיעי הנוסטרו הפרטיים המטרה היא בדרך כלל גריפת רווח מהיר, לא אחת באמצעות נטילת הלוואה בנקאית, גבייה של עמלת ההתחייבות המוקדמת מהחתמים במכרז, ומכירת נייר הערך שרכשו כבר במהלך ימי המסחר הראשונים. אסטרטגיה זאת של היפוך הפוזיציה המהיר מקונה למוכר, העניקה להם, כאמור, את הכינוי "פליפרים".
בינתיים נראה שהשיטה הזאת עובדת. הריבית במשק נמצאת בשפל, ההנחה מעמלת ההתחייבות המוקדמת מובטחת מראש, והנהירה העיוורת של הציבור אל קרנות האג"ח מאפשרת לפליפרים לממש את הסחורה שרכשו בשלב המוסדי ברווח נוסף.
מנגד, המוסדיים מתמודדים עם שחקני הנוסטרו בידיים קשורות, שכן הם מנועים על פי חוק מלעשות שימוש באשראי בנקאי, הם אינם משקיעים כדי "למכור אחרי יומיים" ולרוב גם אין הגיון מבחינתם להשקיע לטווח ארוך בתשואות כה נמוכות.
חלק מהם אכן מתרעמים על כך ששחקני הנוסטרו הפרטיים דוחקים אותם אל מחוץ לשוק ההנפקות באמצעות תמחור אגרסיבי ועתה נראה שכעסם נופל על אוזניים קשובות. אם הצעת החקיקה תביא לתיקון חוק ני"ע, ייאלצו שחקני הנוסטרו הפרטיים והמתוחכמים לחזור למעמד זהה לזה של גברת כהן מחדרה, והיתרון היחסי שהשיגו לעצמם בשוק ההנפקות כנראה שיימחק.
בלינקוב, הנמנה כאמור על המשקיעים המתוחכמים, אמר היום ל"גלובס" כי על אף שהשקיע סכום כולל של כ-1.8 מיליון שקל בהנפקות האג"ח של כלכלית ירושלים וכלל תעשיות בעבר בשלב המוסדי, יוזמת הרשות היא הגיונית לדעתו, שכן אין זה ראוי שגורם שיקבל לידיו הנחה בשלב המוסדי מזדרז למכור את הסחורה שרכש לאחר ימי מסחר ספורים.
כאמור, הרשות נמנעה מלהציע כי גם זכאותם של תאגידים בעלי הון עצמי של 50 מיליון שקל לפחות מלהשתתף בשלב המוסדי תבוטל. כך שתאגידים שכבר גילו בעבר נוכחות ערה בשלב ההנפקות המוסדי (איירפורט סיטי, עילדב השקעות, מדינול, מפעל הפיס, רשות שדות התעופה, קו צינור אילת אשקלון, המועצה להסדר הימורים בספורט וחברת קדישא תל אביב) יוכלו להמשיך ולזכות בעמלת ההתחייבות המוקדמת שברמת הריבית הנוכחית היא אף גבוהה מהריבית המתקבלת על הפקדת הכסף בבנק. ברשות ני"ע צריכים, אם כן, להמשיך לקוות שחברה קדישא לא תבצע "פליפ" על האג"ח החדשות שמנופקות בשוק, כבר בשבוע המסחר הראשון בהן.