לפני כשנה וחצי כתבנו כאן על הודעתו של השבועון ניוזוויק בדבר הפסקת המהדורה המודפסת שלו. בדצמבר 2012, שמונים שנה לאחר היווסדו, הוציא ניוזוויק לאור את המהדורה המודפסת האחרונה והפך למגזין דיגיטלי.
השבועון היוקרתי נפל קורבן של חדשנות ההיי-טק והרגלי הצריכה המפונקים של דור חדש של קוראים, שאולי יודע להעריך תוכן טוב אבל כנראה איננו מוכן לשלם עליו. הירידה במספר הקוראים של השבועון המודפס הביאה לירידה בהכנסות הפירסום ובסופו של דבר להחלטה הכואבת לחיתוך הוצאות ההדפסה וההפצה היקרות ולהתמקדות בתוכן דיגיטלי בלבד.
בזמן שעבר מאז נרכש ניוזוויק על ידי חברת המדיה הדיגיטלית IBT, המחזיקה בנוסף לו עוד עשרים אתרי תוכן ומדווחת על 40 מיליון קוראים כל חודש ב-190 מדינות. ניתן היה להניח שניוזוויק מצא לעצמו בית דיגיטלי חם, שפיענח את הנוסחה כיצד לייצר מזומנים מייצור תוכן איכותי. דווקא בגלל כך, העובדה ש-IBT החליטה לחזור ולהדפיס את ניוזוויק ולהפיץ אותו בדוכני העיתונים ברחבי ארצות הברית היא מפתיעה למדי.
בשבוע שעבר יצאה לאור המהדורה המודפסת המחודשת של ניוזוויק. באורח סמלי משהו, המגזין שהוכרע לפני למעלה משנה על ידי קדמת הטכנולוגיה, יצא בכתבה על טכנולוגיה אחרת שמנסה ליצור מהפכה: ביטקוין.
סערה ציבורית
המטבע האלקטרוני, המיוצר על ידי אלגוריתמים מתוחכמים ששומרים על מהימנותו ומבטיחים את הבקרה עליו, נמצא כבר מספר שנים במרכזו של דיון ציבורי בעל היבטים שונים.
יש אנשי עסקים וכלכלנים בעלי חזון שרואים בו פוטנציאל אדיר לשינוי סדרי עולם פיננסיים, שבירת המחיצות וגבולות הסחר הבין לאומי ואיום ממשי על יציבות המטבעות החזקים בעולם. ומהצד השני, יש הרואים בביטקוין תחבולה אנרכיסטית ערמומית, או לכל היותר תופעה כלכלית שולית וזניחה שתיעלם מהעולם באותה מהירות בה הגיעה אליו, לפני פחות משש שנים.
הדיון הזה התלהט בשנה האחרונה לאור השינויים התזזיתיים בשערי החליפין של הביטקוין, אירועים שונים של גניבת מטבעות, באגים שהתגלו בתוכנת הסליקה המרכזית ואפילו שימוש במטבעות לצורך סחר בסמים ועסקאות בלתי חוקיות אחרות. שוק הביטקוין הגיע לשיא שלילי בסוף פברואר כשאחת מבורסות המסחר במטבע זה הודיעה על פשיטת רגל, לאחר שמטבעות בערך של כחצי מיליארד דולר נגנבו ממנה על ידי פושעי סייבר.
הסקופ הענק של ניוזוויק המודפס הוא, לטענת השבועון, חשיפת זהותו של ממציא הביטקוין. לאחר תחקיר של חודשים ארוכים הצליחה כתבת העיתון ליאה גודמן לאתר את מי שהמציא את האלגוריתמים המייצרים את המטבע ומפקחים עליו וזיהתה אותו כאיש תוכנה גאון, יפני אמריקני בן 64, עשיר ביותר ותמהוני למדי בשם סטושי נקמוטו, הגר בקליפורניה ואוסף להנאתו רכבות משחק.
הגילוי הזה עורר סערה ציבורית, שהתעצמה לאור הכחשותיו הגורפות של נקמוטו. סביר להניח שהכיסוי התקשרותי הנרחב של הפרשה ברשתות הטלוויזיה, במדיה הכתובה והדיגיטלית, תרם באופן משמעותי להצלחת הגיליון המודפס הראשון של ניוזוויק מאז דצמבר 2012.
ניוזוויק מנסה להתאושש מנזקי הקידמה הטכנולוגית בעולמות התוכן והמדיה הדיגיטלית באמצעות כתבה הלקוחה מהחזית הטכנולוגית בעולם הפיננסים האלקטרוני. ובשתי החזיתות הללו השבועון הוא חלק מרכזי מהסיפור עצמו. המשך כנראה יבוא, בשתי החזיתות.
יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל