גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נמצאה הנוסחה המנצחת לכדורסל הישראלי?

לקבוצות מובטח העונה את הסכום הגבוה בכל הזמנים; הישראלים מקבלים דקות; מאבק האליפות חי ועוד עם שלוש קבוצות

העונה הסדירה של הליגה בכדורסל הסתיימה למי שלא שם לב. הליגה באמת לא רעה השנה. יש צמרת שנראית כמו צמרת. מכבי ראשונה, אבל עם ארבעה הפסדים ואחרי שלקח לה 20 מחזורים עד שהצליחה לטפס לפסגה, ואף אחד לא יכול להגיד בוודאות לאן תלך האליפות. כשליגת הכדורסל נפרדה מאיגוד הכדורסל לפני 12 שנה, לא בטוח שמישהו חלם שבעתיד הנראה לעין נחזיק את הטבלה והיא תיראה ככה, ממש כמו בימים הטובים: מכבי ת"א, ירושלים, מכבי חיפה והפועל ת"א בארבעת המקומות הראשונים.

כדי להיזכר בדרך החתחתים שעברה הליגה, ובחיפוש אחר נוסחה מנצחת, צריך לנסות ולהבין את שיטת המשחקים החדשה שתרוץ מכאן והלאה עד סוף העונה. פלייאוף עליון עם שני סיבובים, ובמקביל פלייאוף תחתון עם סיבוב אחד. ואחר כך פלייאוף סדרות של שמונה קבוצות, ואחר כך... ואחר כך מה? גם אחרי שעוברים על הפרטים ומבינים אותם, אחרי עשר דקות זה שוב נהיה מעורפל. שינויי השיטה התכופים, כמעט בכל שנה מחדש, הם תוצאה של המוצר הבעייתי הזה שנקרא כדורסל ישראלי, של חוסר ביטחון בקרב מנהלי הליגה שמנסים להשיג בכל פעם מחדש את האיזון בין ניסיון לייצר תחרותיות - ובין הניסיון לייצר כסף לקבוצות.

וכרגע האיזון הגיע לנקודת האופטימום של כסף ותחרות, וצריך לשחרר ולתת לליגה לנוע בפורמט אחד קבוע. לתת לאוהדים להתחבר ולא לסבך. לקבוצות מובטח העונה הסכום הגדול אי פעם - 1.4 מיליון שקל לכל אחת (לאלו שלא יחרגו ממכסת הארבעה זרים בטופס). צריך להסתכל על הנקודה הזאת כדי להבין את כברת הדרך שעשה הכדורסל, כששנה אחרי הקמת המינהלת (2003/04) קיבלו כל קבוצות הליגה ביחד סכום של 1.8 מיליון שקל.

***

חלק מהדברים שקורים העונה בליגה הם תוצאה של אותו משבר מהעונה שעברה עם ההתקוטטות בין ארגון השחקנים לבין המינהלת. מתברר שהתקוטטויות הן לפעמים דבר טוב. התוצר החיובי במקרה הזה הוא ההחלטה לתת לקבוצות לקבוע בעצמן את האיזונים בין שיתוף ישראלים לזרים. ברגע ששמו על השולחן הצעה של 250 אלף שקל בונוס לקבוצה שתרשום בטופס המשחק מקסימום ארבעה זרים בכל העונה, קבוצות העדיפו להפסיק בעצמן את רכבות הזרים ולתת לישראלים דקות. 10 מ-12 קבוצות בליגה עומדות נכון לעכשיו לקחת את כספי הבונוס. מכבי וירושלים הן היחידות שוויתרו. לאף קבוצה לא שווה לוותר על הכסף. גם קבוצות שנקלעו למאבקי תחתית וחוששות מירידה, לא ינצלו את היום שנותר להחתמת זרים כדי להתחיל ולשחק בשלב המכריע של העונה עם יותר זרים בטופס.

התוצאה: הישראלים נהנים (מההפקר?). יש 11 ישראלים שקולעים בממוצע בדאבל-פיגרס העונה (תשעה בעונה שעברה), ו-15 ישראלים שמשחקים יותר מ-25 דקות בממוצע למשחק (12 בעונה שעברה).

בנקודה הזאת צריך לזכור שההצלחה היא לא לגמרי מושלמת: הניסיון לשתף פחות זרים ובמקביל להשיג את הבונוס עבור שיתוף ישראלים, הביא לכך שקבוצות מקמבנות את השיטה באמצעות מתאזרחים. 10 מתאזרחים משחקים העונה בליגת העל, חלקם מאוד דומיננטיים. ואם מקזזים אותם אז התמונה האמיתית של השחקן הישראלי-צבר היא קצת פחות ורודה.

***

עוד נקודה שיושבת על התפר של בין הרצון הכלכלי לבין טובת הליגה והקהל הוא הסכם השידורים עם ערוץ 1. בימים האחרונים העניין הזה שוב עולה בעקבות ההתנגשות של הלו"ז בשני הדרבים התל-אביביים, של הכדורגל והכדורסל, ביום שני הקרוב.

מצד אחד, ההחלטה של המינהלת בתחילת העונה לפרק את המונופול ארוך השנים עם ערוץ הספורט היא יוזמה טובה, שהביאה את המינהלת להשיג יותר כסף מטלוויזיה. מצד שני, כשהכסף הונח על השולחן (6.5 מיליון שקל לשנה משלם ערוץ 1 ל"משחק המרכזי" בכדורסל, בהסכם לשלוש עונות) - כדי להעביר אותו במסדרונות של רוממה, עטפו אותו בערוץ 1 במסגרת תוכנית להפקת "ערב הספורט של ישראל" - משחק כדורסל מרכזי מליגת העל שיתחיל בשעה מוקדמת ואחריו משחק הכדורגל.

ההסכם הזה, אם מבחינה כלכלית הוא טוב מאוד לליגה, מבחינה טלוויזיונית הוא גרוע ומבחינת הציבור והאוהדים הוא גרוע. הרייטינג שמשיג המשחק המרכזי בכדורסל, דווקא בעונה טובה כמו השנה, עומד על ממוצע של 3.6% בערוץ 1. אין לו סיכוי להתרומם גם אם הליגה תהיה טובה יותר. שעת השידור מוקדמת מדי, והצופה הישראלי לא מסוגל לשבת ארבע שעות שלמות ולראות ספורט ישראלי כשיום העבודה עוד לא הסתיים. 75 אלף צופי טלוויזיה ב"משחק המרכזי" הוא לא משהו שמאפשר לייצר ממנו כותרות מספיק חזקות. לא משנה מי תהיה האלופה.

אוהדי הפועל ירושלים / צלם: מינהלת הליגה

***

שלוש הקבוצות שייאבקו כאן (כנראה) על האליפות מראות, בניגוד למה שקורה בכדורגל, עד כמה חשוב לשחק בשתי מסגרות במקביל כמה שיותר זמן. ככל שהעונה התקדמה, הקבוצות הללו שהתחילו את העונה בליגה בגמגום/נראו גרוע/הפסידו משחקים מול יריבות נחותות, צברו יותר שעות מנוע מהקבוצות האחרות בליגה - ובחודשיים האחרונים הן כמעט לא מנוצחות.

מכבי פתחה עם מאזן 3-4 ומאז היא 0-13, ירושלים שפתחה עם 3-3 היא מאז 2-14, חיפה שגמגמה באמצע העונה סגרה את הסיבוב עם 0-8. השיטה בכדורסל (עם פלייאוף והצלבות וכו') בנויה ככה שאין משמעות כבדה מדי לפתיחת העונה. יותר חשוב מה קורה הלאה. מכבי חיפה וגלבוע/גליל שלקחו אליפויות בשנים האחרונות העבירו הילוך לקראת סוף העונה, וזה הספיק.

מה יקרה איתן הלאה זו שאלה מעניינת. לחיפה יש סגל קצר יותר ודווקא העובדה שהעונה האירופית שלה הסתיימה יכולה לעזור לה בליגה מול מכבי וירושלים שעדיין רצות ונשחקות באירופה; ירושלים תצטרך לבחור מה יותר חשוב לה: מאחר שמכבי כל כך מנוסה בריצה בשתיים ואפילו שלוש מסגרות, ככל שהעונה האירופית של ירושלים תימשך עוד ועוד ככה יהיה לירושלמים קשה יותר בסוף לעמוד בכל החזיתות ולקחת אליפות היסטורית.

מי שרוצה דוגמה רלוונטית יכול לחזור לעונת 2003/04 - הקבוצה אולי הטובה ביותר של ירושלים (שפר, סולומון, אווג'ובי, קלי מקארתי, קוז'יקרו) שזכתה בגביע יול"ב באותה שנה, סיימה את הליגה רק במקום החמישי, והתפרקה בסדרת רבע גמר הפלייאוף מול בני השרון.

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה למשקיעים מוסדיים לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף